מדוע הציונות איננה גזענות

החלטת האו"ם הבזויה המשווה את הציונות לגזענות אמנם בוטלה אולם גם בישראל ישנם כאלו שטרם הפנימו זאת

שתפו:

לפני זמן מה, סטודנטים בעלי תפיסת עולם "נאורה" השקיעו את זמנם בהשחתת מודעות אותן תלינו ברחבי הקמפוס בהר הצופים. על המודעות הם רשמו: "ציונות = גזענות". מלבד חוסר הטעם האסתטי של פעולתם, אני רוצה להתייחס לטענתם לגופו של עניין, שהרי זו התקבלה על ידי האו"ם בשנת 1975, ולכן ראוי להתייחס אליה. טענותיי להלן מבוססת על תפיסותיו של אמנון רובנשטיין, מי שהיה שר החינוך מטעם מר"צ, ונוסחו בספרו "ישראל ומשפחת העמים". לטענתו המבקשים לפגוע בזכותה של מדינת ישראל להיות מדינה יהודית, בטענה של פגיעה במיעוטים לא-יהודיים, בשם ערכי השוויון והאוניברסליזם, פוגעים באותם העקרונות שהם מתיימרים לייצג. "שלילת הלגיטימיות של המושג 'מדינה יהודית' היא הפוגעת בעקרונות השוויון האוניברסליים".
שאלת הלגיטימיות של הגדרת ישראל כמדינה יהודית, ולא, למשל "מדינת כל אזרחיה". היא אבסורדית לטענתו, משום שהקהילה הבינלאומית היא זו שהחליטה על הקמת מדינה יהודית בשנת 1947. "ההכרזה על הקמת המדינה לא קבעה כי ישראל היא מדינה יהודית, אלא קבעה כי 'המדינה היהודית תיקרא בשם ישראל"'. כמובן שהגדרת ישראל כמדינה יהודית אינה גוררת אפליה לאומית, ממש כפי שהגדרת איטליה כמדינת הלאום האיטלקי לא גוררת אפליה של המיעוט הלאומי הגרמני בדרום טירול, או שהגדרת גרמניה כמדינת הלאום הגרמני לא גוררת אפליה של המיעוט הלאומי הדני בצפון המדינה. "חוגים מסוימים בשמאל היהודי השתכנעו, או נוטים להשתכנע, כי הגדרה זו היא 'שורש הרע' הן באשר לכפייה הדתית והן באשר לאפליה נגד הציבור הערבי. אין כל הצדקה להשקפה זו" ועדיין, האם כיום אין הגיון באימוץ המודל של "מדינת כל אזרחיה"? בואו ונראה. אם אתם תומכים בהקמת מדינה פלשתינאית, בהתאם להחלטת החלוקה של האו"ם, ובמקביל מבקשים להפוך את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", הרי שהתוצאה היא "מדינה פלשתינאית לצד מדינה יהודית?פלשתינאית" במקום "מדינה פלשתינאית לצד מדינה יהודית", ומכאן עיוות של החלטת החלוקה. כך גם אם אתם תומכים במודל לפיו ישראל צריכה להפוך למדינה דו?לאומית בצד מדינה לאומית פלשתינאית: בשני המקרים, העם הפלשתינאי זוכה למדינת לאום, והעם היהודי מנושל מזכות זו.
אולי התכוונו משחיתי המודעות לכך שהתנועה הציונית היא לתפיסתם תופעה קולוניאליסטית. אך למעשה, הציונות היא תנועה לאומית; היא לא הונעה על?ידי שאיפה לרווח כלכלי; היא נבעה ממצוקה לאומית; היא הוגשמה בידי פליטים; במקרה דנן לא היתה למתיישבים מדינת?אם קולוניאלית; ולמתיישבים היתה גם היתה זיקה היסטורית לאזור המיושב.
אולי משחיתי המודעות חשבו דווקא על חוק השבות, כאשר טענו שהציונות היא גזענות.
באופן כללי, המצב בו מדינת לאום מקיימת קשר עם בני הלאום החיים מחוץ לגבולותיה הוא נפוץ ומקובל, חוקים דומים, המעניקים עדיפות בהתאזרחות או אף אזרחות אוטומטית לבני הלאום השרויים מחוץ למדינת הלאום, קיימים בפינלנד, אירלנד, פולין, הונגריה, בולגריה, גרמניה, סלובקיה, צ'כיה, סלובניה, קרואטיה, רוסיה, אוקראינה ועוד. במיוחד יש לציין את יוון וארמניה, שבדומה לישראל, יש להן פזורה בת מאות שנים בכל רחבי העולם. הפזורה הארמנית בעולם, למשל, עולה בגודלה על אוכלוסיית ארמניה, ועל רובם הגדול ניתן לומר כי אפילו אבות אבותיהם לא היגרו מהשטח שעליו משתרעת היום ארמניה המודרנית. לעיתים מתקיים קשר – המתבטא בחוקי מדינות דמוקרטיות – בין לאומים לבין הפזורה שלהם מחוץ לגבולות מדינת הלאום, שלא דרך חוקי התאזרחות, או בנוסף להם. כך למשל מגישה דנמרק סיוע כספי למוסדות החינוך והתרבות של המיעוט הלאומי הדני בצפון גרמניה, והונגריה פועלת לטפח את הזהות הלאומית ההונגרית בקרב המיעוט הלאומי ההונגרי ברומניה ובמדינות שכנות אחרות. למעשה, רומניה קבלה בפני ועדת ונציה האירופאית על מדיניות הונגרית זו, שלכאורה מובילה לאפליה בין אזרחי רומניה, אך החלטת הועדה מכירה מפורשות בתופעת הקשר בין קהילה אתנית?תרבותית לבין בני אותה קהילה מחוץ למדינת הלאום שלהם, ואף רואה בה תופעה חיובית ורצויה. באופן דומה יש לראות את פעילות מדינת ישראל לשמירה על קשר עם הפזורה היהודית בגולה, וכמובן גם את חוק השבות עצמו. מתוקף היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי, אין כל סתירה בין שמירה על קשר עם בני לאום זה מחוץ לגבולות המדינה לבין היותה של המדינה דמוקרטית על?פי אמות המידה האירופאיות המחמירות.

