מפלגה ששוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אינה רשאית להתמודד לכנסת של אותה מדינה. זו אינה סיסמה אלא לשון החוק. סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת אוסר על רשימה ששוללת את קיום המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שמסיתה לגזענות או שתומכת במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד ישראל, לרוץ בבחירות. הכנסת קבעה את הכלל. מי שמחליט אם הוא יחול בפועל הוא בית המשפט העליון.
מה החליטה ועדת הבחירות ומה קבע בג"ץ
ב־23 בספטמבר 2026, בתום מרתון דיונים על כעשר בקשות פסילה, החליטה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־26 לפסול את רע"ם, ברוב של 18 מול 5 ונמנע אחד. רע"ם נפסלה בשלוש עילות: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין. באותו ערב נפסלה גם הרשימה המשותפת, באותו רוב, בעילות של שלילת קיום המדינה ותמיכה במאבק מזוין.
תשעה ימים אחר כך, ב־2 באוקטובר 2026, ביטל בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים את שתי הפסילות, פה אחד. בפסק הדין נקבע שהחומרים שהוגשו לוועדה "אינם עומדים באמות המידה שנקבעו בפסיקה לצורך פסילת רשימת מועמדים". באותו הליך הוכשר גם ח"כ עופר כסיף, ברוב של שבעה מול שניים.
חושפים את מי שלטענתנו פועל נגד מדינת ישראל
הכירו את הפרופילים והמקורות שפרסמה התנועה בתחומי האקדמיה והפעילות בשטח.
מי השופטים שהכריעו
את השמות ריכזנו בפרויקט הכר את השופט. על ביטול הפסילה של רע"ם ושל המשותפת חתמו הנשיא יצחק עמית והשופטים דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי־שטייניץ, חאלד כבוב ויחיאל כשר.
בעניין כסיף נחלקו הדעות. השופטים מינץ ושטיין סברו שיש לאשר את פסילתו בעילה של תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. שבעת שופטי הרוב כתבו שכלל חברי ההרכב מסתייגים מהתבטאויותיו, אך קבעו שלא הצטברה "מסה קריטית" של ראיות. הנימוקים המלאים טרם פורסמו; בגלל לוח הזמנים של הבחירות הסתפק בית המשפט ב"תמצית נימוקים".
עשרים שנה של פסילות שבוטלו
ההכרעה מ־2 באוקטובר ממשיכה קו עקבי. ב־2003 בוטלה פסילתם של בל"ד, של עזמי בשארה ושל אחמד טיבי. ב־2009 בוטלה פסילתן של בל"ד ושל רע"ם־תע"ל. ב־2013 וב־2015 בוטלה פסילתה של חנין זועבי. ב־2019 הוכשרו כסיף ורשימת רע"ם־בל"ד, ב־2020 היבא יזבק וב־2021 אבתיסאם מראענה. את ההחלטות האלה, עם שמות השופטים שנתנו אותן, אפשר למצוא במאגר הכר את השופט.
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז 2003 בוטלה כל פסילה של רשימה שהחליטה עליה ועדת הבחירות. ההלכה שנקבעה בפסיקה דורשת "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, וקובעת שהמטרה הפסולה צריכה להיות מרכזית ודומיננטית בפעילות הרשימה, ולא שולית בה. כך נוצר מצב שבו הכנסת חוקקה עילת פסילה, ועדת הבחירות מפעילה אותה, ובית המשפט מבטל את ההחלטה כמעט בכל פעם.
מי שמגן על הרף הגבוה מזכיר שוועדת הבחירות מורכבת כמעט כולה מנציגי סיעות, ושהיועצת המשפטית לממשלה התנגדה לפסילת רע"ם ולפסילת המשותפת. זו טענה רצינית, אבל היא מסבירה מדוע צריך ביקורת שיפוטית, לא מדוע הביקורת הזאת מסתיימת תמיד באותה תוצאה. רף שכמעט אף רשימה אינה עוברת אותו הופך את הסעיף להצהרה.
רע"ם ובל"ד: מה עומד מאחורי הרשימות
רע"ם היא הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, תנועה שמבקריה מצביעים שוב ושוב על שורשיה האידאולוגיים באחים המוסלמים. יו"ר המפלגה מנסור עבאס גינה את טבח 7 באוקטובר וישב בקואליציה, אך לא אמר בגלוי שחמאס הוא ארגון טרור שיש להשמיד. על כך כתבנו במנסור עבאס וחמאס: "האחים, כלומר חמאס".
בל"ד, שרצה במסגרת הרשימה המשותפת, דוגלת בביטול אופייה של ישראל כמדינה יהודית. יו"ר המפלגה סאמי אבו שחאדה כתב יום אחרי 7 באוקטובר שהמתקפה הייתה "אירוע היסטורי חשוב". ועדת הבחירות פסלה אותו ברוב של 30 מול 4, והוא פרש מהמרוץ רק אחרי שנשיא בית המשפט העליון קרא לו לשקול את הסרת מועמדותו, כפי שכתבנו באבו שחאדה פורש מהמרוץ לכנסת בלי פסק דין.
גרמניה: דמוקרטיה שיודעת להתגונן
סעיף 21 לחוקה הגרמנית קובע שמפלגה המבקשת לפגוע בסדר הדמוקרטי החופשי או לבטל אותו היא בלתי חוקתית. בית המשפט החוקתי הגרמני אסר כך שתי מפלגות, ב־1952 וב־1956. גם שם הרף אינו נמוך: ב־2017 החליט בית המשפט שלא לאסור את המפלגה הניאו־נאצית NPD, אף שקבע שהיא שואפת לבטל את הסדר הדמוקרטי, משום שלא מצא לה סיכוי ממשי להשיג את מטרותיה. ההבדל הוא שבגרמניה הכלי הופעל, והאפשרות להפעיל אותו נשארה ממשית.
אנחנו אומרים את זה בבירור: רשימה ששוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או תומכת במאבק מזוין נגדה, לא צריכה לרוץ לכנסת. החוק כבר קובע זאת. הבעיה היא שהפסיקה הציבה לו רף שכמעט אי אפשר לעמוד בו, ובכך הפכה החלטה של הכנסת לאות מתה. קראו גם: השופט חאלד כבוב והקלה בעבירות נשק.
