שני מחבלים מחברון יצאו ביום שישי (23.10) לדרך עם אקדח, רובה ורכב מלא תחמושת. הם עצרו ליד צומת יהודה שבכביש 35, ירדו מהרכב ופתחו באש. בפיגוע בצומת יהודה נפצעו חמישה בני אדם: לפי מד"א, שניים במצב אנוש, אחד במצב בינוני ושניים במצב קל. היעד שלהם, כך מעריכים במערכת הביטחון, היה רחוק יותר: הצירים הראשיים, ומשם העורף הישראלי.
במשך יותר מעשרים דקות נמשכו חילופי האש. אנשי הרפואה בזירה לא הצליחו להוציא את הפצועים בזמן שהמחבלים המשיכו לירות, טענו את נשקם וטיפסו על גדר. את הקרב הכריעו לוחמי גדוד ארי של פיקוד העורף, גדוד שהוקם רק השנה. סגן מפקד הגדוד ומפקד פלוגה הגיעו לזירה, איגפו את המחבלים יחד עם כוחות נוספים וחיסלו את שניהם.
הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, אמר בהערכת המצב כי "מדובר בפיגוע קשה. פעולתם המהירה של הלוחמים מנעה פיגוע חמור אף יותר ופגיעה נוספת באזרחים ובכוחות הביטחון". הכמות הרבה של התחמושת שנמצאה ברכב מלמדת עד כמה גדול היה האסון שנמנע.
משפחה אחת, חמולה אחת, שכונה אחת
שני המחבלים, בני 27, היו קרובי משפחה מאותה חמולה בחברון, גרו זה ליד זה ומזוהים עם חמאס. כוחות הביטחון החלו למפות את בתיהם, ועל חברון וחלחול הוטל כתר מלא. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע: "הנחיתי את צה"ל ואת כוחות הביטחון להטיל כתר מיידי על העיר חברון ולהיערך לסגר מלא על כל יהודה ושומרון החל מהיום".

הצעדים האלה נכונים, ובערב בחירות, כשמערכת הביטחון נערכת לניסיונות פיגוע נוספים, הם הכרחיים. אבל כתר נגמר כשמסירים אותו. הוא עוצר את מי שכבר יצא לדרך, ואינו נוגע בסביבה שגידלה אותו, חימשה אותו ושלחה אותו.
הלקח של עזה חל גם על חברון
אנחנו אומרים את זה בבירור: דין חברון כדין עזה. בעזה למדנו במחיר נורא מה קורה כשמניחים לתשתית טרור להתבסס, להתחמש ולחכות לרגע הנכון. אסור לחזור על הטעות הזאת מרחק נסיעה קצרה מירושלים ומיישובי יהודה.
מכאן נגזרים שלושה צעדים. הראשון הוא גירוש משפחות מחבלים. בנובמבר 2024 אישרה הכנסת חוק שמאפשר לגרש בני משפחה של מחבלים שידעו מראש על הפיגוע או הביעו תמיכה בו. החוק חל היום על אזרחים ותושבי קבע, ולכן צריך להרחיב את הכלי ולהפעיל אותו בנחישות גם ביהודה ושומרון. משפחה שתומכת ברצח צריכה לדעת שהיא תשלם על כך במקום מגוריה.
הצעד השני הוא שליטה ביטחונית מלאה ורציפה בחברון ובסביבתה, ולא פשיטות קצרות שאחריהן הכוחות יוצאים והתשתית חוזרת לתפקד. הצעד השלישי הוא השמדה שיטתית של תשתיות הטרור: מחסני הנשק, בתי המחבלים, מוקדי ההסתה ורשתות הכסף. כשם שצה"ל הורס אנדרטאות למחבלים ביהודה ושומרון, כך צריך לפרק כל מה שמאפשר לטרור לצמוח.
הרתעה נבנית ממחיר
הריסת בית מחבל היא כלי חשוב, וכתבנו כבר על החוק, על פסיקת בג"ץ ועל המחלוקת סביב הריסת בתי מחבלים. אבל בית שנהרס לבדו אינו מרתיע חמולה שלמה. הרתעה נבנית ממחיר שמורגש בכל שכבה: הריסה, גירוש, שליטה בשטח וענישה חמורה, ובהם גם חוק עונש מוות למחבלים.
ביום שישי (23.10), שני מפקדים בגדוד צעיר מנעו פיגוע גדול בהרבה. התפקיד של המדינה הוא לדאוג שהמחבל הבא לא יגיע לצומת בכלל. אנחנו מאחלים החלמה מלאה ומהירה לפצועים, ומחזקים את לוחמי גדוד ארי ואת כל כוחות הביטחון.















