אנחנו בתנועת אם תרצו הגשנו תלונה במשטרה נגד ד״ר יולנדה יבור, פעילת מחאה המזוהה עם המחאה נגד הממשלה ועמיתת הוראה באוניברסיטת תל אביב, בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות שנחקרו כחשד להסתה לטרור ולקריאה לאלימות. עכשיו, כעשרה חודשים אחרי מעצרה, הפרקליטות הודיעה כי הוחלט להעמיד אותה לדין — בכפוף לשימוע — בסעיף של הסתה לטרור. ההחלטה אושרה, לפי הדיווחים, בידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.
זו לא "סערה ברשת" בלבד. זו שאלה של גבול: מתי חופש הביטוי נגמר ומתי מתחילה אחריות פלילית על קריאות שחוצות את הקו האדום. אנחנו לא מוכנים שגבול כזה יישאר מטושטש רק כי המפרסמת מגיעה מהמחאה או מהאקדמיה.
הפרסומים שבמוקד התלונה
באחד הפרסומים שעמדו במוקד הסערה כתבה יבור כי "הבחירה היחידה שניצבת בפנינו היא להיות", ובהמשך קראה להילחם, לדבריה, "בכל הכוח ובכל האמצעים". בדיווחים נוספים צוין כי בפוסטים הוזכרה במפורש ההתקוממות החמושה ברומניה שהובילה להוצאתו להורג של ניקולאה צ׳אושסקו — כהקשר להתקוממות נגד ראש הממשלה. אנחנו קראנו את הדברים כמו שהם נכתבו: לא ביקורת מדינית לגיטימית, אלא מסר שמערב אלימות והסתה.
בעקבות הדברים הגשנו תלונה בדרישה לחקור את הפרסומים ולמצות את הדין. המשטרה חקרה; הוגשה הצהרת תובע; והתיק הגיע לפרקליטות. עכשיו, עם הודעת היידוע על כוונה להגיש בושה לאקדמיה הישראלית, ובפרט לראשי אוניברסיטת תל אביב, שלא מצאו לנכון עד היום להתנער בפומבי מהתבטאויותיה של יבור. מוסד שמחנך דור שלם לא יכול לעמוד מהצד כשעמיתת הוראה שלו נחקרת ומועמדת לדין בחשד להסתה לטרור — בלי משפט ברור שמגנה על גבול האלימות.
זה לא קורה רק באוניברסיטת תל אביב. גם בבצלאל ובשנקר עולות טענות על הדרה וחרמות נגד אמנים ומרצים מהימין.
מה אנחנו דורשים
אנחנו דורשים שלושה דברים פשוטים: מיצוי דין ללא הנחות לפי שיוך פוליטי; גבול ברור בין מחאה לגיטימית להסתה; ואחריות מוסדית של מי שמעניקים במה וסטטוס אקדמי. השימוע הוא חלק מההליך — אבל ההליך עצמו חייב להתקדם. לא עוד דחיות שמרוקנות את ההרתעה מתוכן.
לקריאה נוספת על דרישה לפתיחת חקירה ואחריות ציבורית במערכת הביטחון: מכתב לרמטכ״ל ולשר הביטחון: חקרו את מעורבי סרט NAZA. על שקיפות מול המערכת המשפטית־צבאית: הגשנו עתירה: צה״ל מסרב לחשוף מימון עורכי דין לפצ״רית.
אנחנו בתנועת אם תרצו נמשיך להגיש תלונות, לדרוש חקירה, ולעמוד על כך שגם מי שצועק "דמוקרטיה" לא יקבל פטור מהחוק כשהוא חוצה את הקו.
עם ההחלטה על כתב אישום בכפוף לשימוע, המסר צריך להיות ברור לכל מי שחושב שאפשר לאיים על נבחרי ציבור בשפה של מרד חמוש: חופש הביטוי אינו מעניק חסינות מפני אחריות על התבטאויות החוצות לכאורה את הגבול הפלילי.
אחריות ציבורית — וגם באקדמיה
אותו קו עובר גם בכנסת. סאמי אבו שחאדה אומר שהוא מתנגד למאבק מזוין, אבל ב־2021 סירב לקרוא למחבלים מחבלים.
אנחנו גאים לעמוד בחוד החנית במאבק נגד קיצוניות והסתה, ובעד הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק. לצד זאת, אי אפשר להתעלם משתיקתה של האקדמיה.
