דבורה גונן, אמא של דני גונן הי"ד, מראשי פורום בוחרים בחיים:
פורום 'בוחרים בחיים' של המשפחות השכולות ופצועי פעולות האיבה הוא גוף שלא
היה צריך שיקום. כולנו כאן נמצאים "בטעות" ואף אחד מאתנו לא בחר זאת. הפורום
שהתאגד לפני 3 שנים, מאגד בתוכו מאות משפחות שכולות ופצועים מפעולות איבה
אשר החליטו בפשטות- לבחור בחיים.
לבחור בחיים משמעותו להמשיך לחיות את החיים מתוך בחירה במשמעות, ולא לפחד
להגיד זאת.
המשמעות של בחירה בחיים וההחלטה להיאבק בטרור, אינה טמונה רק במאמץ למגר
את הטרור אלא גם בעובדה שאנו כאן, משפחות ופצועים, מרימים ראש ומצהירים מעל
כל במה אפשרית: "נכון, איבדנו את היקר לנו מכל אך לא נוותר."
ומה שמדהים בפורום הזה שהוא מאגד את כל עמך בית ישראל. הטרור פגע בכולם.
ביהודים ומוסלמים, בחילוניים ודתיים, בבני פרפריה ומרכז, בני המעמד הגבוה והנמוך.
כולם כאן התאחדו יחד, כאיש אחד בלב אחד כדי לומר: די לטרור!
שלבים רבים עבר הפורום בשנותיו הראשונות, עד התגבשות חבילת הרתעה מוסכמת
ומשמעותית שיש לה מטרה אחת בלבד: למנוע את הפיגוע הבא ולמנוע את המשפחה
השכולה הבאה.
פעילות הפורום לקידום חבילת ההרתעה באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים:
האחת- שינוי חקיקה. והשנייה- שינוי התודעה הציבורית לנזקי הטרור. על כל
המשתמע מכך.
במהלך שנות פעילותו, חברי הפורום נכחו בעשרות רבות של דיונים בכנסת ובמשרדי
הממשלה. פעלו ללא כל כחל מול כל מקבל החלטות ומעצב דעת קהל, ולא רק כדי
שיעזור למנוע את הפיגוע הבא.
כל מי שמכיר את עולם השכול יודע לציין כי האמרה "בקרוביי אקדש" היא לב ליבו
של המאבק כאן. הפרשנות הישנה והמוכרת אומרת שהקב"ה מקדש את עצמו בקרובים
אליו ולכן הוא לוקח את הכי טובים.. הרוגי מלכות שסמוכים לכיסאו. "אין כל בריה
יכולה לעמוד במחיצתם" הפרשנות החדשה אומרת שהמילה "בקרוביי" מתייחסת
אלינו.
הקרובים, שאלה אנחנו, נשארים כאן לקדש את בני המשפחה שנרצחו על קידוש ה'.
הקרובים פה באים להרים את נס הדגל למאבק למנוע את הרצח הבא. הקרובים כאן
עושים הכול כדי שמדינת ישראל לא תחדל באמת לחתור לניצחון. ניצחון על הטרור,
ניצחון על מבקשי רעתנו וניצחון בעד החיים. לבחור בחיים זה לבחור בניצחון. לבחור
בניצחון זה אומר לבחור בחיים.
אומר זאת שוב. הפורום, היה עדיף אילו לא היה קם, אך אם כבר קם, מוטב שתהיה לו
מטרה אחת. לבחור בחיים, ולנצח את הטרור.
אנו נמשיך לנצח בעזרת ה'.
