ב־30 במרץ 2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק עונש מוות למחבלים, ברוב של 62 מול 48 ונמנע אחד, לפי עדאלה. החוק פורסם בספר החוקים ב־5 באפריל 2026, ומאז הוגשו נגדו עתירות לבג״ץ. לא מצאנו החלטה בעתירות נכון ל־30 בספטמבר 2026. אנחנו בתנועת אם תרצו תומכים בחוק, אבל כדי שהדיון יישאר על עובדות ריכזנו מה כתוב בו, מי עתר נגדו, מה עולה מנתוני הפרויקט "הכר את העוכר" של התנועה על המימון הזר של חלק מהעותרים, ומה עוד לא הצלחנו לאמת.
מה כתוב בחוק?
לפי נוסח החוק בספר החוקים, תושב יהודה ושומרון שאינו אזרח או תושב ישראל, שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור, "דינו מוות ועונש זה בלבד". בית משפט צבאי רשאי להטיל מאסר עולם רק אם מצא, "מנימוקים מיוחדים שיירשמו", שמתקיימות נסיבות מיוחדות. לפי ynet, המשמעות היא שהשופטים הצבאיים יוכלו להמשיך להימנע מעונש מוות, אבל יצטרכו להסביר מדוע.
סמכות בית המשפט הצבאי לגזור מוות כבר לא מותנית בכך שהתביעה ביקשה זאת, שגזר הדין ניתן פה אחד או שדרגת השופטים היא סגן אלוף לפחות. מפקד האזור גם אינו רשאי לחון או להקל בעונש. בתוך ישראל נקבע תיקון אחר בחוק העונשין: מי שגרם בכוונה למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, בנסיבות של מעשה טרור, דינו מיתה או מאסר עולם.
ההוצאה להורג תיעשה בתלייה בידי שירות בתי הסוהר, בתוך 90 ימים מהיום שבו גזר הדין הפך לחלוט. ראש הממשלה יכול לבקש לדחות את הביצוע מסיבות מיוחדות, לתקופה מצטברת של עד 180 ימים.
מה מצב העתירות?
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג״ץ ב־30 במרץ 2026. ב־31 במרץ פרסמה עדאלה עתירה משותפת שלה, של הוועד נגד עינויים, של המוקד להגנת הפרט, של רופאים לזכויות אדם ושל עמותת גישה, יחד עם חברי הכנסת עאידה תומא־סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי. עתירה נפרדת הגישו, לפי זו הדרך, חבר הכנסת גלעד קריב, מכון זולת וקול רבני לזכויות אדם. לפי עדאלה, ב־31 במרץ הורה בג״ץ למדינה להגיב עד 24 במאי. לפי האגודה לזכויות האזרח, המדינה הגישה תגובה ב־24 במאי, ובקשה לצו ארעי נגד הצו הצבאי המטמיע את החוק נדחתה ב־20 במאי, כי אין כרגע מקרה קונקרטי שהצו יחול עליו. המדינה התחייבה להודיע לבית המשפט מיד אם יורשע נאשם בעבירה כזו, עוד לפני הטיעונים לעונש.
בין טענות העותרים: פגיעה בזכות לחיים, אפליה, סתירה לדין הבינלאומי, וטענה שהכנסת אינה מוסמכת לחוקק ישירות לגבי יהודה ושומרון. אלה טענותיהם, ובית המשפט טרם הכריע בהן.
זכות עמידה: איך ארגונים במימון זר מגיעים לבג״ץ
זכות עמידה היא התנאי שקובע מי רשאי לעתור לבג״ץ, ולפי הפסיקה בישראל אדם או ארגון יכולים לעתור גם בלי שנפגעו אישית, כעותרים ציבוריים.
כך אפשר להבין מי נמצא בין העותרים נגד החוק. חמישה מהם מופיעים בפרויקט של התנועה: עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם וקול רבני לזכויות אדם. לפי נתוני הפרויקט "הכר את העוכר":
- עדאלה: כ־24.4 מיליון שקלים מישויות מדיניות זרות בין 2012 ל־2021.
- האגודה לזכויות האזרח: כ־23.6 מיליון שקלים ממדינות וישויות זרות בין 2012 ל־2020.
- המוקד להגנת הפרט: כ־37 מיליון שקלים ממשלות זרות, ישירות או דרך קרנות, בין 2012 ל־2021. באתר של המוקד עצמו כתוב: "עיקר המימון מקורו בישויות מדיניות זרות".
- קול רבני לזכויות אדם: כ־14.3 מיליון שקלים מישויות מדיניות זרות בין 2012 ל־2020.
- רופאים לזכויות אדם: ממומנים ברובם מגורמים וגופים זרים.
עדאלה והמוקד מפרסמים באתריהם דוחות תרומות מישויות מדיניות זרות, כפי שהחוק מחייב.
אנחנו לא טוענים שהכסף הזר מימן דווקא את העתירות האלה. אנחנו כן מצביעים על כך שחלק מהארגונים העותרים נשענים על מימון כזה. הוועד נגד עינויים, גישה ומכון זולת עתרו גם הם, אבל לא בדקנו את מקורות המימון שלהם. זה גם לא דפוס חדש: על פי נתוני הפרויקט "הכר את העוכר", המוקד להגנת הפרט הגיש מאז 2015 88 עתירות נגד הריסת בתים של מחבלים.
