לקראת יום המילואים החל בל"ג בעומר, תנועת "אם תרצו" מפרסמת את נתוני הסטודנטים המשרתים במילואים ומימשו את זכאותם לקבלת שתי נקודות זכות אקדמאיות בעקבות שירותם.

בדיון ביום ההוקרה למשרתי המילואים בכנסת אלון שוורצר ראש אגף מדיניות של אם תרצו הציג את תוצאות הנתונים.

כזכור, במהלך שנת 2018, נחקק חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית אשר הסדיר את מתן נקודות זכות אקדמאיות למשרתי המילואים. החוק נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בקיץ תשע"ח 2018 והתחיל להיות מיושם בשנת הלימודים התשע"ט.

על פי החוק, סטודנט הלומד במוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המל"ג,  יהיה זכאי לשתי נקודות זכות פעם אחת במהלך לימודיו לתואר אקדמי ראשון בעבור שירות מילואים של 14 ימים לפחות בשנת לימודים. כל מוסד יכול לקבוע תנאים בדבר רצף ימי המילואים בשנת הלימודים.

על פי נתוני אגף המחקר של "אם תרצו", מתוך 256,175 סטודנטים שלמדו לתואר ראשון בשנת הלימודים תשפ"א ב-18 המוסדות שענו לבקשת המידע 2,400 סטודנטים מימשו את זכאותם לקבלת שתי נקודות הזכות בעבור שירות מילואים. כלומר מתוך 162,170 סטודנטים לתואר ראשון במוסדות שענו, מדובר על 1.48% – מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

מהמידע עולה בקרב האוניברסיטאות עולה כי האוניברסיטה העברית מובילה עם 457 סטודנטים שמימשו את זכאותם לשתי נקודות זכות, מדובר על 3.37% מהסטודנטים הלומדים במוסד תואר ראשון, אחריה אוניברסיטת תל אביב עם 392 סטודנטים שהם 2.41%,אחריה אוניברסיטת בן גוריון עם 268 סטודנטים שהם 2.16%, האוניברסיטה הפתוחה עם 257 סטודנטים (מדובר עם 0.52% בלבד מהסטודנטים מכוון שבפתוחה רשומים קרוב ל-50,000 סטודנטים לתואר ראשון), אוניברסיטת אריאל עם 232 סטודנטים, 1.96%, הטכניון עם 189 סטודנטים המהווים 2% מהסטודנטים הלומדים בתואר הראשון, אוניברסיטת בר אילן 1.7% מהסטודנטים.

מהמכללות, מכללת רופין מובילה עם 112 סטודנטים שמימשו את זכאותם לשתי נקודות זכות, מדובר על 2.80% מהסטודנטים הלומדים במוסד תואר ראשון, אחריה מכללת אפקה עם 83 סטודנטים שהם 2.71%, המכללה האקדמית תל אביב-יפו עם 69 סטודנטים שהם 1.77%

בנוגע לכמות ימי מילואים שיש לעשות כדי לקבל את אותן נקודות זכות, מכוון שלא כל המוסדות סיפקו נתון, ההערכה היא כי ממוצע ימי המילואים שעושה סטודנט המשרת במילואים אשר מימשו את זכאותם לשתי נקודות זכות שירתו הוא כ-21 ימים למילואימניק/ית  כדי לזכות באותן נקודות זכות.

השוואה למצב הסטודנטים אשר מקבלים נקודות זכות עבור התנדבות בקהילה.

כזכור חלקו השני של "חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית" הסדיר את מתן נקודות זכות אקדמאיות עבור התנדבות בקהילה. במחקר השנה בחנו את מספר הסטודנטים אשר מימשו זאת וכן את מספר שעות ההתנדבות עבור נקודות הזכות. בשנת תש"פ על פי הנתונים שקיבלנו מ-17 מוסדות מספר הסטודנטים אשר מימשו את 2 הנקודות עבור התנדבות עמד על 2,257, בשנת תשפ"א ב-19 מוסדות המספר עלה ל-2,809 סטודנטים ואילו בשנת תשפ"ב ב-18 המוסדות שהשיבו לשאלה 3,259. לא כל המוסדות שלחו את מספר שעות ההתנדבות שנדרשו עבור ההתנדבות אך מתוך אלה שכן ממוצע השעות עבור 2 נקודות הזכות עבור התנדבות עמד על 49 שעות התנדבות בשנה אקדמית.

