סקרים שפורסמו בסוף שנת 2019, הראו שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים. בנובמבר 2019 פרסם אתר גלובס סקר שהוכן על ידי 'מכון שילוב' אשר הראה כי שליש מהציבור לא מאמין לפרקליטות המדינה, לא לבתי המשפט ולא למשטרה. הפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, פרסמה אותה עת סקר שמצא כי אמון הציבור במערכת המשפט בשפל היסטורי. בדצמבר פורסם סקר של 'פאנל פרויקט המדגם' אשר הראה שרוב הציבור תומך בהקמת ועדת בדיקה על התנהלות חקירות נתניהו, ובהקמת גוף בדיקה עצמאי על התנהלות פרקליטות המדינה.
מסוף אותה שנה ועד היום אירעו בעיקר אירועים שיש בהם להחמיר את חוסר האמון. על הקרקע הזו התרחשה פרשת יולי אדלשטיין בה שופטי בג"ץ התערבו, תחת ביקורת ציבורית נוקבת, בניהול לוח הזמנים של הכנסת. היועמ"ש מינה את עצמו לפרקליט המדינה, תוך זליגות אין סופיות של רמזים מבהילים מן הקלטות האסורות לפרסום שמחזיקים אנשי התקשורת בועז גולן ואיילה חסון מפרשת מנדלבליט, אשכנזי והרפז. בל נשכח את שרשרת ניגודי העניינים שחשף קלמן ליבסקינד במעריב, על נשיאת העליון אסתר חיות ושופטים נוספים. גם הסקר שפרסם עיתון ישראל היום במאי 20, אשר בוצע על ידי "מאגר מוחות" ומצא כי- 40% מן הישראלים לא מאמינים לשופטי בג"ץ, 43% לא מאמינים למשטרה ו-47% לא מאמינים ליועמ"ש, לא הפתיע אף אחד.
ההידרדרות הזו אינה דבר שכדאי להקל בה ראש, שכן היא עלולה ליצור אנרכיה חברתית ואפילו לסכן את קיומה של המדינה, לא פחות. אמון הציבור במערכת המשפט הוא קריטי לתפקודה של חברה, לא מפני הצורך של השופטים באמון, אלא כי קיימת סכנה שפחות ופחות אזרחים יכבדו את צווי בית המשפט מתוך אותו חוסר אמון. כאן נכנסת לתמונה מערכת אכיפת החוק כמובן, אבל גם האמון בה נמצא בשפל המדרגה.
לתוך היחסים העכורים הללו שבין האזרח למערכת המשפט ואכיפת החוק, יזלוג מעתה המרכיב הדרמטי והייצרי ביותר מכולם- משפט הראווה של נתניהו. כלומר הקרע ומשבר האמון רק יחמירו, רק ידחפו את הרכבת מהר יותר במדרון. ולכן זה הזמן שצמרת מערכת המשפט תיקח אחריות ותעצור לחשבון נפש. במדינה מתוקנת היה טבעי לצפות כי נושאי משרה ציבורית שמעל ראשם מרחפת עננה כבדה כל כך של חשדות בשחיתות יישאו באחריות ויתפטרו מיוזמתם. אחרי הכל, טובת העם עולה על טובת משרת הציבור הבלתי נבחר. מאידך… אולי במקום לחכות לנס, עדיף שאנחנו, העם, נחתור בעצמנו לתיקון. ונדרוש מנבחרי הציבור שמשרתים בכנסת לבצע. ואלו הם חמשת הצעדים הראשונים להצלת הדמוקרטיה הישראלית ולאיחוי הקרע שבין העם למערכת המשפט:
- חקיקת חוק יסוד הפרדת רשויות – במטרה להסדיר את התנהלות הרשויות באופן ברור, ולשם מניעת יצירה של ממשלת-על משפטית הגוברת על המחוקק.
- שינוי שיטת בחירת השופטים, מתוך הבנה שריפוי אמיתי של המערכת חייב להתחיל בגיוון שופטי בג"ץ.
- הקמת גוף ביקורת עצמאי לפרקליטות, שכן לא ייתכן שמערכת עוצמתית מאין כמותה תפעל ללא פיקוח.
- פיצול תפקיד היועמ"ש, מתוך הבנה שלא ייתכן כי תחת ידיו של אדם אחד יכונסו סמכויות רבות כל כך.
- הקמת ועדת בדיקה להתנהלות חקירות נתניהו, מתוך הבנה שמדובר בצעד שיש בכוחו להציל את אמון הציבור במערכת המשפט, ומכיוון שמדובר במקרה בוחן שחשיפתו לאור השמש תטהר את המערכת כולה.
לצפייה בקובץ
