רופא שמטפל בכם בבית חולים בישראל יכול להיות בוגר אוניברסיטת א־נג'אח בשכם או אוניברסיטת אל־קודס באבו דיס. לפי אתר משרד הבריאות, שתי האוניברסיטאות מוכרות לצורך רישוי ברפואה: ההכרה בא־נג'אח בתוקף מספטמבר 2024 עד ספטמבר 2027, ואל־קודס מופיעה ברשימה כמוכרת. השאלה היא לא אם הבוגרים יודעים רפואה. בוחנים את זה בבחינת הרישוי. השאלה היא מה המדינה בודקת, ומה נשאר מחוץ לבדיקה.
מה בודקת ההכרה
לפי רפורמת יציב של משרד הבריאות, רק בוגרי מוסדות מוכרים בחו"ל רשאים לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית, והבחינה היא תנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל. המוסדות נבחנים לפי סטנדרטים של הוראה ושל הכשרה קלינית. בדיון בכנסת אמרו נציגי משרד הבריאות, לפי הדיווח באתר אייס, שהמוסדות נבדקים "מבחינה מקצועית ואתית".
ח"כ משה סעדה (הליכוד) טוען שזו בדיוק הנקודה. לדבריו, בראיון לפודקאסט "על המשמעות", המדינה מאפשרת לאזרחים לנסוע "לאוניברסיטאות חמאסיות על מלא מלא, ללמוד רפואה שבע שנים ואינדוקטרינציה חמאסית, ולחזור לארץ". לפי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בכנסת, כפי שדיווח אתר אייס, 122 סטודנטים מא־נג'אח ומאל־קודס עוברים כיום הכשרות קליניות בבתי חולים בישראל, לעומת כ־70 ב־2024. הנתון מדבר על סטודנטים בהכשרה, ולא על כלל הרופאים בישראל.
מה קורה בא־נג'אח
התמונה בקמפוס בשכם מתועדת. במאי 2023 זכה "הגוש האסלאמי", רשימת הסטודנטים של חמאס, ב־40 מתוך 81 המושבים במועצת הסטודנטים של א־נג'אח, לפי הודעת האוניברסיטה עצמה. בדצמבר 2021 חשפו צה"ל והשב"כ תשתית של תא הסטודנטים של חמאס באוניברסיטה, "הכותלה האסלאמיה", ועצרו 11 פעילים בחשד להעברת כספים, לארגון עצרות תמיכה ולהסתה. לפי דובר צה"ל, הצטרפות ל"כותלה" פירושה גיוס לחמאס ומימון לימודים מטעם הארגון. בינואר 2024 נכנסו כוחות דובדבן ומג"ב לקמפוס ועצרו תשעה פעילים מהתא, שלפי הדיווחים הסתתרו בחדר התפילה של האוניברסיטה.
לא הרופאים, המוסדות
צריך לומר גם מה העובדות האלה לא אומרות. הן לא מלמדות על אף רופא מסוים, ובוודאי שלא על הרופאים הערבים בישראל, שמטפלים במסירות בכל אזרחי המדינה. יו"ר ההסתדרות הרפואית ציין ש־45% מהרישיונות החדשים ברפואה בשנת 2023 ניתנו לערבים ולדרוזים, ותיאר זאת כמגמה של השתלבות. הוויכוח לא נוגע לזהות של מי שמחזיק בסכין המנתחים. הוא נוגע לשאלה אם מוסד שבו תא של ארגון טרור שולט באגודת הסטודנטים צריך לקבל חותמת ממלכתית, ובאילו תנאים.
אנחנו אומרים את זה בבירור: הכרה ממלכתית בתואר היא הבעת אמון במוסד, ומוסד שבו חמאס פועל בגלוי צריך לעמוד בבדיקה מחמירה, לא בבדיקה טכנית בלבד.
השאלות לציבור ולמשרד הבריאות פשוטות. האם בחידוש ההכרה בא־נג'אח ב־2027 תיבחן גם הסביבה בקמפוס לצד תוכנית הלימודים? האם ייקבע פיקוח נוסף על מסלולי ההכשרה הקלינית בישראל? ואיך מרחיבים את מספר מקומות הלימוד לרפואה בארץ, כך שצעירים מכל המגזרים לא יצטרכו ללמוד בשכם? המאבק בהסתה באקדמיה, מהקריאות לאינתיפאדה בקמפוסים ועד האשמות השקר של עדאלה נגד האקדמיה הישראלית, מחייב גם להסתכל על המוסדות שהמדינה עצמה מכירה בהם.
