יש מספרים שמספרים את כל הסיפור. 355 ימים עברו מאז שהפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, אלוף יפעת תומר־ירושלמי, הודתה שאישרה את הדלפת הסרטון משדה תימן. בזמן הזה לוחמים הספיקו לראות את שמם נגרר בעולם כולו, ואילו מי שהודתה עדיין לא יודעת אם תעמוד לדין.
הסרטון הודלף כשהחקירה נגד לוחמי כוח 100 עוד התנהלה. הוא הופץ ברחבי העולם, הגיע לדיונים בגופים בינלאומיים והציג את הלוחמים כמי שהתעללו בעצור עזתי. הלוחמים נעצרו ושמם נרמס. במרץ 2026 בוטל כתב האישום נגדם, אחרי שהפצ"ר שהחליף אותה, תת־אלוף איתי אופיר, קבע שהקשיים הראייתיים בתיק ופרשת ההדלפה מצדיקים זאת.
אנחנו אומרים את זה בבירור: ההדלפה הזו הייתה עלילת דם על לוחמי צה"ל, והיא יצאה מלשכתה של מי שהייתה אמורה לשמור על החקירה. מעבר להדלפה עצמה, תומר־ירושלמי חשודה גם בהגשת תצהיר כוזב לבג"ץ ובשיבוש החקירה על ההדלפה.
הדחה איטית ופרישה בתנאים מלאים
תומר־ירושלמי הושעתה בסוף אוקטובר 2025, אבל ההדחה הרשמית מצה"ל הגיעה רק ב־26 במאי 2026, כשבעה חודשים אחרי ההודאה. הרמטכ"ל אייל זמיר החליט שהיא תקבל את תנאי הפרישה הרגילים, בשווי מיליוני שקלים, ושלל ממנה רק את "הגדלות הרמטכ"ל". את ההחלטה על שלילת הדרגה דחה עד לסיום ההליך הפלילי.
באוגוסט עצרה החשבת הכללית במשרד האוצר חלק מהתשלומים, וקבעה שכל מה ששולם וישולם לה ייחשב מקדמה שאפשר לקזז בסוף ההליכים. הצעד הזה חשוב, אבל העיקרון נשאר: מי שהודתה בפעולה שפגעה בלוחמים ובמדינה ממשיכה לקבל פנסיה תקציבית של אלוף בדימוס, ועדיין נושאת את דרגתה.
התיק שנתקע
המשטרה סיימה את חלקה בחקירה כבר בפברואר 2026. מאז התיק נגרר בין עתירות, מחלוקות על השאלה מי מוסמך לטפל בו והקפאה בבית המשפט העליון, ועד היום לא התקבלה החלטה על כתב אישום. עדות שקר לבג"ץ, שיבוש חקירה ופגיעה בביטחון המדינה הם חשדות חמורים. אזרח מן השורה שהיה חשוד בהם לא היה מחכה כמעט שנה בבית, עם דרגה ועם פנסיה.
הפער הזה הוא לב העניין. החוק אמור לחול על כולם באותו קצב, ודווקא כשהחשודה היא בכירה במערכת אכיפת החוק, ההליך מאט עד כדי עצירה.
הבעיה בעץ ולא בתפוחים
קל להסביר פרשה כזו בכמה תפוחים רקובים: מוציאים אותם, והמערכת חוזרת לתקנה. פרשת הפצ"רית מראה שהבעיה עמוקה יותר. מערכת שמשתהה כשמדובר באנשיה, ומשאירה את הלוחמים לשאת את המחיר, היא מערכת שהכללים שלה עצמם דורשים שינוי.
מערכת כזו לא תתקן את עצמה מבפנים. לכן אנחנו ממשיכים לדרוש רפורמה משפטית שתשנה את הכללים, וממשיכים לעקוב אחרי הפרשה, כמו בעתירה שהגשנו על מימון עורכי הדין של הפצ"רית ובחשיפת העלילה סביב שדה תימן.
