הפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת מאסטריכט. צילום: Kleon3, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0
סטודנט מעזה שלומד באוניברסיטת מאסטריכט בדרום הולנד ישב בשבת עם חברים בבית סטודנטים, צפה במסך בתיעוד מטבח 7 באוקטובר, הצביע על אחד המחבלים רעולי הפנים ואמר למצלמה באנגלית: "Seventh of October. This is me". כלומר, "7 באוקטובר. זה אני". את הסרטון העלה לחשבון האינסטגרם שלו, ומחק אותו רק אחרי שהתחיל להתפשט.
לפי הדיווחים בהולנד ובישראל, מדובר בסטודנט בן 22 שזוהה בתקשורת כחוסיין עיסא. הוא הגיע להולנד רק לפני כמה חודשים. בעקבות הסערה החליטה האוניברסיטה להשעות אותו באופן זמני, כך שבינתיים הוא לא משתתף בלימודים. בתקופת ההשעיה אמורים שם לבדוק אם הוא יוכל להמשיך ללמוד, ובאילו תנאים.
חשוב לומר את מה שידוע ואת מה שלא. נכון לעכשיו אין הוכחה שהוא אכן אחד המחבלים שמופיעים בתיעוד, והרשויות בהולנד אמרו שאין בידיהן ראיה כזו. אבל גם זה לא אמור להרגיע אף אחד. מי שמסתכל על רוצחים שטבחו ביהודים ואומר בגאווה "זה אני", לפחות מתגאה בטבח. והשאלה אם הוא גם השתתף בו היא בדיוק השאלה שמישהו צריך לבדוק ברצינות.
האוניברסיטה הביאה אותו, והאוניברסיטה "לא מוסמכת לבדוק"
החלק המטריד ביותר בסיפור הוא איך הסטודנט הזה הגיע להולנד. לפי העיתון דה טלגראף, אוניברסיטת מאסטריכט היא שהביאה אותו. ב־8 באפריל הגישה האוניברסיטה בשבילו בקשה לאשרת שהייה זמנית, ושירות ההגירה ההולנדי אישר אותה. לפי אותו דיווח, האוניברסיטה העניקה מלגות לימודים לחמישה סטודנטים מרצועת עזה.
עכשיו, אחרי שהסרטון התפרסם, האוניברסיטה מסבירה שהיא לא מוסמכת לחקור את הרקע של הסטודנט או של הפוסט שלו, ושתפקידה רק לדאוג שהלימודים יתקיימו בלי איום ובלי הפרעה. בהודעה שמסרה הדגישה שהיא נשארת מחויבת לתת לסטודנטים מאזורי מלחמה, כולל מעזה, הזדמנות ללמוד אצלה.
כלומר, מוסד אקדמי מביא סטודנט מעזה, מגיש בשבילו בקשת אשרה, ורק כשהוא מצביע על מחבלי חמאס ואומר "זה אני" מתברר שאף אחד לא בודק.
לפי דה טלגראף, לסטודנט יש כ־30 אלף עוקבים באינסטגרם. לצד סרטוני פארקור הוא העלה גם תמונות עם תנועות ידיים ג'יהאדיסטיות, ופוסט על מות אחיו בג'באליה שבו כתב: "אני מבקש מאללה לחתום את חיי באותו סוף כמו שלך, אחי". הסרטון עצמו עלה ביום שבו התקיימה במאסטריכט הפגנה פרו־פלסטינית גדולה תחת הסיסמה "לנתק את הקשרים עם ישראל".
הסערה הגיעה לפרלמנט בהאג
בהולנד הסיפור כבר עבר מהקמפוס לפוליטיקה. חברי הפרלמנט גירט וילדרס ואנט ראייר ממפלגת החירות הגישו שאילתה לשרת החינוך, התרבות והמדע ריאנה לטשרט, שעד פברואר האחרון עמדה בראש הנהלת אוניברסיטת מאסטריכט. הם שואלים איך אוניברסיטה שממומנת מכספי משלמי המסים נותנת במה למי שמאדיר את הטבח, ואולי אף השתתף בו. וילדרס שאל את השרה אם היא מוכנה לגרש מיד מהמדינה את "המחבל הברברי הזה שהושעה כעת". הם שאלו גם אם השרה מסכימה שהבאת סטודנטים פלסטינים פוגעת ביכולת להבטיח את ביטחונם של הסטודנטים היהודים.
סטודנט ישראלי שלומד באוניברסיטה סיפר ל־ynet שעבור הסטודנטים הישראלים 7 באוקטובר הוא לא סרטון. "אני מוכן לשבת בכיתה עם אנשים שחושבים אחרת ממני על ישראל, גם בצורה מאוד קשה", אמר. "אבל אני לא רוצה להיכנס לכיתה ולהסתכל על מי שיושב לידי ולתהות אם הוא חוגג את הרצח של אנשים שיכלו להיות המשפחה שלי או החברים שלי. מבחינתי, שם עובר הגבול".
לא משאירים את זה לקמפוס
אנחנו בתנועת אם תרצו פוגשים את התופעה הזאת כל יום בקמפוסים. לפני שבועיים דרשנו מאוניברסיטת בן גוריון להפסיק להעסיק את ד"ר סבסטיאן בן דניאל, שכתב שחיילי צה"ל הם "רוצחי הילדים והנערים המסוכנים ביותר בגדה המערבית". כתבנו כאן גם על החרמות ועל הדרת הימין בבצלאל ובשנקר. מה שקורה במאסטריכט הוא אותו סיפור בגרסה חמורה יותר. אקדמיה שמסרבת לראות את מי שמתגאה בטבח, וברגע האמת אומרת שזה לא בסמכותה.
ישראל ממשיכה לרדוף אחרי כל מי שהשתתף בטבח. רק בסוף השבוע כוחות הביטחון חיסלו את סאהר צקר, המחבל שחטף את נועה ארגמני על האופנוע. מי שמתגאה שהיה שם לא יכול להסתתר מאחורי מלגה ואשרת סטודנט באירופה.
לכן הבדיקה הזאת לא יכולה להישאר בידי האוניברסיטה. אנחנו קוראים לרשויות בהולנד לפתוח בחקירה מלאה, ולגורמי הביטחון בישראל להעביר לשם כל מידע שיש בידיהם על הסטודנט. ואם יתברר שהוא אכן אחד המחבלים מהתיעוד, מקומו לא באוניברסיטה באירופה אלא בבית משפט.
