שגרירות ישראל לגרמניה: הפסיקו לממן את מיטרי ראהב, שכתב על "התנגדות יצירתית" ביום הטבח

שתפו:

צילום: Gied ten Berge, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 3.0, 2010. דף התמונה. תמונת ארכיון, ואינה תיעוד של האירוע.

ב־1 באוקטובר 2026 הגישה שגרירות ישראל בברלין פנייה רשמית להנהגת מדינת המחוז באדן־וירטמברג בגרמניה. הדרישה פשוטה: להפסיק מיד את המימון הציבורי ואת שיתופי הפעולה עם הכומר הפלסטיני מיטרי ראהב, נשיא אוניברסיטת דאר אל־כלימה בבית לחם.

אנחנו בתנועת אם תרצו אומרים שהפנייה הזו אינה עניין דיפלומטי צדדי. היא נוגעת בדיוק בנקודה שאנחנו חוזרים עליה שוב ושוב: כסף של ממשלות זרות שמגיע, לדעתנו, למי שנותן לגיטימציה לאלימות נגד ישראל.

מה כתב מיטרי ראהב ביום הטבח ב־7 באוקטובר?

ביום 7 באוקטובר 2023, בזמן שחמאס טבח בישראלים, פרסם ראהב בלינקדאין פוסט שפתח כך: עזה שוב בכותרות, והמלחמה בת מאה השנים נגד הפלסטינים נכשלה ותמשיך להיכשל. הוא כתב שהרצון לחופש חזק יותר מ"מדינת הביטחון הקולוניאלית של המתנחלים", ושהפלסטינים ממשיכים להפגין "צורות חדשות של התנגדות יצירתית וחוסן".

הוא שלח תנחומים לעזה, לעובדים ולסטודנטים שם, וביקש תפילות ותמיכה. בפוסט עצמו אין גינוי לחמאס, אין אזכור של הנרצחים הישראלים, ואין מילה על חטיפה.

ימים אחרי כן, לפי דיווחי ערוץ 14 ו־MigNews, המשיך ראהב לכתוב שהכיבוש מעורר התנגדות ושיש לפעול ל"דה־קולוניזציה". לדעתנו, ביום כזה המסר הוא שהטבח הוצג כהתנגדות ולא כפשע.

מי מממן אותו בגרמניה?

ראהב הוא נשיא ומייסד אוניברסיטת דאר אל־כלימה בבית לחם. בגרמניה פועלת עמותת תמיכה בשם Förderverein Bethlehem-Akademie Dar al-Kalima e.V., שמציגה אותו כמייסד המוסד ומגייסת עבורו תרומות ושיתופי פעולה.

במאי 2017 הגיע ראש ממשלת באדן־וירטמברג דאז, וינפריד קרטשמן, לבית לחם ומסר תמיכה של 30 אלף אירו להרחבת מערכת סולארית על גגות המוסד. העמותה הגרמנית עצמה פרסמה זאת בהודעה מ־10 במאי 2018, וגם Solarserver דיווח על אותה העברה ב־2017.

לפי הדיווח בערוץ 14, גם אחרי 7 באוקטובר נמשכו קשרים בין מוסדות המחוז לבין המוסד של ראהב, כולל ביקורי שיתוף פעולה בחינוך דואלי. הסכום המדויק של המימון הציבורי כיום לא פורסם. ערוץ 14 כתב שממשלת המחוז, קואליציה של הירוקים וה־CDU, סירבה לענות על פניות בנושא.

למה אנחנו רואים כאן את החזית השמינית

אנחנו בתנועת אם תרצו קוראים לדפוס הזה בשם: ספר החזית השמינית.

בזמן שלוחמים נלחמים בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן, מתנהלת חזית נוספת: כסף, משפט, אקדמיה ותודעה. מדינות זרות מממנות ארגונים ואנשי רוח שמציגים את ישראל כפושעת ואת הטרור כ"התנגדות".

בתוך ישראל אנחנו כבר תיעדנו איך ארגונים במימון ישויות מדיניות זרות מנהלים לוחמה משפטית בבג״ץ בזמן מלחמה. כבר כתבנו בעבר על הנושא בדוח לוחמה משפטית במימון זר, וגם בעדכון על חוק עונש מוות למחבלים והעתירות נגדו. את פירוט הארגונים והמממנים אנחנו מפרסמים בפרויקט הכר את העוכר.

המקרה של ראהב מראה שהחזית לא נעצרת בירושלים. כשמדינת מחוז בגרמניה ממשיכה קשר ומימון עם מי שביום הטבח דיבר על "התנגדות יצירתית", הכסף הזר לא רק מממן פרויקט סולארי. הוא מממן גם לגיטימציה.

מה אנחנו דורשים

אנחנו בתנועת אם תרצו תומכים בדרישת השגרירות, ומוסיפים שלושה דברים ברורים.

ראשית, באדן־וירטמברג חייבת להפסיק לאלתר כל מימון ציבורי וכל שיתוף פעולה עם ראהב ועם המוסדות שהוא עומד בראשם, כל עוד לא חזר בו במפורש מהנרמול של 7 באוקטובר.

שנית, ממשלת ישראל צריכה להמשיך את הלחץ הדיפלומטי גם מול ברלין עצמה, ולא רק מול מחוז אחד: כסף ציבורי גרמני לא יכול לזרום למי שמציג טבח יהודים כהתנגדות.

שלישית, הציבור בישראל חייב להבין שהמאבק על התודעה ועל המימון הזר הוא חלק מהמלחמה. בלי לחתוך את הברז, החזית השמינית תמשיך לעבוד גם כשהחזיתות הצבאיות שקטות יותר.