יש משפט אחד שמסביר את מה שהמערב מסרב להבין: "בשבילם, אנחנו מנת הפתיחה. אתם הסטייק." את המשפט הזה אמר יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, בנאום באנגלית בפני קהל בינלאומי.
גם אתם מתנחלים
דגן פותח בדבר שלא נעים לשמוע. הטרוריסטים האסלאמיים הקיצוניים, הוא מזהיר, לא מבחינים בינינו לבינכם. גם אתם, בעיניהם, מתנחלים.
אנחנו אומרים את זה בבירור: זו הנקודה החשובה ביותר בנאום. המילה "מתנחל" אינה כתובת מגורים בשומרון. היא כינוי למי שחי בחופש, בדמוקרטיה, בעולם שאינו שלהם. מי שמקבל את ההגדרה הזאת כשהיא מופנית אלינו, יגלה שהיא חלה גם עליו. ההתיישבות היא רק האתר הראשון בתור.
שתי אפשרויות, ואין שלישית
אחרי השביעי באוקטובר, אומר דגן, נותרו רק שתי דרכים. הראשונה היא סנקציות כלכליות ומדינת טרור פלסטינית, שמשמעותה, כלשונו, "שביעי באוקטובר נוסף בירושלים, בתל אביב ובכל ערי ישראל". השנייה היא ריבונות ביהודה ושומרון, כלומר הקהילות והערים היהודיות בארץ התנ״ך יהיו חלק ממדינת ישראל. הוא מסיים בהכרעה קצרה: אנחנו בוחרים בריבונות.
הסנקציות קונות שקט שלא מגיע
ההיגיון של הסנקציות פשוט. לפיו ההתיישבות היא המכשול לשלום, ואם נרחיק אותה יהיה שקט. השביעי באוקטובר הפריך את ההנחה הזאת. העובדה שמאז 2005 אין בעזה יישוב יהודי אחד והטבח יצא משם בדיוק מלמדת שהנחת היסוד שגויה.
מי שמחליש את ההתיישבות לא מקדם שלום. הוא מקרב את קו הסכנה אל ערי המרכז, ואחר כך אל ערי המערב. מי שמניח שמדינה פלסטינית בלב הארץ תסתפק בגבולות שיוצבו לה, מנחש, ואת המחיר של ניחוש כזה כבר שילמנו. דגן אינו מדבר על יישובי הספר בלבד. הוא מונה את ירושלים ואת תל אביב, כי אין עיר בישראל שהאיום הזה לא מגיע אליה. לכן ריבונות אינה עמדה אידיאולוגית בלבד אלא מדיניות ביטחון. ואכן, הרעיון הזה כבר אינו שולי: חוק יו״ש הוגש ב־16 מדינות בארה״ב, ובשטח ממשיכים לבנות, כמו במכרז E1 במעלה אדומים שנמשך אחרי שהיועמ״שית חזרה בה. גם יצחק רבין, בנאומו האחרון בכנסת, דרש ישות שהיא פחות ממדינה וגבול ביטחון בבקעת הירדן.
מה נשאר לעשות
הבחירה של דגן אינה רק ישראלית. היא פונה גם למי שמטיל סנקציות ומאמין שהן יעצרו את הגל. מנת הפתיחה לא נבחרת כי היא קטנה, אלא כי היא הראשונה. מי שמחכה שהסטייק יתעורר, יחכה עד שיהיה מאוחר.
את המאבק הזה על הלגיטימיות של ההתיישבות, על השיח בעולם ועל הגרסה שמתקבלת שם פירטנו בספר החזית השמינית. מי שרוצה להבין מה עומד על הכף, מוזמן לקרוא אותו.
