החשד להתערבות זרה בבחירות לכנסת ה־26 עומד על שני מסלולים. במסלול האחד עומדות עדויות שאסף ארגון "עד כאן", ארגון אזרחי שאינו קשור לתאגיד השידור כאן, מקלפיות בחברה הערבית. במסלול השני עומדת חקירת השב"כ על מימון זר. בין שני המסלולים נמצאת השאלה הציבורית על קצב החקירה ועל היקפה, והאם הציבור יקבל תשובות לפני שהראיות יתיישנו.
לפי עדות שפרסם הארגון, תושב בנגב סיפר שהציעו לו 600 שקל בכרטיסי דלק תמורת הצבעה לרשימה המשותפת. כדבריו, כשביקש מזומן הראו לו צרור שטרות של חמישים והציעו לו 400 שקל. עד נוסף, תושב עיר ערבית בצפון, טען לפי הארגון שה"גדולים" שמחלקים את הכסף "רוצים להפיל את הממשלה". בארגון אומרים שככל שהגיעו יותר עדויות, הן נראו להם כמו שיטה ולא כמו כמה תקלות נקודתיות. אלה טענות של העדים ושל הארגון. הן לא נבדקו בבית משפט, ואיש לא הורשע.
את העדויות מהנגב, ובהן המעטפות שנתפסו ושבעת החשודים, סקרנו כאן. הכתבה הזאת עוסקת בחקירה על הכסף הזר ובשאלה מי מכריע אם היא תתקדם.
חקירת השב"כ על המימון הזר
לפי אתר וויינט, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, הורה לראש השב"כ דוד זיני לפתוח בבדיקה של חשד שגורמים זרים ניסו להתערב בבחירות שלא כדין. לפי הדיווחים, החשד נוגע לקטאר ולטורקיה, ובהמשך גם לרשות הפלסטינית. אלה דיווחים בתקשורת, לא ממצאים שהוכחו. לפי חדשות 12, בשיחה עם סולברג טען זיני שמדובר בהעברת סכומים של "עד 100 מיליון שקל", וש"לא אישרו לחקור אדם אחד בפרשה". גורמי אכיפה שאמרו לחדשות 12 כי יש "הפרזה גדולה מאוד בסכומים" חלקו על היקף הסכומים. לפי אתר וויינט, המוסד מסייע לחקירה.
לפי כאן חדשות, השב"כ בודק חשד שחבר כנסת מהרשימה המשותפת קיבל מאות אלפי שקלים ששימשו את המפלגה בבחירות. בהמשך הותר לפרסום שמו של ח"כ איימן עודה בהקשר הזה. מקורביו טענו שהכספים הגיעו מתורמים פרטיים ויועדו לעמותה לדו־קיום. החשדות לא הוכחו בפומבי, והרשימה המשותפת לא הואשמה בדבר. לפי הדיווח בכאן, נמצאו ראיות להעברת כספים, אך מקורם עדיין לא זוהה באופן פומבי.
היועמ"שית, ראש השב"כ והתגובות
לפי חדשות 12 ואתר וויינט, בשבוע שעבר התגלע עימות בין זיני ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה על תנאי החקירה. היועמ"שית קבעה שחקירת חברי כנסת ועוזריהם טעונה בסיס ראייתי, ופרסמה הודעה שלפיה "במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת". לדבריה, "כל מי שצריך להיחקר – ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי". עוד טענה אז שהשב"כ לא העביר במשך יומיים את חומרי החקירה לצוות המיוחד עם המשטרה. בשב"כ מסרו בתגובה שכל פעולות הארגון מבוצעות בהתאם לחוק.
לפי אתר וויינט וחדשות 13, ב־4 בנובמבר, אחרי התערבות הנשיא יצחק הרצוג, נפגשו זיני והיועמ"שית במטה השב"כ וסיכמו להוריד את גובה הלהבות ולנהל יחסי עבודה תקינים. השאלה הציבורית על קצב החקירה ועל היקפה נשארת, אבל העימות עצמו כבר לא מוצג כפתוח.
לפי ערוץ איי 24 ניוז, זיני ביקש בעל פה לחקור גם את ח"כ אחמד טיבי, את יו"ר רע"ם מנסור עבאס ואת יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, ואילו חוות דעת כתובה הוגשה רק בעניינו של עודה. אלה דיווחים על בקשות חקירה. הם אינם הרשעה ואינם כתב אישום.
לפי אתר וויינט, ביום חמישי, 5 בנובמבר החל השב"כ להעביר למשטרה, בפעימות, חלק מחומרי החקירה, ובהם מידע על קלפיות בחברה הערבית. חומרים נוספים אמורים לעבור במהלך יום חמישי וביום שישי. במשטרה הדגישו ב־4 בנובמבר שאין כוונה לזמן לחקירה חברי כנסת או אנשים מהמפלגה, ובהם ח"כ עודה.
לפי הודעת השב"כ לחברי ועדת הבחירות המרכזית ב־4 בנובמבר, כפי שצוטטה באתר וויינט, המודיעין מצביע, לפי לשון ההודעה, על "תופעות נרחבות של הזרמת כספים רבים לישראל ממדינות זרות", וכי פעולות המימון הן "תופעה נרחבת ובהיקף העולה על אלפי אנשים וייתכן אף יותר". ועדת הבחירות עצמה הודיעה שלא נמצאו ממצאים לפגיעה בטוהר הבחירות או לשינוי התוצאות.
ח"כ עודה דחה את החשדות וכינה אותם "רדיפה פוליטית" שתהפוך ל"בלון נפוח". מטעם הרשימה המשותפת נמסר שמדובר ב"הסלמה חמורה במסע ההסתה נגד הציבור הערבי והנהגתו" ובניסיון לערער על הלגיטימיות של השתתפותו הפוליטית. אלה טענותיהם. הן אינן קובעות אם החקירה מוצדקת או לא.
השאלה הציבורית ברורה. מצד אחד, חסינות של חברי כנסת וכללי איסוף ראיות הם חלק משלטון החוק, כפי שהיועמ"שית מזכירה. מצד שני, חשד שמדינה זרה מימנה השפעה על תוצאות הבחירות הוא מהחשדות החמורים ביותר בדמוקרטיה. דחיית מכרז הבנייה במעלה אדומים בנימוק של תעמולת בחירות כבר הראתה כמה מהר נכנסת היועמ"שית למחלוקות סביב מערכת הבחירות. גם הרכב בית המשפט העליון וגם 19 המנדטים של המפלגות הערביות ממחישים למה הציבור דורש תשובות ברורות על טוהר ההליך.
אנחנו אומרים את זה בבירור: כסף זר שנועד להשפיע על בחירות חייב להיחקר עד הסוף, במהירות ובשקיפות, בלי קשר לזהות המפלגות או הגושים.
אם החשד לא יאומת, צריך לומר זאת בבירור. אם הוא יאומת, צריך לומר מי העביר, למי ומה נעשה בכסף. כך או כך, ההכרעה מי נבחר שייכת לבוחר הישראלי בלבד.
