לכתבה באתר מעריב בנושא לחץ כאן
דודי אלצופין, רכז אם תרצו באוניברסיטה העברית כותב:
נעים מאוד, אני דודי אלצופין.
נולדתי בירושלים בבית חולים הדסה הר הצופים, ישר לאחר מלחמת המפרץ בה ניסו לחסל כל אדם שיושב בארץ ישראל.
ההורים שלי "עלו" מברית המועצות… למה "עלו"? כי בשנת 844 לא היו עליות לארץ מאותה מדינה קומוניסטית. ההורים שלי לקחו את שני אחיי הגדולים שהיו בני 4 ו-3, שתי מזוודות ושני סירים וברחו לוינה שבאוסטריה, משם כבר ברחו בצורה מסודרת לישראל. לא קיבלו הטבות, לא קיבלו כלום.
הותירו דירה בסנט פטרבורג שהוחרמה ע"י המשטר הקומוניסטי וכן… גם את האזרחות הרוסית שללו להם.
סבא רבה שלי מצד האמא היה לוחם בצבא האדום, גנרל למען האמת. לוחם מוביל שבמלחמת העולם הראשונה אפילו הספיק לקחת כידון (כן, כידון) ולשסף אוסטרו-הונגרי שבא לרצחו.
סבא רבה שלי סבל מהלם קרב והתעורר כמעט כל לילה בצעקות… אז איך הצבא האדום עזר לו? הוא הוריד אותו דרגה ושלח אותו למחנות עבודה כדי לבנות מסילות רכבת…
רגע מה? למה?
אה… כי הוא היה ציוני, זה למה.
אז אחרי סבא שלי גם רדפו וכך גם אחרי אבא שלי.
סבא שלי מצד האבא היה גם הוא גנרל, נלחם במלחמת העולם השנייה מול הנאצים.
היהודי שנלחם מול אלה שרוצחים יהודים לצד אלו שרק מתעללים בהם…
אז בואו נראה…
שבנו לפה לארץ ישראל, מדינת היהודים, ארץ אבותינו…
ושמישהו יבוא וינפיץ לי כמה אנחנו לא קשורים לכאן כשהשם משפחה שלי הוא אלצופין, שינוי מאלצפן, מוזמנים לפתוחים את ויקרא פרק י' פסוק ד'.
אנחנו שבנו לכאן, אנשים שמתים למען הצדק והציונות מפמפמת לנו בלב… ומה אנחנו מקבלים? אנחנו מקבלים שמגן דוד שווה לצלב קרס באוניברסיטה העברית.
מי שאמורה להיות סמל הציונות הכי גדול שיש, מותירה לאנשים להפגין בכניסה לקמפוס ולצעוק "הללו את השאהידים", אוניברסיטה שמסתירה את הדגל שלה ומנסה להזיז באופן אובססיבי את יום הסטודנט מחגיגות יום ירושלים כי זה פוגע ברגשותיהם של שונאי יהודים.
הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולהלחם פנים אל פנים לאותה תופעה בזיונית.
עוד לא קיבלנו עצמאות מלאה, כי יש אצלנו אנשים שלא נותנים ליהודים לחיות בשקט.
אני באתי והתנדבתי בארגון אם תרצו, כיום אני רכז ירושלים של אותו הארגון, ואנחנו מלאים באנשים הכי טובים במדינה הזאת.
יש לנו תמיכה מלאה של הקול השפוי במדינת ישראל – מדינת ישראל שייכת לטוב, מדינת ישראל שייכת לתום, מדינת ישראל שייכת לנו! לאנשים שמקדשים את החיים ומלאים באהבה.
אף אחד לא יעצור אותנו.
בתמונה: צילום מהיום (20.02.17) של שירותי הגברים בספריית הר הצופים.
