דיון ועדת חוקה חוק ומשפט ב24/6 בנוגע ליישום חוק חופש המידע.
אמונה קלמן פעילת המשמר הציוני דמוקרטי השתתפה שבוע שעבר בדיון והרי הסיכום:
יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי: בכל משרה ציבורית צריך מישהו שממונה על חופש המידע. ביקשתי ממשרדים שאין להם נציג של חופש המידע שיבואו לדיון.
רבקי מהיחידה לחופש המידע: חופש המידע חל על 1000 גופים. אין תמיד דיווחים. ניסינו לסדר מישהו שיבדוק את זה אך אין שיתוף פעולה מהממשלה. ב2014 חלה עליה בביקוש לחופש המידע. אנו יודעים על תקלות רק מתלונות או ממונה שמתקשר להתייעץ איתנו. בבעיות קשות אין לנו סמכות לטפל.
יש דוח שנתי אך קשה להשוות בין רשויות. אפשר להשוות רשות כלפי עצמו. בודקים איך נראה אתר האינטרנט שלהם לגבי חופש המידע, כמה דברים מפורסמים באתר וכו. אנו משתדלים לשכלל את המערכת, לדוגמא העלת תשובות לאתר. אנחנו משתדלים לפנות למנכ"ל של המשרדים. אנחנו מגישים דוח לשרת המשפטים, הסדרת מעמד הממונה, מתן גורם גוף מרכז לרשויות אחרות.
מיקי רוזנטל: לא עושים מספיק. צריך ללכת מהגנה להתקפה. המידע הציבורי שייך לציבור וצריך להעביר לציבור לא בגלל שמכריחים. רק עשירית מהמידע של הציבור ידוע לציבור. בעקבות עתירות פורסמו דברים על אנשי ציבור. לדוגמא: הוצאות משרד ראש הממשלה צנחו בשנה אחרי שיצא הדו"ח. חושבים פעמיים לפני שמבזבזים כסף. זה חוסך המון כסף כשיש חופש מידע.
אוסמה סעדי: נבקש ממבקר המדינה חוות דעת. סעיף 21 נותן סמכות בכנסת. בואו נבדוק איזה מוסדות נותנים תשובה. במגזר הערבי חשוב להשתמש בכלי של חופש המידע.
רבקי: יש לנו אתר בערבית. עשינו סקר והופתענו שהחברה הערבית מודעת הרבה יותר לחוק חופש המידע.
תמר זנדברג: יש מהפכת חופש המידע. לפעמים גופים משתמשים בחופש המידע כדי להסתיר את חופש המידע. החוק הפך למקלט לאי נתינת מידע. המושג "מסמכים בעבודה". יודעים שקיים נייר אך טוענים שהנייר בעבודה ולכן אף פעם לא מגיעים למסמכים סופיים כדי שלא יצטרכו לפרסם. לחוק יש תפקיד גם בתודעה. צריך או לעשות תיקונים או להנחיל את הנורמות.
דב חנין: למרות העבודה שנעשית אנו לא מרוצים מהמצב הקיים. אין מערכת שבוחנת את חופש המידע. ניתוח חברתי של איך החוק עובד בפועל. יש תפיסה של משיכת מידע. יש ציבורים שלא ימשכו מידע. חלק מרכזי מהרשות הציבורית זה להעביר את המידע לציבור.
אלונה מנכ"לית התנועה לחופש המידע: פער אדיר בין המצוי לרצוי. אי אפשר לבוא לממונים בטענות. צריך לבוא לראש המשרד. צריך נציבות. אין שר שמקדם את זה כל הזמן.
עינת עומדת בראש פרויקט חופש המידע בדמוקרטיה: מדינת ישראל משלמת מליונים על הנגשת מידע אך זה לא מתוכנן בצורה טובה. צריך לשים על השולחן ששקיפות זה לא של השמאל.
סתיו שפיר: יש עומס של סיפורי שחיתות. האמון של הציבור בשלטון נפגע. צריך לתקן. השלטון משרת את האזרח. זה נעשה על ידי שקיפות וחופש המידע. לפעמים המידע כל כך מבולגן שאי אפשר להשקיף אותו. אם משרד האוצר היה עושה את התקציב לפי נגישות הציבור ואפקטיביות זה היה יוצר יעילות. לוקח יותר מידי זמן לקבל מידע. הציבור תלוי בגופים. אין איזון בין הרשויות. היכולת של חברי הכנסת לעסוק בפיקוח הוא דליל ביותר. זה ממש בלתי אפשרי. הוועדות בכנסת וכו. חברי הכנסת עוברים לחקיקת יתר. מעט מאוד פיקוח. בית המשפט מפקח על בית המשפט. זה מחליש את כל המערכת. תגבור של חוק חופש המידע ושקיפות על כל מיני גופים. אני מעלה חקיקת שקיפות לשרים בוועדה.
סיכום וועדה: יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי: זה רק בהתחלה. לא נכנסנו לפרטים לגבי משרדים. אנחנו נחכה שבועיים לקבל את הדוח לגבי הדברים. נבדוק כל משרד ונמשיך לתמוך במשרדים שעובדים בתחום. רק התחלנו ואנחנו נמשיך.
הסיכום שלנו: חופש המידע והנגשתו לאזרח הוא בסיס הדמוקרטיה אולם כיום הנגשת המידע נעשה בדיעבד לאחר מעשה או שהוא נעשה ע"י גורמים שמפיצים מידע רגיש וחשוב על מנת לפגוע במדינה ואזרחיה ועל זה חייב להיות פיקוח ואכיפה חזקים יותר מצד הממשלה.
