דיון בועדת הפנים והסביבה בנושא תעודות הזהות ורישיון לישיבת קבע בקרב האזרחים הערבים והבדואים בנגב

נריה ג'רפי ורועי שטרסברג פעילי המשמר הציוני דמוקרטי נכחו ב08/12/15 בועדת הפנים והסביבה אשר התכנסה לדיון מהיר לבקשת ח"כ עאידה סלימאן בנושא תעודות הזהות ורישיון לישיבת קבע בקרב האזרחים הערבים והבדואים בנגב לאחר ש"האגודה לזכויות אזרח" הגישו דו"ח בנושא.

שתפו:

נריה ג'רפי ורועי שטרסברג פעילי המשמר הציוני דמוקרטי נכחו ב08/12/15 בועדת הפנים והסביבה אשר התכנסה לדיון מהיר לבקשת ח"כ עאידה סלימאן בנושא תעודות הזהות ורישיון לישיבת קבע בקרב האזרחים הערבים והבדואים בנגב לאחר ש"האגודה לזכויות אזרח" הגישו דו"ח בנושא.

בדיון נכחו חברי הכנסת: בני בגין, אחמד טיבי, מסעוד גנאים, עאידה סלימאן ובצלאל סמוטריץ' שניהל את הדיון.

בנוסף, נכחו בדיון הארגונים: "האגודה לזכויות האזרח" ועמותת "סיכוי" (גופים הממומנים ע"י הקרן החדשה לישראל), תנועת "רגבים" ונציגים ממשרד הפנים.

הביקורת המרכזית שהופנתה אל נציגי משרד הפנים מטעם "האגודה לזכויות האזרח" וח"כ עאידה סולימאן היתה שקיימים כיום אזרחים, בעיקר בדואים מהנגב, שילדיהם אינם נחשבים כאזרחים אלא כתושבי קבע ולכן נשללות מהם זכויות בסיסיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת או הזכות לקבלת דרכון ישראלי. נציגי משרד הפנים נאלצו לספק תשובות, הרי המצב המתואר בדו"ח של "האגודה לזכויות האזרח" סותר את חוק האזרחות (1952) הפועל על פי שיטת "דין הדם" הקובעת שהאזרחות עוברת מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה.

מרים וייס, הממונה על האזרחות במשרד הפנים ענתה: "אנו עובדים לפי מפקדי האוכלוסין הכתובים בחוק, היו כאלה שאיחרו את המפקדים ולכן אין להם אזרחות. כל מי שהתפקד עד ה14/07/1952 קיבל אזרחות, ואילו אלו שהתפקדו אחרי התאריך הנקבע בחוק קיבלו תושבות קבע ולא אזרחות, לפי החוק. כל תושב קבע יכול להגיש בקשה להתאזרחות, ואם יעמוד בתנאים הדרושים בחוק הוא יהיה לאזרח".

ממלא מקום יו"ר הועדה, ח"כ בצלאל סמוטריץ', וח"כ בני בגין הפנו שאלה אל רותם אילן, נציגת "האגודה לזכויות האזרח", בנוגע להיקף התופעה. לאחר שזו ענתה להם שאליהם הגיעו בין 8 ל10 פניות הם הביעו פליאה – אי אפשר היה להסתפק בשאילתא? שייך להעלות את הבעיה הפרטנית הזאת לסדר היום הציבורי?

מסקנות ממלא מקום יו"ר הועדה, בצלאל סמוטריץ:

  1. מכיוון שהיועץ המשפטי של משרד הפנים לא היה נוכח, דרושה בדיקה מקצועית עם משרד המשפטים ועם היועץ המשפטי של משרד הפנים בנוגע לבעיית אזרחות הילדים.
  2. דרושה הערכה מספרית מקצועית של התופעה.
  3. לאחר קבלת התוצאות, יו"ר הועדה יחליט האם יש לקיים דיון נוסף או לא.

המסקנות שלנו: לא ראוי לכנס דיון על כמה מקרים פרטיים ובכך לבזבז את זמנם של נבחרי הציבור. ארגוני הקרן החשה לישראל מנצלים ומשחיתים את המערכת הפוליטית בכך שהם מפעילים חברי כנסת שמזמינים עבורם דיונים מיותרים על מנת לשנות את השיח הציבורי ולהוציא את הפוקוס מהנושאים החשובים והמהותיים שמתרחשים במדינה בימים אלו.

שתפו:

פרסומים אחרונים:

פרויקטים אחרונים:

נטיעת עצים לכבוד נופלי ישראל

Donation target (in trees) 0 סכום שנאסף עד עכשיו 0 תרומת עץ נטיעת עצים לכבוד נופלי ישראל https://youtu.be/i7c7UJh0dcI?si=EvSqD4R3Br8f2kFThttps://youtu.be/i7c7UJh0dcI?si=EvSqD4R3Br8f2kFT הצטרפו אלינו ליוזמה רבת עוצמה להנצחת האומץ

סרטונים:

חדשות ועדכונים

אירועים קרובים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן