יש ימים שבהם השאלה הפוליטית נשמעת אחרת כשהיא נאמרת מפיו של אב שכול. ב־10 בנובמבר 2026 הושבעו 120 חברי הכנסת ה־26, והמשא ומתן להרכבת הממשלה עמד בראש סדר היום. מחוץ למשכן, בהפגנה שקיימנו נגד הקמת ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות, עמדו משפחות שכולות. אחד מהן היה איציק בונצל.
בונצל לא נאם על מנדטים ולא על חלוקת תיקים. הוא פנה אל "עם ישראל היקר שנמצא פה איתנו", אל מי שהגיעו מכל רחבי הארץ, ואמר שהם מחזקים את המשפחות השכולות "בשבר העצום". את התודה הרחיב גם למי שלא הגיעו, ואז צמצם את כל הדברים לשתי מילים: "אתם, אתם העם".
אל תתייאשו, תהיו חזקים
מאחורי הפנייה הזאת עומדת תפיסה ברורה של היחסים בין המשפחות השכולות לבין הציבור. המשפחות אינן מבקשות רחמים. הן מבקשות שותפים. "אנחנו לא פוחדים. אנחנו לא פוחדים. אנחנו חזקים", אמר בונצל, ומיד הפך את הכיוון וביקש מהקהל: "אל תתייאשו בבקשה. תהיו חזקים. שהרוח שלכם לא תרד".
חושפים את מי שלטענתנו פועל נגד מדינת ישראל
הכירו את הפרופילים והמקורות שפרסמה התנועה בתחומי האקדמיה והפעילות בשטח.
קל לקרוא את המשפטים האלה כקריאת עידוד רגילה. הם יותר מזה. ייאוש ציבורי הוא תנאי מוקדם לכל ויתור פוליטי: מי שמשוכנע שהמאבק אבוד מפסיק להתעניין במה שמתרחש בתוך המשכן. אב שכול שעומד מול הכנסת ביום השבעתה ודורש מהציבור לא לשקוע בעייפות, מבקש בפועל שהציבור יישאר ער לשאלות שיוכרעו בימים הבאים.
יומיים קודם לכן, ב־8 בנובמבר, אמר בונצל דברים חדים יותר. לפי ערוץ 14, פנה ליו"ר "ישר" גדי איזנקוט, שהטיל עליו הנשיא את המנדט להרכבת הממשלה, ואמר: "מי שמשתף פעולה ועומד להסתמך על תומכי טרור ומהללי שהידים, לא ראוי לנופלים, לא ראוי לבני". הדברים נאמרו בנפרד מההפגנה, אבל הם מבהירים מה עמד ברקע הקריאה שלו מול הכנסת.
אותנו לא יובילו לשום מקום אחר
את סוף דבריו בנה בונצל על זיכרון אחר. "אנחנו יהודים", אמר. "את הסבים והסבתות שלנו הובילו ברכבות, אותנו לא יובילו לשום מקום אחר, רק כאן בארץ ישראל".
ההשוואה אינה רטורית. היא מסבירה את המשפט שחותם את הנאום, "לעם ישראל אין פריבילגיה להישבר". פריבילגיה היא מותרות, ומי שיש לו מקום אחר ללכת אליו יכול להרשות לעצמו להתעייף. לעם היהודי, כך עולה מדבריו, אין מקום כזה. מכאן שגם אין לו הרשות לוותר, לא בשדה הקרב ולא בשאלות שמוכרעות בכנסת.
האב, הבן ויום ההשבעה
סמ"ר עמית בונצל הי"ד, לוחם וסמל מחלקה בסיירת צנחנים מהעיר שוהם, נפל בקרב ברצועת עזה ב־6 בדצמבר 2023, בן 22. הוא נלחם כבר ביום הטבח ביישובי העוטף, והובא למנוחות בהר הרצל. מאז נפילתו פועל אביו בקרב משפחות הנופלים, בין היתר בפורום הגבורה. באפריל 2026 הבאנו את דבריו של איציק בונצל נגד בג"ץ, ובמרץ 2025 ביטל שר הביטחון את כניסתו של בוגי יעלון לבסיסי צה"ל בעקבות פנייה משותפת שלנו ושלו.
לפי ynet, מאות הפגינו מחוץ למשכן באותו יום. בין הדוברים הייתה גם גליה חושן, אמה של הדר שנרצחה במסיבת הנובה, שאמרה: "כנסת ישראל נכבשת על ידי אויבנו". בתוך המליאה, לפי ערוץ 14, יצאו חברי הכנסת מהסיעות הערביות עם תחילת שירת "התקווה".
הקו האדום והשאלה שמונחת על השולחן
השאלה שעולה מההפגנה אינה מקומם של האזרחים הערבים במדינת ישראל. זו שאלה על גבולות השותפות השלטונית. אחמד טיבי הכריז "אנחנו בעליה של הארץ", ומנסור עבאס דיבר על "האחים, כלומר חמאס". ליטל שמש ניסחה את ההבחנה בחדות: זו לא גזענות, זה קו אדום. ובמישור המשפטי, החוק לפסילת מפלגות קיים, ובית המשפט אינו מאפשר להפעיל אותו.
אנחנו אומרים את זה בבירור: ממשלה בישראל אינה יכולה להישען על מי שמסרב לקרוא לחמאס ארגון טרור. זו אינה שאלה של ימין או שמאל, אלא של הגבול שבין אזרחות שווה לבין שותפות שלטונית עם מי שאינו מכיר בזכותה של מדינת היהודים להתגונן. ההכרעה שתתקבל בימים הקרובים תיבחן מול המשפט שאמר אב שכול מול הכנסת: לעם ישראל אין פריבילגיה להישבר.