מכאן נוצר פער משמעותי בין מספר השעות הנדרש מסטודנט אשר נקרא בצו לשירות מילואים לעומת סטודנט ומבקש לממש את הזכאות לנקודות זכות לעומת סטודנט אשר מתנדב בקהילה עבור נקודות מילואים. באם לוקחים בחשבון שמרבית המוסדות מבקשים רף מינימאלי של 14 ימים ומתוכם מספר ימים ברצף או 21 ימים במהלך השנה האקדמית ללא רצף, ואם ממירים את מספר הימים לשעות (בחישוב של הרף התחתון שיום מילואים שווה ל-9 שעות, וכידוע מרבית ימי המילואים הם 24 שעות), מתגלה כי סטודנט אשר מימש את נקודות זכות עבור שירות מילואים (ממוצע של 21 ימים) נדרש לבצע בממוצע כ-189 שעות בשנה, אם סופרים יום מילואים כ-24 שעות מספר השעות הממוצע עשוי להגיע ל-504 שעות בשנה).

כלומר הפער בין משרת המילואים לבין הסטודנט המתנדב הוא כ-140 שעות בשנה!

בנוסף יש לשים לב שהעובדה שממוצע ימי המילואים אותם מבצעים הסטודנטים אשר זכאים לנקודות הזכות עומד על כ-21 ימים, מעיד על כך שהרף שהוצב הוא גבוה, מכוון שמרבית משרתי המילואים אשר עוברים את הרף מבצעים הרבה יותר מכך. הדבר נובע מתדירות ימים המילואים והפער בין אימון שבועי לתעסוקה מבצעית.

מכאן המלצתנו:

1. על כלל מוסדות האקדמיה מוטלת החובה לעדכן את הסטודנטים הלומדים אצלה על החוק הקיים וכיצד ניתן לממש אותו.
2. מצופה ממוסדות האקדמיה ללכת לקראת הסטודנטים ולאו דווקא בצמוד לחוק הקיים. כלומר אם החוק הקיים מחייב לתת זכאות לשתי נקודות זכות אקדמיות למי ששירת 14 ימים במהלך השנה, המוסד יכול לגבש קריטריון פחות מחמיר ולהציב כדרישה 10 ימי מילואים בלבד בשנה או לחלופין מספר ימי מילואים מצטברים לאורך התואר. ישנם מוסדות שכרגע נוהגים ככה.
3. מצופה מאגודות הסטודנטים השונות וכן מהתאחדות הסטודנטים הארצית ליידע את כלל הסטודנטים, ובייחוד את אותם הסטודנטים המשרתים במילואים, בזכאות שלהם לנקודות הזכות.
4. על נבחרי הציבור להמשיך לעקוב ולפקח אחר מימוש החוק במוסדות האקדמיה. על פי הבדיקות שלנו קיים פער בין מספר הסטודנטים משרתי המילואים לבין מספר הסטודנטים המממשים את הסעיף. על כן חובה עליהם לבצע בדיקה של הנתונים ובמידת הצורך  לתקן את החוק, על מנת שכלל משרתי המילואים הפעיל (משרת מילואים פעיל – חייל מילואים ששירת 20 ימי שמ"פ מצטברים לפחות, בתקופה של שלוש שנים רצופות או חלק מהן) יזוכו בשתי נקודות זכות אקדמיות על השירות שלהם במהלך הלימודים.
5. על צה"ל, ובייחוד על קצין המילואים הראשי (קמל"ר), לדאוג לעדכן את הסטודנטים המשרתים במילואים בדבר החוק הקיים וללוות אותם בהליך מימוש זכויותיהם במידת הצורך.

לסיכום מוסדות האקדמיה חייבים לפעול בכל דרך על מנת להקל על הסטודנטים אשר משרתים מילואים לקבל את נקודות הזכות המגיעות להם ולא להיצמד לתנאים אותם הציבה המדינה בחוק. לא ייתכן שעשרות אלפי סטודנטים אשר משרתים באופן פעיל במילואים אולם לא מגיעים לרף הגבוה שנקבע בחוק לא יהיו זכאים לנקודות זכות ולעומתם סטודנטים אשר מבצעים כ-40 שעות התנדבות בקהילה יהנו מהזכאות. סטודנטים המשרתים במילואים הם חוד החנית של מדינת ישראל והמוסדות צריכים לשקול לבדוק מה הם יכולים לעשות על מנת לאפשר לסטודנטים לממש את הזכאות לשתי נקודות הזכות. אנו קוראים גם לנציגי הציבור לפעול למעקב אחר החוק ולדאוג לפעול למען משרתי המילואים הלומדים באקדמיה"

נספחים

נתונים עבור סטודנטים אשר מימשו זכאות ל-2 נקודות זכות עבור שירות מילואים

נתונים עבור סטודנטים אשר מימשו זכאות ל-2 נקודות זכות עבור התנדבות בקהילה