ומה לגבי סממנים יהודיים אחרים של מדינת ישראל? האם הם פוגעים בשוויון הזכויות של המיעוט הלאומי הערבי, ומיעוטים אחרים, קטנים יותר? גם כאן כדאי להתבונן על דמוקרטיות אחרות. צרפת למשל היא דמוקרטיה מכובדת, המפרידה בין הדת למדינה, ובכל?זאת מודעת לרקע הנוצרי של מרבית אזרחיה, המתבטא באופן מובהק בחוקיה. יום החופש השבועי הוא יום א', וחגים נוצריים רבים (חג המולד, פסחא, וכו') הם ימי שבתון לאומי. כתוצאה מכך, עובדי?ציבור בני הדת היהודית נאלצים לעבוד בימי שבת, ואף ביום כיפור, וסטודנטים יהודיים נאלצים להבחן בשבת. באופן דומה, נאסר על סטודנטיות ותלמידות מוסלמיות להגיע לאוניברסיטאות או בתי?ספר ממלכתיים כשהן חובשות רעלה. האם גישה נוצרית מובהקת זו עומדת בסתירה להיותה של צרפת דמוקרטיה?

ומה לגבי סממנים אחרים, כגון ההמנון, הדגל וסמל המדינה? האם בהיותם משויכים במובהק ללאום היהודי, הם מהווים פגיעה במיעוט הלאומי הערבי, עד כדי הפיכת ישראל ללא?דמוקרטית? דגלי מדינות אירופאיות רבות כגון דנמרק, פינלנד, יוון, איסלנד, נורבגיה, פורטוגל, סלובקיה, שבדיה, שוויץ, בריטניה ועוד כוללים כולם את הצלב הנוצרי. האם יש בכך משום דיכוי המיעוט הלאומי היהודי בבריטניה, או המיעוט הלאומי המוסלמי ביוון, וכן הלאה? יום העצמאות האמריקאי, המתייחס בהילה של קדושה כמעט להצהרת העצמאות האמריקאית, עשוי להיתפש כמדכא את המיעוט הלאומי האינדיאני. ההמנון האיטלקי מוקדש כולו למאבק העצמאות של איטליה, וניתן לראותו כמדכא את המיעוט הלאומי דובר הגרמנית בצפון המדינה. כך גם באשר להמנון ההולנדי, המתייחס למלחמה בספרדים, וישנן כמה וכמה דוגמאות נוספות. הכרזת העצמאות וההמנון הישראליים הם אמנם בעלי סממנים לאומיים מובהקים, אך לפחות אינם פונים במוצהר כנגד איש; ואם נקבל את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, הרי שאין בהם כל פסול.
סופו של דבר, גם האו"ם הבין את האבסורד בטענתו וביטל את החלטתו מ -1975. חבל שחברי לספסל הלימודים "הנאורים" לא הפנימו את אמירתו של וולטיר, פילוסוף צרפתי בן המאה ה-18 "אני מתנגד לדעתך, אך אאבק עד המוות על זכותך לומר אותה."

שתפו:

פרסומים אחרונים:

פרויקטים אחרונים:

דורשים ניצחון!

יעד גיוס הסכום שגויס עד עכשיו 0 תרמו עכשיו למאבק   דורשים ניצחון והכרעה חייבים לדרוש מהממשלה להפסיק לדשדש ולחתור לניצחון והכרעה בדרום ובצפון, ולא

סרטונים:

חדשות ועדכונים

אירועים קרובים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן