אפשר לגייס ציבור לקלפי בשם הפשיעה ביישובים הערביים, בשם החינוך או בשם יוקר המחיה. מוחמד מג'אדלה, פרשן בחדשות 12 ומנהל חטיבת החדשות ברדיו א־נאס בנצרת, בחר נימוק אחר. במסע ההרצאות שלו לעידוד ההצבעה בחברה הערבית, ערב הבחירות לכנסת ה־26, הוא חוזר שוב ושוב למצבם של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל.
לעודד הצבעה זו זכותו, כמו של כל אזרח. אבל הנימוק שבחר מלמד הרבה, גם על המטרה וגם על מה שהוא משאיר בחוץ.
"כוס אורז אחת כל ארבעה ימים"
מג'אדלה סיפר לקהל, בערבית, שבמסגרת עבודתו הוא משוחח מדי יום עם פלסטינים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובעולם הערבי, ושמגיעים אליו תיאורים מתוך בתי הכלא. לדבריו, יש אסירים ש"כבר שלוש שנים לא טעמו בשר", ו"מגיעה להם כוס אורז אחת כל ארבעה ימים". הכוס הזאת היא, כדבריו, "ספל חד פעמי, הקטן הזה", ו"זה עוד המצב הטוב ביותר עבור האסירים בבתי הכלא".
את האחריות הוא הטיל על שר ש"קם בבוקר משינה" והחליט: "אסור להכניס ירקות, אסור להכניס מאכלים, ואסור להכניס אורז". את השר לא הזכיר בשמו. הוא תיאר אותו כמי ש"מתפאר מדי יום" ברצונו להרוס עוד בתים בנגב ולהחמיר את מצב האסירים, תיאור שמכוון לשר לביטחון לאומי.
מה שקורה בפועל בבתי הכלא
התפריט של שירות בתי הסוהר לאסירים ביטחוניים מבוסס על כ־2,300 קלוריות ביום: לחם, ממרחים וירק בבוקר, ובצהריים מנה של אורז, פסטה, קוסקוס או בורגול לצד חלבון וירק, כך לפי דיווחים ב־ynet וב־N12. בספטמבר 2025 קיבל בג"ץ, ברוב של שניים מול אחד, עתירה של האגודה לזכויות האזרח והורה לשב"ס להגביר את הפיקוח על אספקת המזון בפועל. השופטים לא קבעו שישראל מרעיבה אסירים, ולא ביטלו את ההחמרה בתנאי הכליאה.
"שלוש שנים בלי בשר" ו"כוס אורז כל ארבעה ימים" הן אפוא טענות של מג'אדלה, שמבוססות לדבריו על מה שמספרים לו. הן אינן עובדה שנקבעה.
עיתונאי שנעצר "בשל ראיון"
מג'אדלה הזכיר גם את עמיתו לרדיו א־נאס, סעיד חסנין, שלדבריו "לא נעצר מפני שביצע פיגוע, אלא בשל ראיון עיתונאי". את שם כלי התקשורת הוא לא ציין. חסנין נעצר בפברואר 2025, אחרי שהתראיין לערוץ אל־אקצא של חמאס, שמוכרז בישראל כארגון טרור, ואמר בו שחמאס נהג בחטופים "באנושיות מלאה". בכתב האישום נגדו, שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, הוא מואשם במגע עם סוכן חוץ, בהזדהות עם ארגון טרור ובהשמדת ראיות. משפטו עדיין מתנהל.
מג'אדלה הגיב לפרסומים ואמר שדבריו הוצאו מהקשרם ושהתרגומים סולפו.
השאלה שהחטופים שואלים
שלומי זיו, שחולץ משבי חמאס במבצע ארנון ביוני 2024, שאל את מג'אדלה, כפי שדווח בערוץ 14: "כשהיינו בשבי, גם עמדת ככה ונלחמת שנקבל יותר אוכל?"
החטופים שחזרו מעזה סיפרו על רעב, על מנהרות ועל התעללות. איש לא בנה להם תפריט, הצלב האדום לא ביקר אותם, ואף בית משפט לא דן בתנאי הכליאה שלהם. מי שמגייס ציבור לקלפי בשם תנאי הכליאה של מחבלים ושותק מול מה שעבר על החטופים חושף את סדר העדיפויות שלו. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים את זה: השותפים הפלסטינים של השמאל לא נקפו אצבע למען החטופים.
למה זה צריך להוציא גם אותנו מהבית
אנחנו אומרים את זה בבירור: תנאי כליאה מחמירים למחבלים הם חלק מההרתעה, והם המינימום שמדינת ישראל חייבת לאזרחיה ולנפגעי הטרור. יו"ר התנועה שי רוזנגרטן אמר את זה בכנסת, כשדרש שחייהם של מחבלים בכלא יהיו גיהינום. אנחנו נאבקים כבר שנים בדאגה של שופטים ושל ארגונים לזכויות המחבלים בכלא, ונמשיך במאבק הזה גם אחרי הבחירות.
מג'אדלה מגייס את קהלו לקלפי. מי שרוצה מדינה יהודית חזקה, שלא מתנצלת על כך שמחבלים לא נהנים בכלא, צריך לצאת גם הוא. מחר ההכרעה בקלפי.
