ניצב בועז בלט, ראש אח"מ במשטרת ישראל, טען בהקלטות שנחשפו בחדשות 12 בערב 8 בנובמבר 2026, בתחקיר של עמית סגל, שהפרקליטות שומרת תיקי מגירה כדי להפעיל לחץ על אנשים, ושמח"ש מפעילה כלים דומים כלפי קציני משטרה. בלט אינו איש הפרקליטות ואינו איש מח"ש. הוא ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ולפי חדשות 12 מכהן בתפקיד כשנתיים. הטענות הן דבריו, לא הכרעה של בית משפט. שנים שאנחנו מתריעים על רקבון במערכת האכיפה, ועל כוח שמופעל על אזרחים ועל שוטרים. החשיפה מחייבת את הציבור לשמוע את הדברים, וגם את התגובות להם.
לדבריו, הוא אינו אוהב "שמשתמשים במשטרה כאמצעי". כדבריו, "יש פה לא מעט אירועים שכל בר דעת מבין שזה תיקי מגירה, אתה יודע, זה מנופי לחץ שמפעילים על אנשים, שמים במגירה לא עושים עם זה כלום שנה. אחרי שנה מוציאים ועושים השלמת חקירה". זו הטענה המרכזית: תיק פלילי שנשמר בלי טיפול, ואחר כך נשלף, חדל להיות רק תיק חקירה והופך, לשיטתו, למנוף לחץ.
הביקורת לא נעצרה בפרקליטות. בלט טען שאותם כלים מופעלים גם על קציני משטרה דרך המחלקה לחקירות שוטרים. "חרגת במשהו כל מה שצריך לבוא ולהזמין אותך עכשיו לכיסא המחשבות", אמר. לפי התחקיר של חדשות 12 יוחסה לו גם אמירה על כלי הזימון לחקירה כמונף מעל הראש. אם הזימון לחקירה משמש להרתעה ולא רק לבירור חשד, השאלה נוגעת ליכולת של שוטרים למלא את תפקידם בלי חשש ממערכת שחוקרת אותם.
בלט מתח ביקורת גם על סדרי העדיפויות של הפרקליטות. לדבריו, "תיקים שהולכים ושוכבים בסופו של דבר ולא עושים איתם שום דבר שם צריך מתישהו לבוא ולהגיד הלו מה קורה, אני מדבר איתך על תיקי מגזר דברים מהסוג הזה". בהמשך קבע: "היום פרקליטות במדינת ישראל לא מנוהלת, היא לא מנוהלת, היא מנוהלת אך ורק בנישה אחת שקוראים לה שחיתות ציבורית וכל הדברים האחרים כאילו לא נוגע להם. זה כאילו לא שייך להם". לפי התחקיר של חדשות 12, הוא תיאר גם פרקליטות שאינה מתפקדת, בפרט בפרשות בחברה הערבית.
הביקורת הופנתה גם כלפי המשטרה עצמה. בלט כינה את תיעוד המפגשים בין שוטרים לעבריינים "מדד אומץ", והביא כדוגמה את ארגון הפשע אבו לטיף: "בעבר את אבו לטיף היו בודקים 20 פעמים בשנה, היום אתה תראה שלא בודקים אותו אפילו פעם אחת בשנה". הוא שאל למה אף אחד אינו רוצה להתחכך בארגון הזה, ותיאר שוטרים שנמנעים ממגע עם עבריין שממנו עלולים לצאת כשידם על התחתונה, או שמסובבים מבט ומתעלמים ממה שקרה. לדבריו, בדק כמה ממשקים היו עם עבריינים, וראה שככל שחולפות השנים יש פחות כאלה.
מטעמו של בלט נמסר אחרי הפרסום שהדברים הוצאו מהקשרם, שביקורת עניינית בין ארגונים היא לגיטימית ובונה ומושמעת בפורומים משותפים, ושהמשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה עובדים בשיתוף פעולה לאכיפת החוק. לפי דיווח ב־JDN, גורמים בפרקליטות דחו את הטענות והבהירו שכל החלטה על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין מתקבלת על בסיס שיקולים מקצועיים, ענייניים ותשתית ראייתית, בלי שיקולים זרים. מועד ההקלטות לא פורסם, ולמי נאמרו הדברים לא נמסר.
הטענה שתיקים נשארים פתוחים זמן ארוך בלי הכרעה אינה זרה לדיון הציבורי. בכתבה 355 ימים אחרי ההודאה: הפצ"רית לשעבר עדיין בלי כתב אישום ועם הדרגות תיארנו תיק שנשאר בלי הכרעה חודשים ארוכים אחרי הודאה. בכתבה טוהר הבחירות: החשש מטיוח והלקח מפרשת הפצ"רית הצבנו במרכז את בירור החשדות ואת אמון הציבור. הציבור זכאי לדעת אם תיק מקודם, נסגר, או נשמר בלי טיפול.
אנחנו אומרים את זה בבירור: תיק פלילי שנשמר במגירה כדי להפעיל לחץ על אזרח או על שוטר הוא פגיעה בשלטון החוק, לא כלי עבודה לגיטימי.
הטענות בהקלטות חמורות בדיוק משום שהן יוצאות מפיו של ראש אח"מ. הן עדיין טענות, והן מחייבות בדיקה ותשובה עניינית. בלט דיבר על תיקי מגירה, על זימון למח"ש ככלי הרתעה, ועל תיקים ששוכבים בלי טיפול, בעיקר בתחום שהוא כינה "תיקי מגזר". אחרי הפרסום נמסר מטעמו שהדברים הוצאו מהקשרם. הציבור זכאי לשמוע את הדברים, את התגובה להם, ואת מה שטרם הוברר: מתי נאמרו, למי, ומה נעשה מאז.
