אנחנו בתנועת אם תרצו שואלים שוב את השאלה שיאיר גולן מסרב לענות עליה בכנות: מי באמת שומר על ביטחון אזרחי ישראל — ומי ממשיך להחזיק בקונספציה שקרסה ב־7 באוקטובר? בסרטון קצר שהפצנו שאלנו שאלה ישירה: יאיר גולן, תמצא לנו מקרה אחד שבו הרשות הפלסטינית, שאתה כל כך מתלהב ממנה, הכניסה מחבל לכלא בגלל שביצע פיגוע נגד ישראלים. במקביל, אותה רשות ממשיכה להעביר תשלומים לאסירים ביטחוניים ולמשפחות מחבלים — "משכורות טרור" שמעודדות את המעגל הבא של רצח.
מי נלחם בטרור — ומי מנקה לו את השם
מי שנלחמים בטרור יום ולילה ומסכנים את חייהם למען ביטחון אזרחי ישראל הם חיילי צה״ל וכוחות הביטחון. לא נאומים על "תהליך". לא האדרה של רשות שמממנת מחבלים. לוחמים. אנחנו רואים את הפער הזה בכל זירה: מצד אחד לוחמים שמסתכנים גם כדי לצמצם פגיעה באזרחים — כמו בעדות על שאולי גרינגליק הי״ד מסייע לזקנה בעזה — ומצד שני קמפיינים בינלאומיים שמכפישים את צה״ל בזמן שהאויב משתמש באזרחים כמגן. לכן אנחנו גם דורשים חקירה כשמשרתי צה״ל לכאורה מדליפים נגד המדינה עצמה, כמו בפנייה שלנו ב־מכתב לרמטכ״ל ולשר הביטחון בעניין סרט NAZA.
הקונספציה לא מתה — היא משנה צורה
מי שממשיך למכור אותה כפתרון — מוכר שוב את אותה אשליה שעלתה לנו בדם. אנחנו לא מבקשים "פחות ביקורת". אנחנו דורשים אמת: מי שנלחם במחבלים ראוי לגיבוי; מי שמשלם למשפחות מחבלים ראוי לבידוד ולחשיפה; ומי שמדבר על ביטחון בלי להודות בכישלון הקונספציה — לא יכול להנהיג את השיחה הציבורית כאילו כלום לא קרה.
גם ביקורת על גולן נתקלת בלחץ משפטי
הקונספציה לא נעלמה, והדרך להגן עליה היום עוברת גם דרך ניסיונות להשתיק את המבקרים. ב־14 בספטמבר פורסם במעריב שהיועץ המשפטי של מפלגת הדמוקרטים, עו״ד עומרי שגב, שיגר פנייה מוקדמת אלינו ואל הליכוד וניסה להציג את פעילותנו כפעילות בחירות. על המכתב ועל תשובתנו כתבנו בהרחבה: הדמוקרטים של יאיר גולן שלחו לנו מכתב משפטי: רוצים להשתיק את אם תרצו. ביקורת ציבורית על מי שרוצה להנהיג את הציבור אינה פעילות בחירות, והיא לא תיעצר בפנייה של עורכי דין.
השאלה שפתחנו בה נשארת פתוחה: איפה המקרה שבו הרשות הפלסטינית עצרה מחבל על פיגוע נגד ישראלים? כל עוד אין תשובה, קשה לדבר על שותפות לביטחון. מי שרוצה להוביל את השיח הציבורי על ביטחון צריך קודם להשיב על העובדות: מי משלם למשפחות מחבלים, ומי מגבה את הלוחמים שמסכנים את חייהם. אנחנו נמשיך לשאול את השאלות האלה בכל מקום.
מה אנחנו דורשים
אמת על תשלומי הרשות לאסירים ביטחוניים; גיבוי לחיילי צה״ל מול הכפשות; וסוף להאדרת גורמים שמסרבים לכלוא מחבלים שרצחו ישראלים. מי שרוצה ביטחון — מתחיל בהכרה במציאות, לא בנוסטלגיה לקונספציה. לקריאה נוספת על המאבק על שמם של הלוחמים: שאולי גרינגליק הי״ד ו־מכתב NAZA לרמטכ״ל. אחרי כל מה שמדינת ישראל עברה, הגיע הזמן להתפכח. חבל שיאיר גולן ממשיך לדבוק בקונספציה במקום להכיר במציאות: רשות שמממנת טרור אינה שותפה לביטחון. היא חלק מהבעיה.
