תשעה עשר מנדטים. זה מה שקיבלו המפלגות הערביות בבחירות לכנסת ה־26, לפי תוצאות האמת החלקיות של ועדת הבחירות המרכזית מ־28 באוקטובר בשעה 10:50, אחרי ספירת 70.69% מהקולות: 13 לרשימה המשותפת ו־6 לרע"ם. הרשימה המשותפת היא כרגע המפלגה השלישית בגודלה בכנסת, אחרי הליכוד וישר!. מי שמדביק לישראל את התווית "אפרטהייד" צריך להסביר את המספר הזה.
"אפרטהייד" אינו כינוי כללי לאי־שוויון. זה שמו של משטר שבו קבוצה אחת נשללת מכוח פוליטי בגלל מוצאה. בדרום אפריקה של האפרטהייד לא יכול היה הרוב השחור לבחור לפרלמנט של המדינה, עד הבחירות של 1994.
בישראל, סעיף 5 לחוק־יסוד: הכנסת קובע שכל אזרח ישראלי בן 18 ומעלה זכאי לבחור לכנסת, בלי הבחנה של דת או לאום. אזרחים ערבים מצביעים באותן קלפיות, באותם פתקים, והקולות שלהם נספרים באותה ועדה ומתורגמים למנדטים לפי אותה נוסחה.
מה אומרים המספרים
לפי הנתונים המלאים של אותו עדכון, הרשימה המשותפת קיבלה 396,534 קולות (9.89% מהקולות הכשרים) ורע"ם 207,230 קולות (5.17%). יחד מדובר ביותר מ־600 אלף קולות, כ־15% מכלל הקולות הכשרים שנספרו. בנצרת קיבלה הרשימה המשותפת 73.5% מהקולות, וברהט קיבלה רע"ם 83.6%, לפי הנתונים שפרסם וויינט.
אחוז החסימה, 3.25%, חל על כולם באותה מידה. השנה הוא השאיר מחוץ לכנסת שתי רשימות יהודיות, המילואימניקים של יועז הנדל וירון זליכה ועמך ישראל של עופר וינטר, בזמן ששתי הרשימות הערביות עברו אותו בקלות.
המדגמים בליל הבחירות נתנו למפלגות הערביות בין 16 ל־18 מנדטים, והספירה האמיתית רק הגדילה את המספר. התוצאות הסופיות יפורסמו עד 4 בנובמבר, אחרי ספירת המעטפות הכפולות, וייתכנו בהן שינויים.
בכנסת, בממשלה ובבית המשפט העליון
ייצוג בכנסת הוא נקודת המוצא. ב־2 ביוני 2021 חתם יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, על הסכם קואליציוני עם נפתלי בנט ויאיר לפיד, ומפלגה ערבית הייתה לראשונה חלק מהקואליציה ששלטה במדינה. ב־29 בינואר 2007 אישרה הכנסת את מינויו של ראלב מג'אדלה לשר, הערבי המוסלמי הראשון בממשלת ישראל. ב־9 במאי 2022 הושבע חאלד כבוב לשופט בבית המשפט העליון, השופט המוסלמי הראשון שמונה שם במינוי קבע. השופטים הערבים שכיהנו בעליון לפניו היו נוצרים.
אפשר להתווכח על תקציבים, על תכנון ובנייה ועל הפשיעה ביישובים הערביים. הוויכוח הזה מתנהל בכנסת, בבתי המשפט ובתקשורת, בדיוק כמו שמתנהל ויכוח בכל דמוקרטיה. משטר אפרטהייד אינו מושיב את מבקריו ליד שולחן הממשלה ואינו ממנה אותם לשופטים בערכאה העליונה שלו. על המסר שנשמע מהבמה של הרשימה המשותפת בליל הבחירות כתבנו בכתבה על נאום הניצחון של אוסאמה סעדי.
מי ממציא את ה"אפרטהייד"
התווית לא נולדה בקמפוסים. באפריל 2021 פרסם ארגון הומן רייטס ווטש דוח שקבע שישראל מבצעת פשעי אפרטהייד ורדיפה, בעיקר בשטחים. בפברואר 2022 הרחיב ארגון אמנסטי את ההאשמה, וטען למשטר של "דיכוי ושליטה" בפלסטינים גם בתוך ישראל עצמה, כלומר גם באזרחים הערבים שהצביעו השבוע. משם עברה הטענה לאקדמיה, כפי שראינו בדוח עדאלה "אפרטהייד באקדמיה".
אנחנו אומרים את זה בבירור: ההאשמה באפרטהייד נגד ישראל היא האשמה שקרית, וכל ספירת קולות בכנסת מפריכה אותה מחדש.
הדוחות האלה נכתבו בלי להתייחס ברצינות לעובדה הפשוטה ביותר. מי שנטען שהוא מדוכא בתוך ישראל עמד השבוע בתור לקלפי, הצביע לרשימה שבחר וקבע איזו ממשלה תוכל לקום. כבר כתבנו שמושב בכנסת נקבע בכמה עשרות אלפי קולות, וכל אחד מהם נספר. זה נכון בתל אביב, וזה נכון באותה מידה באום אל־פחם וברהט.
הבחירות האלה ייזכרו גם כבחירות שבהן המפלגות הערביות השיגו את אחד ההישגים הגדולים שלהן. מי שממשיך לדבר על אפרטהייד יצטרך להסביר איך משטר כזה סופר בקפידה כל קול של מי שמכונה בפיו "מדוכא", ומושיב אותו בכנסת.
