הסכנה הגדולה ביותר היא לא ההצהרה הקיצונית. היא התגובה אליה. כשאימאם נשבע שהשריעה תשלוט בעולם ושדגל האסלאם יתנוסס מעל הבית הלבן, רובנו מושכים בכתפיים: דברים שנאמרים בדרשה, בחום הרגע. כשצעיר מכריז על "הרפובליקה האסלאמית של ניו יורקיסטן", אנחנו מחייכים. אנחנו אומרים את זה בבירור: זו בדיוק התגובה שהתוכנית מסתמכת עליה.
מי שלא ממהר, לא מפסיד
"אל תמהרו" אומר האימאם לשומעיו, "אנחנו רק צריכים לפעול". הדברים נאמרו לפני כ־13 שנה, ובכל זאת הם נשמעים כאילו נאמרו אתמול. זה לב העניין. תנועה שמודדת את עצמה בעשורים ולא בבחירות לא צריכה ניצחון מהיר. היא צריכה שהצעד הבא לא יעורר התנגדות. וצעד קטן באמת לא מעורר.
כך עובדת תוכנית מאה השנים של האחים המוסלמים: לא מהלך אחד, אלא רצף ארוך של צעדים שנמדד בדורות. זו הסיבה שכל כך קשה לזהות את הסכנה. אין בה רגע דרמטי אחד שאפשר להצביע עליו ולומר: כאן זה התחיל.
אותה שיטה, כתובת אחרת
הרעיון הזה אינו ייחודי לאחים המוסלמים. גם התוכנית המדורגת של אש"ף, תוכנית עשר הנקודות, פועלת באותה שיטה: צעד אחר צעד, כשכל שלב נראה לבדו כמעט תמים.
המשותף לשתי התוכניות הוא האופק. מי שפועל לפי לוח זמנים של דורות לא צריך לענות על השאלה "מתי". הוא צריך רק לוודא שהמערב ממשיך לשאול "האם זה באמת חשוב".
למה אדישות היא ההנחה הראשונה שלהם
המערב מרגיש בטוח כי הוא מחפש איום בדמות אחת: צבא, פיגוע, אירוע. תוכנית ארוכת טווח לא נראית כך. היא נראית כמו ריבוי של דברים קטנים, שכל אחד מהם נראה סביר ושאף אחד מהם לא נחשב מספיק חשוב לעצור. עד שמישהו מבין שהצטברותם היא כבר המהלך עצמו.
המחיר של לא לקחת ברצינות
מי שמזלזל בתוכנית שנמדדת במאה שנים משלם על כך בסופו של דבר. הם לא רק מדברים, הם מתכננים ופועלים בסבלנות, וגם ישראל והמערב צריכים להתייחס לזה ברצינות. כך גם כשעיתון איראני ממסדי מצטט את היטלר ומאמץ קריאה לטבח ביהודים, אסור לבטל את זה כרטוריקה בלבד.
מה עושים עם זה
מול שיטה של צעדים קטנים אין תשובה מהירה. יש תשובה עקבית. זו משמעות החזית השמינית, המאבק על התודעה, בתי המשפט, האקדמיה והפוליטיקה במערב, שאותו פירטנו בספר החזית השמינית. על הרקע הזה ראו גם את הדוח שלנו על לוחמה משפטית במימון זר. דוגמאות עכשוויות לאותה חזית הן המימון הגרמני למיטרי ראהב, ודוח עדאלה על "אפרטהייד באקדמיה".
הצעד הראשון פשוט: להפסיק לומר "זה סתם דיבורים". מי שמדבר על מאה שנים, מתכנן למאה שנים. ומי שרוצה להתכונן, צריך להתחיל מההבנה שהזמן הוא הנשק הראשון שלהם.
