ניתאי שלנו היה עם עיניים טובות ולב רחב,
הראשון לעזור לכל אחד שרק היה צריך.
חבריו מהצבא סיפרו שהאיר פנים לכל אדם, גם כאלה שלא הכיר.
כאשר הגיעו אנשים חדשים לפלוגה, ניתאי היה ניגש אליהם, מתחיל איתם שיחה, ודואג להכניס אותם לעניינים ושירגישו בנוח.
הנתינה היתה חלק מניתאי.
ניתאי התחיל להתנדב במד"א כנער, וחזר להתנדב במד"א גם בבוגר.
כחניך הדריך בצופים וכבוגר היה חלק מהקמת שבט צופים חדש בנס ציונה כמרכז בוגר.
חניכי השבט, גם הדור החדש שלא זכה להכיר אותו, ממשיכים לשמר את זכרו הטוב.
ניתאי אהב את הארץ ואהב לטייל בארץ לאורכה ולרוחבה, יחד עם חבריו הטובים והג'יפ שלו מכוסה אבק הדרכים.
ניתאי הכיר היטב את שבילי הנגב, ושמח על כל נקודה חדשה שאליה הגיע.
ניתאי היה חלק משמעותי במשפחתנו והקפיד להגיע לכל החופשות והשבתות המשותפות, היה בן שכיבד את הוריו, אח מסור ודוד אהוב לכל אחייניו.
ניתאי אהב ללמוד ולהרחיב את הידע הכללי שלו בנושאים שונים כמו היסטוריה, פוליטיקה, גיאוגרפיה עולם החי ועוד ונהג להקשיב לפודקאסטים בנושאים שונים.
ניתאי עבד באלביט, והיה גאה בתרומתו לתעשיה הבטחונית בישראל.
ניתאי נפל בתאריך 24.12.23 יב טבת, בעזה, כאשר פגע טיל בטנק בו היה, יחד עמו נהרג סרן אריה ריין.
