בתנועת אם תרצו: "עוד מקרה שמערכת המשפט פוגעת במאבק בהסתה בטרור"
בית משפט השלום בירושלים גזר בתחילת החודש שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 1,500 שקל על צעיר בן 22 שהורשע בהסתה לטרור. הצעיר פרסם סרטון המשבח את גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, שישה שבועות בלבד אחרי טבח 7 באוקטובר.
הפרקליטות ביקשה שמונה חודשי מאסר בפועל. השופטת ג'ויה סקפה שפירא בחרה שלא לשלוח אותו לכלא, ובין השיקולים שמנתה: הסרטון עלה לסטורי ונעלם אחרי 24 שעות, ו"לא נטען כי הפרסום זכה לתגובות או לסימני חיבוב כלשהם".
אנחנו בתנועת אם תרצו אומרים את הדברים בפשטות: בן אדם מצהיר בפומבי בכוונות ובמחשבות של טרור ורצח, והעונש שבית המשפט נותן הוא כספי.
מה פרסם הצעיר
ב־18 בנובמבר 2023 העלה הצעיר לסטורי בחשבון האינסטגרם שלו, שמנה 1,769 עוקבים, סרטון שבו נראים המוני אנשים במסגד אל־אקצא. חלקם הניפו דגלי חמאס ודגלי פלסטין.
ברקע התנגן שיר בערבית שכלל את המילים: "אלה גדודי עז א־דין קראנו לה, נעקור מהשורש את העושק מאדמת פלסטין". על גבי הסרטון הופיע הכיתוב "הדגל שלנו ירוק", לצד סמלים ירוקים נוספים.
הצעיר הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בהסתה לטרור. הפרקליטות הדגישה את חומרת הפרסום, את העיתוי שלו ואת פוטנציאל הנזק, וביקשה לשלוח אותו לכלא.
השיקולים של השופטת
השופטת קבעה כי מדובר בפרסום בודד, שלא כלל תמונות זוועה, וכי הנאשם אינו בעל מעמד ציבורי או דתי שמקנה לו השפעה מיוחדת.
על החשיפה לסרטון כתבה: "הפרסום היה זמני, למשך 24 שעות בלבד, עובדה שהגבילה במידה מסוימת את פוטנציאל החשיפה אליו ואת מידת החשיפה בפועל". ועוד הוסיפה: "כמו כן, לא נטען כי הפרסום זכה לתגובות או לסימני חיבוב כלשהם".
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הצעיר עובד כחשמלאי, מתגורר עם הוריו ונעדר עבר פלילי. לטענתו, הוא שיתף תיעוד מלוויה של בת משפחה בלי לחשוב על משמעות מילות השיר, והוא הכחיש הזדהות עם ארגוני טרור. שירות המבחן התרשם מצעיר בעל שאיפות נורמטיביות והמליץ שלא לשלוח אותו לכלא. השופטת נתנה משקל גם להערכה שההליך המשפטי עצמו כבר הרתיע אותו.
השופטת עצמה הכירה בחומרה
הדבר המטריד ביותר בגזר הדין הוא שהשופטת לא התעלמה מהחומרה. היא הדגישה כי הפרסום כלל סממנים ברורים המשבחים פעילות צבאית של ארגון טרור, וכי העיתוי שלו, זמן קצר אחרי הטבח, היה משמעותי במיוחד. לדבריה, באותה תקופה סכנת ההתלקחות בגזרות נוספות הייתה מוחשית, והכאב של משפחות הנרצחים והחטופים היה עדיין טרי.
היא אף ציינה כי מאז 7 באוקטובר חלה החמרה בענישה על הסתה לטרור, וכי גם פרסומים בודדים הובילו לעונשי מאסר. ובכל זאת קבעה שנסיבותיו האישיות של הנאשם מצדיקות עונש בחלקו התחתון של מתחם הענישה.
בסופו של דבר נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס של 1,500 שקל. הוא צפוי להתחיל לרצות את עונשו ב־29 בנובמבר.
הסתה נמדדת בתוכן, לא בלייקים
בתנועת אם תרצו אנחנו רואים בגזר הדין הזה עוד מקרה שבו מערכת המשפט פוגעת במאבק בהסתה לטרור.
הסתה אינה תחרות פופולריות. שבח לרוצחי 7 באוקטובר, שישה שבועות אחרי הטבח, בזמן שחטופים הוחזקו בעזה, הוא הסתה גם אם איש לא לחץ "אהבתי". כשבית משפט מונה את היעדר הלייקים כשיקול לקולה, הוא שולח מסר הפוך מזה שהציבור הישראלי צריך לשמוע: שהמחיר על הזדהות פומבית עם חמאס נמוך.
הרתעה נבנית מעונשים ברורים. עבודות שירות וקנס כספי לא מרתיעים את הצעיר הבא שיחשוב לפרסם שיר הלל לגדודי אל־קסאם. הם רק מלמדים אותו שהסטורי ייעלם אחרי 24 שעות, והתיק ייגמר בלי יום אחד מאחורי סורג ובריח.
זו לא הפעם הראשונה ששמה של השופטת סקפה שפירא עולה בהקשר הזה. שר המשפטים יריב לוין התנגד לקידומה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בין היתר בעקבות החלטתה לשחרר ממעצר שני עובדי תחנת דלק באזור גבעת זאב שנחשדו בהשמעת שירים המהללים את טבח 7 באוקטובר, ובעקבות הרשעתה של לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא בתקיפת אישה ערבייה בעיר העתיקה. בינואר 2025 הושגה פשרה בוועדה לבחירת שופטים, וקידומה לא יצא לפועל.
הדפוס רחב יותר משופטת אחת. כתבנו בעבר על פרשת שדה תימן והטיית מערכת המשפט, ורק לפני ימים דרש בג"ץ לוח זמנים להחזרת תושבי מחנות הטרור בשומרון. בכל אחד מהמקרים האלה מערכת המשפט מקלה עם סביבת הטרור ומקשה על מי שנלחם בה.
השורה התחתונה
המאבק בהסתה לא מתנהל רק בשטח ובמודיעין. הוא מוכרע גם באולם בית המשפט. אנחנו בתנועת אם תרצו נמשיך לחשוף גזרי דין כאלה ולדרוש ענישה שמתאימה למציאות שאחרי 7 באוקטובר: מי שמהלל טרור בפומבי צריך לדעת שהמקום שלו בכלא.
