"אזרחים במדינת ישראל הדמוקרטית והליברלית צריכים לעשות כל דבר, כל דבר, בשביל למנוע הפיכה משטרית, כולל אי התייצבות." את המשפט הזה אמר עמרי רונן, ממובילי ארגון "אחים לנשק", בתוכנית "פגוש את העיתונות" בחדשות 12, במוצאי שבת 18 ביולי 2026, יומיים לפני הבחירות המקדימות במפלגת הדמוקרטים. לפי N12 שאל אותו המראיין ירון אברהם מדוע לא הוריד מעל הפרק את סוגיית אי ההתייצבות. "אין לי על מה להוריד סוגיה," השיב רונן, והוסיף: "זאת אחת הסיבות שאני אכנס גם לכנסת." כשנשאל במפורש, לפי ערוץ 7, אם "כל דבר" כולל גם אי התייצבות למילואים, השיב: "הכול."
ב־10 בנובמבר 2026 הושבע רונן לכנסת ה־26 מטעם הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, וב־11 בנובמבר נשא בה את נאומו הראשון. ארבעה חודשים אחרי הריאיון הוא מחוקק, והמשפט מאולפן יולי נשאר על השולחן. לדבריו, אזרחים צריכים לעשות "כל דבר", "כולל אי התייצבות", כדי למנוע מה שכינה "הפיכה משטרית". כשאי התייצבות למילואים מוצגת כמעשה של אחריות לאומית, השירות בצבא נעשה תלוי במחלוקת פוליטית.
שר הביטחון הורה להדיח את עמרי רונן ממילואים
למחרת השידור, ב־19 ביולי 2026, הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ שהנחה את הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, לוודא שרונן "יסולק מכל מסגרת של שירות בצה"ל". בהודעה שפרסם כתב כ"ץ: "לא אאפשר לנגע הסרבנות לשוב לשורות צה"ל – מכל סיבה שהיא. אפס סובלנות לסרבנות." עוד ייחס לרונן ש"קרא והטיף לסרבנות מטעמים פוליטיים", והוסיף ש"כך ייעשה גם בכל מקרה דומה בעתיד", וכי "צה"ל חייב להישאר מחוץ למחלוקות פוליטיות, ולשרת את ביטחון ישראל בלבד". לפי ערוץ 14, במכתב שנשלח מלשכת השר לרמטכ"ל נקבע ש"אין מקום לזמן לשירות מילואים מי שקורא בפומבי לאי התייצבות או לסרבנות".
חושפים את מי שלטענתנו פועל נגד מדינת ישראל
הכירו את הפרופילים והמקורות שפרסמה התנועה בתחומי האקדמיה והפעילות בשטח.
רונן דחה את הטענות. לפי "מעריב" אמר: "הבושה עזבה את ישראל," וכינה את כ"ץ "השר לקידום חוק ההשתמטות". עוד אמר, לפי אותו דיווח: "אנחנו המשרתים האמיתיים של המדינה הזו, ולמי שמרסקים אותה אין שום זכות להטיף לנו." בריאיון ל־ynet ב־24 ביולי 2026, כמה ימים אחרי המכתב, נשאל אם שמע דבר מהצבא בעקבותיו, והשיב: "שום דבר." על כוונתו להמשיך לשרת במילואים גם כחבר כנסת השיב: "למה לא? בוודאי." באותו יום 19 ביולי, לפי "ג'רוזלם פוסט", דובר צה"ל לא מסר אם הצבא יישם את ההנחיה, ומקורות בצבא אמרו שהחלטה בעניין הושהתה. חיפוש בדיווחים עד 11 בנובמבר 2026 לא העלה הודעה רשמית על יישום ההדחה, על ערעור שהוגש או על פסק דין שהכריע בסוגיה. משמעות הדבר היא שההנחיה של שר הביטחון תועדה, אך סטטוס השירות של רונן בצה"ל לא פורסם באופן רשמי מאז.
שירות המילואים של עמרי רונן וקריאות 2023
האמירה ביולי 2026 לא עמדה בחלל ריק. היא נשמעה אחרי שנים שבהן שאלת ההתייצבות למילואים עמדה בלב המחלוקת הציבורית בישראל, ולא כהערה מקרית באולפן. במהלך המחאה נגד הרפורמה המשפטית ב־2023 הצהיר רונן, לפי ynet, שישעה את התנדבותו למילואים אם חקיקת הרפורמה תושלם. מסמך של חמאס שנחשף אחר כך מלמד שבעזה עקבו מקרוב אחרי הודעות על הפסקת התנדבות למילואים, ואילו בישראל נתוני הסרבנות של 2023 עדיין חסויים. גם מילואימניק בחיל האוויר הודה מה הייתה מטרת ההקפאה באותה תקופה.
ראוי לומר גם את זה: ב־7 באוקטובר 2023 יצא רונן, סרן במילואים, עם צוותו להילחם בעוטף עוד לפני שקיבל צו. לפי וואלה, הם ירדו ללחימה בניר עוז. באותו בוקר עוד הספיק לדבר עם סבתו, נירה רונן, שאמרה לו שיורים בחוץ; לפי ynet נודע לו כעבור ימים שנרצחה בביתה בכפר עזה, יחד עם המטפלת שלה. לפי N12 שירת יותר מ־300 ימי מילואים במלחמה; בריאיון ל־ynet אמר שהמשיך למאות ימי מילואים גם בעזה וגם בלבנון. השירות הזה שייך לרשומה. הוא אינו מכשיר קריאה לאחרים לא להתייצב.
מעכשיו רונן חבר כנסת. ב־18 ביולי 2026 הוא דיבר כמתמודד בפריימריז; ב־10 בנובמבר 2026 הוא כבר מחוקק בכנסת ה־26. המרחק בין שני התאריכים אינו מוחק את המשפט שנאמר ב"פגוש את העיתונות". מי שיושב במשכן נושא באחריות ציבורית לדבריו, גם לאלה שנאמרו באולפן ארבעה חודשים לפני ההשבעה, וגם כשהוא עצמו התייצב לשירות.
אנחנו אומרים את זה בבירור: שירות המילואים אינו כלי במחלוקת פוליטית, וקריאה לאי התייצבות פוגעת בביטחון ישראל.
