לביא ואם תרצו מוסרות בהמשך לפסק הדין בעתירה בג"ץ 17686-02-25:
בית המשפט העליון הספיק לדחות היום עתירה מפורטת שהוגשה ביום שישי, והראתה שורה ארוכה של פגמים ותמיהות במענה שמסר השופט עמית לתחקירים השונים שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים.
בפרט הראו לביא ואם תרצו כי תמיהות אלה מעולם לא בוררו, וכי הוועדה לבחירת שופטים בחרה לשמוע הסברים מפי השופט עמית בלבד, ולאחר מכן להצביע על מינויו לנשיא לאלתר, ללא שום בדיקה נוספת.
מיד לאחר מכן, נקבעה ההשבעה למועד קרוב ביותר, כאשר פרוטוקול הדיון כלל לא פורסם לציבור.
כך ממונה נשיא בית המשפט העליון בישראל – עם עננה כבדה מעל לראשו, בהליך חפוז ובמחשכים.
המחשבה הנאיבית כי בית המשפט העליון יישם את פסיקתו במקרים דומים על אנשים אחרים – קיבלה תשובה מהשופטים שטיין, גרוסקופף וכבוב.
בית המשפט כלל לא טרח להוציא את העתירה לתשובה, ובטח שלא לקיים בה דיון, אף שנאלץ להודות שהוועדה לבחירת שופטים לא הייתה מוכרחת למהר ולמנות את השופט עמית, ולמצער – שייתכן שהיה ראוי לפרסם לציבור את פרוטוקול הדיון.
אין לנו אלא להפנות את הציבור לדבריו של השופט עמית בעצמו, כשקבע שיש לבטל חוק יסוד מאחר ש: *"על החשש מפני מינויים בלתי ראויים, השיבה הכנסת בתשובתה המשלימה כי חזקה על שר שלא ימנה במודע אנשים שאין להם את הכישורים המתאימים להצליח בתפקידם. ובקיצור, לפנינו שוב תשובה בנוסח "סמוך עלינו", אך כפי שהבהרתי לעיל, במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח זה אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת".*
על הרשות המבצעת לא ניתן לסמוך באופן עיוור, ומתברר שגם על בית המשפט העליון לא.
מצער שההרכב לא נתן דעתו לדבריו של השופט פוגלמן, שהובאו בעתירה: "סמכותנו לשפוט את האחר, בין את הפרט, בין את הרשות השלטונית, מחייבת כי נגזור על עצמנו אמות מידה מחמירות של יושרה, מקצועיות, הגינות והיעדר משוא פנים. אלה לא רק חייבים להתקיים בשופט פנימה, אלא להיראות היטב כלפי כולי עלמא ולהאיר כמגדלור את דרכם של המתדיינים הבאים בשערינו מדי יום ביומו. אלמלא כן, לא יאמין הציבור בשופטיו ובמערכת המשפט האמונה עליו, וזו לא תוכל למלא את תפקידה החיוני במדינה יהודית ודמוקרטית".
נאה דרש, אך מתברר שדרושה רפורמה מקיפה כדי שגם נאה יקוים.