ליברמן בנה את עצמו כמי שעומד לצד הלוחמים, המילואימניקים ואנשי הקבע. בהצבעה הראשונה של הכנסת החדשה, הוא ישב באותה שורה עם המפלגות שהוא עצמו כינה תומכות טרור.
זו לא מחלוקת על ניסוח או על טקטיקה. זו הבטחה מפורשת שנשברה, ואת המחיר שלה כבר רואים בנשיאות הכנסת.
חושפים את מי שלטענתנו פועל נגד מדינת ישראל
הכירו את הפרופילים והמקורות שפרסמה התנועה בתחומי האקדמיה והפעילות בשטח.
"לא במישרין ולא בעקיפין"
יומיים אחרי הבחירות ליברמן לא השאיר מקום לפרשנות. "אצלי מילה זו מילה", כתב, "וכל מה שאמרתי לפני הבחירות תקף גם אחריהן. לא נשב עם ביבי ולא עם טיבי, לא עם גולדקנופף ולא עם דרעי. לא עם יאסר חוג'יראת ולא עם שאר תומכי הטרור. לא במישרין ולא בעקיפין."
ב-10 בנובמבר חזר על הגבול: ישראל ביתנו לא תסכים לממשלת מיעוט הנשענת על רע"ם והרשימה המשותפת, ותמשיך לפעול בכל הכוח למען המשרתים, חיילי הסדיר, המילואים והקבע.
שבוע אחר כך הגיעה ההצבעה הראשונה שבה המילים האלה נבחנו.
שבעה מתוך שבעה
ב-17 בנובמבר נבחר מתן כהנא ליושב ראש הכנסת ב-66 קולות מול 52. את הרוב הזה הוא לא היה משיג בלי רע"ם והרשימה המשותפת, שקולותיהן הכריעו את הבחירה.
באותה הצבעה, באותו צד, ישבו כל שבעת חברי ישראל ביתנו. גם ליברמן עצמו.
אם יש משמעות למילה "בעקיפין", זו היא. עדיין לא ממשלה, אבל יושב ראש לכנסת שנבחר בזכות אותם קולות שליברמן הבטיח לא להישען עליהם.
והמחיר הגיע מהר. בלילה שאחרי אושרו כסגני יושב הראש אחמד טיבי, היועץ לשעבר של ערפאת, ווליד טאהא, שמסרב לקרוא לחמאס ארגון טרור. טיבי, שליברמן הבטיח לא לשבת איתו, מנהל עכשיו את ישיבות המליאה.
ואז הגיע המבחן על חמאס
יום אחרי הבחירה עלתה הצעת חוק פשוטה: חבר כנסת שלא מוכן להכיר בחמאס כארגון טרור לא ייהנה מזכויותיו. טיבי הוציא את חברי הכנסת הערבים מהאולם, וגוש השינוי יצא אחריהם ולא הצביע. ההצעה עברה 48 בעד ואפס נגד, בלי קולות הגוש שבחר בכהנא.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, אחרי כ-1,200 נרצחים ו-251 חטופים, ההכרה בחמאס כארגון טרור אמורה להיות הדבר הכי מובן מאליו בכנסת ישראל. מי שיוצא מהאולם כדי לא לסדוק את השותפות עם מי שמסרב לומר את זה, בחר צד.
זה מה שהגרפיקה שלנו אומרת במספרים: 100% לאחים המוסלמים, 0% ללוחמים.
למה זה מסוכן
ליברמן עדיין אומר שיתנגד לממשלה שנשענת על רע"ם והמשותפת. אבל יושב ראש הכנסת כבר נבחר בזכותן, ונציגיהן כבר יושבים בנשיאות. כל צעד כזה הופך את הצעד הבא לטבעי יותר.
השלב הבא הוא הצבעת האמון בממשלה, ושם כל קול שוקל. את הממשלה הזאת עוצרים רק בהצבעה נגד, לא בהצהרות ולא בפרישה.
ברית משרתים היא ברית עם מי שנושא בנטל: הלוחמים, המילואימניקים והמשפחות השכולות. ברית עם מפלגות שמסרבות להכיר בחמאס כארגון טרור היא ההפך הגמור. אי אפשר לדבר על הראשונה ולבנות בכנסת את השנייה.
אנחנו אומרים את זה בבירור: ליברמן, תתבייש. הלוחמים מצפים ממך לברית משרתים, לא לברית עם האויבים.













