"מהצהריים הם מחלקים פה שוברים", נשמע סדרן בקלפי בחורה אומר בהקלטה ששודרה בכאן 11. "כל מי שהיה פה, הם קיבלו שוברים." כשנשאל אם רע"ם חילקה את שוברי הדלק, השיב: "רע"ם, המשותפת… אני חילקתי. אתמול אני חילקתי." זו אחת מכמה עדויות על שוחד בחירות בחברה הערבית שהצטברו מאז יום הבחירות, והשאלה שהן מעוררות פשוטה: כמה מהקולות שנספרו נקנו.
בכתבה של איילה חסון, ששודרה במוצאי שבת, 31 באוקטובר, תיאר יו"ר ועדת קלפי בעיר בנגב, כשפניו מוסתרות, מה ראה מהבוקר: "מהדקה הראשונה יש שולחנות בחוץ, מחוץ לקלפיות, עם שיח'ים שיושבים שם עם אנשים." לדבריו, בין השולחנות לבין המצביעים עברו "חילופי שטרות, חילופי כרטיסי דלק, הכול. כל מי שעובר בדרך להצבעות עובר שם." כשניסה עם חבר ועדה נוסף לברר מה קורה, הוא מספר, "התאגדו עלינו חבורה שלמה", ו"עוד שנייה עשו עלינו לינץ' שם".
הסדרן בחורה מתאר שיטה שלמה בכמה משפטים. לדבריו, "לכל מפלגה יש תקציב". "כמה יצא לך דלק? 50?" ובהמשך: "יש לך חמישה בבית… קח את ה־100 שקל." את ההיגיון שמאחורי זה הוא מסכם במשפט אחד: "בכל העולם יש בן־אדם עקרוני, ויש בן־אדם שאתה יכול לקנות אותו."
מה כבר ידוע ממה שנחקר
ביום הבחירות עצרו חוקרי להב 433 שלושה חשודים מהנגב, בחשד שהתכוונו לחלק כסף בתמורה להצבעה לרע"ם. לפי הדיווחים, נתפסו מעטפות עם כסף מזומן, לצד פתקי הצבעה של רע"ם וסמלים של התנועה האסלאמית. בהמשך השבוע נעצרו ארבעה חשודים נוספים, ובהם שלושה מנהלי בתי ספר מתל שבע ומשגב שלום. לפי מעריב, המידע הגיע למשטרה דרך משרד ראש הממשלה, והסכום שנתפס עומד על 12,000 שקל. לפי דיווח בוואלה מ־3 בנובמבר, שישה מתוך שבעת החשודים כבר שוחררו, ורק אחד מהם עדיין עצור. החקירה בלהב 433 נמשכת.
לפי הדיווחים, החשדות שנבדקים הם קשירת קשר לביצוע פשע, מתן או הצעת שוחד בחירות, הפצת פתקי הצבעה שלא כדין והפרעה למהלך הסדיר של הבחירות. ההגנה טענה שהכסף נועד כתרומה למשפחות נזקקות, ובמעריב דווח שבשלב זה לא הוכחה מעורבות של המפלגה. רע"ם דחתה את הטענות והציגה אותן כניסיון פוליטי לפגוע בה. איש מהם לא הורשע, וכתב אישום עוד לא הוגש.
במקביל ביקש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מראש השב"כ, דוד זיני, לבדוק חשד למימון זר. לפי הדיווחים, הבדיקה נוגעת ככל הנראה לקטאר. במשטרה מדגישים ששתי החקירות נפרדות, ועד עכשיו לא פורסם ממצא שקושר ביניהן.
מה עדיין לא הוכח
ההיקף הוא השאלה הפתוחה. לפי הדיווחים, שיעור ההצבעה בחברה הערבית הגיע הפעם לכ־80%, לעומת 53.2% ב־2022. ארגון "עד כאן", שאסף את העדויות, מעריך שמדובר בכ־200 אלף קולות, כחמישה מנדטים. אלה הערכות של הארגון ולא ממצא רשמי, ומנכ"ל הארגון עצמו אמר שלדעתו הן לא היו משנות את תוצאות הבחירות. בדיקה של "ישראל היום" מול חברות הדלק לא מצאה תדלוק חריג בנגב. מנגד, לפי דיווח במעריב, העיתונאי רביב דרוקר תקף את הכתבה של חסון וטען שנתון אחוזי הצבעה שמסר אחד העדים אינו תואם את תוצאות הקלפי.
אנחנו אומרים את זה בבירור: מי שמוכר את קולו ומי שקונה אותו פוגעים בכל אזרח שהצביע, יהודי וערבי כאחד, והשאלה "מי גנב לנו את הבחירות" לא תיסגר עד שכל קלפי שעלה לגביה חשד תיבדק עד הסוף.
זה לא ויכוח על הלגיטימיות של הצבעת האזרחים הערבים. 19 המנדטים של הרשימות הערביות הם ביטוי לזכות בחירה שווה, וזכות כזו שווה משהו רק כשהפתק לא נקנה. כל קול משפיע על הרכב הכנסת, ולכן גם כמה אלפי קולות קנויים אינם עניין שולי. מוטלת על המשטרה, על השב"כ ועל ועדת הבחירות החובה לברר כמה כסף עבר בפועל, ממי ולאיזו קלפי, ולפרסם את התשובה לציבור.
