ערב יום השנה השלישי לטבח ה־7 באוקטובר פרסם ג׳ומהורי אסלאמי, אחד מעמודי התווך של העיתונות האיראנית, מאמר מערכת שבו הוא מצטט בגאווה ובהסכמה דברים המיוחסים להיטלר על היהודים. אנחנו בתנועת אם תרצו אומרים את זה בלי כחל וסרק: אסור להתבלבל. זו הרוח הממסדית באיראן, לא שוליים קיצוניים.
מה כתב העיתון על היהודים
לפי המאמר, היהודים מתוארים כחייתיים ושטניים, כחסרי מולדת וכמי שמבקשים להשתלט על העולם. בהמשך מופיעה גם הקריאה "לטבוח בכולם". זה לא דיון על מדיניות נקודתית של ממשלה. זה כתב אישום נגד היהודים כעם, עם שלילת אנושיות ועם הצדקה גלויה לרצח.
חשוב להפריד בין שני דברים. העובדה הראשונה: העיתון האיראני פרסם את הדברים האלה ערב יום השנה לטבח. העובדה השנייה: ייחוס הציטוט להיטלר הוא טענה של העיתון עצמו. אנחנו מדווחים מה הופיע שם, ולא מעניקים לציטוט אמינות היסטורית שאין לנו אימות עצמאי לגביה. גם ציטוט מומצא, כשהוא מתפרסם בעמוד מערכת ומאומץ בהסכמה, נושא מסר של השמדה.
למה העיתוי חשוב
הפרסום לא הגיע באמצע שגרה אפור. הוא הופיע ערב יום השנה לטבח שבו נרצחו, נחטפו ונפצעו אלפי ישראלים. כבר כתבנו על שלוש שנים לטבח בנובה ועל הזיכרון שמחייב אחריות. מי שמפרסם באותם ימים מאמר שמאמץ את היטלר וקורא לטבח ביהודים, לא "מבקר מדיניות". הוא מנרמל השמדה.
המעבר מהאשמות על ישראל להאשמות על היהודים כולם הוא לב העניין. כשזהות יהודית הופכת לבסיס לאשמה קולקטיבית, זו אנטישמיות קלאסית. הסיסמה על "ציונות" לא מוחקת את ההתייחסות המפורשת ליהודים בטקסט.
זו לא דעת שוליים באיראן
ג׳ומהורי אסלאמי אינו בלוג בשולי הרשת. זה עיתון ממסדי באיראן. כשמאמר מערכת שם מאמץ רטוריקה נאצית ומסיים בקריאה להגביר שנאה עד למיגור, אנחנו רואים את האויב כמו שהוא: משטר שרואה בהשמדת היהודים יעד לגיטימי, לא סיסמה לרגע.
הקו הזה מתחבר גם לחזית הרעיונית שאנחנו מתריעים עליה שנים: תעמולה, אקדמיה, מימון ומשפט שנועדו לפרק את ישראל מבפנים ומבחוץ. כתבנו על כך גם בהקשר של תוכנית מאה השנים והמסר האסלאמיסטי שנחשף בניו יורק, ובהרחבה בספר החזית השמינית: איך העולם שולט בישראל דרך ארגונים ובתי משפט.
מה אנחנו דורשים
ראשית, לקרוא את הפרסום בשמו: אנטישמיות ממסדית איראנית הקוראת להשמדה, לא "ביקורת על ישראל".
שנית, להפסיק את האשליה שאפשר להפריד בין משטר טהרן לבין האידיאולוגיה שמזינה את שלוחות הטרור שלו. מי שמאמץ את היטלר בעמוד מערכת בערב יום השנה לטבח, חושף את המטרה.
שלישית, לחזק את ההבנה הציבורית שהמאבק באיראן הוא גם מאבק על הזכות הבסיסית של יהודים לחיות. ויפה שעה אחת קודם שנמגר את האויב המתועב הזה.
אנחנו בתנועת אם תרצו נמשיך לחשוף את מה שנאמר בגלוי בטהרן, כדי שאיש לא יוכל לטעון שלא ידע.
