כבר שבעים ומשהו שנה כל מערכת בחירות בישראל מכונה "גורלית". הכינוי נשחק עד כדי כך שקשה לקחת אותו ברצינות. אבל בבחירות לכנסת ה־26, שייערכו מחר, שלישי 27.10, לגורליות יש מספר מדויק: עשרה שופטים לבית המשפט העליון.
כנסת שתשלים קדנציה מלאה תצטרך לאייש כמעט את כל העליון מחדש. השופטים שייבחרו בה יכריעו בעתירות נגד התיישבות, בשאלות של ביטחון ובגורלם של ארגונים אזרחיים, והם ימשיכו לשבת על כס השיפוט הרבה אחרי שהממשלה שבחרה בהם תסיים את דרכה.
ארבעה כיסאות ריקים ושש פרישות בדרך
בבית המשפט העליון יש 15 תקנים, אבל מכהנים בו היום 11 שופטים. ארבעה פרשו מאז ינואר 2023 ולא הוחלפו: הנשיאה אסתר חיות, ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יוסף אלרון וענת ברון.
עד סוף 2029 צפויים לפרוש בהגיעם לגיל 70 עוד שישה: אלכס שטיין (אוקטובר 2027), חאלד כבוב (מרץ 2028), הנשיא יצחק עמית וגילה כנפי־שטייניץ (אוקטובר 2028), דוד מינץ (מאי 2029) ויעל וילנר (ספטמבר 2029), כך לפי ynet ואתר שומרים. ארבעה ועוד שישה הם עשרה, שני שלישים מההרכב המלא. גם שר המשפטים יריב לוין אמר בספטמבר שבכנסת הבאה יוחלפו כשני שלישים משופטי העליון.
שופט עליון מכהן עד גיל 70, ולכן מי שימונה בשנים הקרובות עשוי לכהן עשור ויותר, לפעמים שני עשורים. ממשלות מתחלפות, קואליציות מתפרקות, והשופטים נשארים.
לראשונה: השיטה החדשה בוועדה לבחירת שופטים
עשרת המינויים האלה ייעשו בשיטה חדשה. במרץ 2025 אישרה הכנסת תיקון לחוק־יסוד: השפיטה, שייכנס לתוקף עם השבעת הכנסת הבאה. במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין יישבו בוועדה לבחירת שופטים שני נציגי ציבור, אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. בחירת שופט לעליון תדרוש רוב של חברי הוועדה, ובו לפחות נציג אחד של הקואליציה ונציג אחד של האופוזיציה, ולא עוד רוב של שבעה מתוך תשעה. לשופטים בוועדה לא תהיה עוד זכות וטו.
על התיקון הוגשו עתירות, ובג"ץ דן בהן ביוני 2026 בהרכב של 11 שופטים. פסק דין עוד לא ניתן.
מה שאפשר להפוך ומה שאי אפשר
אנחנו אומרים את זה בבירור: החלטה על גבעה כזאת או אחרת אפשר להפוך, אבל הרכב של בית המשפט העליון לא משנים בשנה הבאה. עשרה שופטים יכולים ברגע אחד להורות לפנות עשרים חוות בדרום הר חברון. הם יכולים לקבל עתירות של ערבים נגד יישובים שהממשלה אישרה. הם יכולים לפגוע בארגונים מהמחנה הלאומי, למשל בשלילת ההכרה בהם לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שמעניק לתורמים להם זיכוי ממס. בלי ההכרה הזאת, ארגון אזרחי מתקשה לגייס תרומות ולהמשיך לפעול.
זה לא תרחיש תיאורטי. גם אם הכנסת והממשלה יחליטו אחרת, שופט בעליון יכול לבטל את ההחלטה בחתימה אחת, ואת השופט עצמו אין מי שיחליף.
ניסו לעצור גם אותנו
ראינו מקרוב מה קורה כשמנסים להשתיק את המחנה הלאומי. מפלגת הדמוקרטים פנתה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וביקשה להכריז על אם תרצו כגוף פעיל בבחירות. הסיבה הייתה שאנחנו מעודדים הצבעה. הם רצו לעצור את הפעילות שלנו, אבל סולברג המליץ למחוק את העתירה, ואנחנו ממשיכים.
ההכרעה נמצאת בקלפי
הרכב בית המשפט העליון בעשורים הבאים לא ייקבע באולפנים ובכותרות. הוא ייקבע לפי מספר האנשים שיגיעו מחר לקלפי. לכן הדבר החשוב ביותר עכשיו הוא לצאת ביום הבחירות ולהוציא את האנשים מהבית, כדי שיצביעו לריבונות, למדינה יהודית ולתיקון מערכת המשפט.
כבר עמדנו מול הוועדה לבחירת שופטים ומול ההתערבות של בג"ץ בביטחון המדינה, ונמשיך גם אחרי הבחירות. אבל מחר ההכרעה בידיים של כל מי שיבחר לצאת מהבית.
