בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה רחבה שבה ארגונים המכנים עצמם ארגוני "זכויות אדם", משתמשים, ולמעשה מנצלים, אוכלוסיות מוחלשות וסוגיות אזרחיות שונות, למינוף קמפיינים שהדבר היחיד המשתמע מהם הוא שמדינת ישראל היא מדינה גזענית ועל כן בלתי לגיטימית.
ארגוני המסתננים בישראל, הממומנים ברובם המוחלט על ידי ממשלות זרות ועל ידי הארגון האמריקאי "הקרן החדשה לישראל", פועלים בכדי לאזרח מסתננים ומהגרי עבודה בישראל תוך כדי פעילויות מגוונות שמטרתן למתג את המדינה כגזענית ובקריאה להתערבות העולם בנעשה בתוכה , כאילו מדובר בסוריה או רואנדה.
תוך כדי החתירה לאזרוח אלפי מסתננים וחתירה למיתוג ישראל כמדינה גזענית, אותם ארגונים גם פוגעים פגיעה חמורה בתושבי דרום תל אביב, ערד ואילת. מתייגים אותם לא אחת כגזענים חשוכים במקום לפעול למענם מתוך עיקרון בסיסי של הגנה על זכויותיו של האזרח המוחלש.
בוודאי שיש להעניק את כל הזכויות הנדרשות בחוק לבעלי מעמד פליט, ואף למסתננים, אולם אסור להזניח ולדרוך על כל שאר תושבי מדינת ישראל ועוד למנף את הסוגייה כהוכחה שהמדינה עצמה פועלת במדיניות בלתי לגיטימית.
בנייר זה שני שערים. הראשון מצביע על התופעה שבה ארגוני הדה לגיטימציה מכשילים ניסיונות – פתרון לסוגייה, כאשר הנפגעים מכך הם תושבי השכונות ואוכלוסיית המסתננים עצמה. נוסף על כך אנו מצביעים על העובדה הנסתרת מן העין לעיתים, שרוב אותם ארגונים מהווים לכאורה פיות רבות של אותו מקור מימון זר. השער השני מצביע על המציאות האמיתית הקיימת בדרום תל אביב. מציאות שלעיתים רבות מושתקת במקום שתקבע סדר יום ציבורי.