הסוגיה גם לא חדשה בכנסת. ב־2011 הניחו חברי הכנסת דני דנון ויריב לוין הצעה לתקן את חוק יסוד: השפיטה ולצמצם את זכות העמידה של עותרים ציבוריים, ולחייב ארגון שנתמך בידי מדינה זרה לפרט בעתירה את תרומותיו בשלוש השנים האחרונות, לפי ערוץ 7. לפי גלובס, ראש הממשלה נתניהו והקואליציה התנגדו להצעה, והיא ירדה מסדר היום.
לדעתנו, זו הבעיה: כשארגונים שחלק גדול מתקציבם מגיע מממשלות זרות יכולים לעתור בלי שנפגעו אישית, כסף זר מגיע עד שולחן בג״ץ ומשפיע על מדיניות הביטחון של ישראל, בלי שאזרחי המדינה בחרו בכך. את הנתונים על הארגונים ועל מקורות המימון שלהם אנחנו מרכזים באתר שבודק מי מממן את הארגונים הרדיקליים.
תגובה לטענות העותרים
העותרים טוענים לפגיעה בזכות לחיים, לאפליה ולחוסר סמכות של הכנסת ביהודה ושומרון. לדעתנו, אין בטענות האלה כדי להצדיק ביטול חוק שחוקקה הכנסת. מי שרצח בכוונה במעשה טרור ראוי לעונש החמור ביותר שהחוק מאפשר, ובעינינו זו הכרעה ערכית שמקומה אצל נבחרי הציבור ולא אצל בית המשפט. לדעתנו גם שאלת הסמכות ביהודה ושומרון הוכרעה בחקיקה, והכנסת קבעה את כוונתה במפורש. זו עמדתנו, ובית המשפט טרם הכריע.
המבחן הראשון
לפי ynet, המחבל שנלכד אחרי הרצח של נתנאל שוקרון הי״ד, שעליו כבר כתבנו בעבר, הוא הראשון שהחוק אמור לחול עליו. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתב: "עכשיו הוצאה להורג". ערוץ 14 דיווח ב־22 בספטמבר שראש הממשלה אמר למשפחה: "בדיוק לשם זה חוקקנו את חוק עונש מוות למחבלים". לא ראינו עד כה כתב אישום נגדו.
מי שמצפה לתוצאה מהירה צריך לשמוע גם את ההערכה ההפוכה. פרופ׳ אביעד הכהן אמר ב־22 בספטמבר, לפי אמס, שהדרך להוצאה להורג רחוקה, "בוודאי לא בחודשים הקרובים", והעריך שהחוק ייפסל. זו הערכה שלו בלבד.
מה אנחנו אומרים
מחבל שרצח ילד, אב או חייל צריך לדעת שהמדינה תשיב בעונש שמתאים למעשה. זו עמדתנו על עונש מוות למחבלים כבר שנים. על הריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעה נוסף כתבנו במדריך על הריסת בית מחבל, בג״ץ ורוח פרצים. אנחנו קוראים לבג״ץ לכבד את החלטת הכנסת, ולפרקליטות הצבאית לפעול לפי החוק. נמשיך לעקוב אחרי העתירות ונעדכן כשיתפרסם משהו מאומת. כפי שפרסמנו בעבר, דרשנו פסק דין מנומק בעניין אבו שחאדה, כדי ששמות השופטים והנימוקים שלהם יפורסמו, וכך גם בעניין זה נדרוש הכרעה כתובה ומנומקת. ב־7 באוקטובר 2026 יצא צה״ל גם למבצע להריסת עשרות אנדרטאות למחבלים ביהודה ושומרון, צעד נוסף נגד פיאור טרור.
מי שרוצה לראות פסקי דין של שופטי בג״ץ בענייני טרור וביטחון יכול למצוא אותם באתר הכר את השופט, ואת עמדתנו על האיזון בין הרשויות פירטנו במדריך שלנו לרפורמה המשפטית.
מקורות
- ספר החוקים 3520: חוק עונש מוות למחבלים, התשפ״ו־2026, רשומות, ספר החוקים, 5.4.2026.
- חוק עונש מוות למחבלים אושר סופית ברוב של 62 ח״כים, אמס, 30.3.2026.
- הראשון שיוצא להורג? המחבל מהמעיין ושאלת יישום חוק עונש מוות, ynet, 20.9.2026.
- עתירה לבג״ץ נגד חוק עונש מוות: מעגן ענישה בלתי אנושית והפליה שיטתית, עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, 31.3.2026.
- לבטל את חוק עונש מוות, האגודה לזכויות האזרח בישראל (עמוד העתירה בג״ץ 76417-03-26), 1.6.2026 (תאריך הפוסט; העתירה הוגשה ב־30.3.2026).
- בג״ץ 76304-03-26 עדאלה ואח׳ נ׳ הכנסת: עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים, המוקד להגנת הפרט (אישור הצטרפות המוקד), 1.4.2026.
- תרומות מישות מדינית זרה, המוקד להגנת הפרט (דוחות רבעוניים), ללא תאריך פרסום, עמוד מתעדכן; נצפה ב־2.10.2026.
- דו״ח תרומות, עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי (עמוד דוחות התרומות מישויות מדיניות זרות), ללא תאריך פרסום, עמוד מתעדכן; נצפה ב־2.10.2026.
