כתב: דאגלס אלטבף, יו"ר ועד מנהל של תנועת אם תרצו
בבחירות האלו בוחרים- מדינה ציונית.
ישראל לא יכולה להיכנע לדרישותיה של ארצות הברית, אלא צריכה להגן על האינטרסים שלה ולעמוד על עצמאותה הלאומית וגאוותה הריבונית.
אנחנו בשלהי חול המועד סוכות, חג שמחתינו. אחד המסרים הנפוצים והחזקים ביותר של חג הסוכות הוא שבריריות החיים הנמשלת בחג הרי לסוכה. הסוכה מסמלת את הרעיון שבסופו של דבר, אנו תלויים בהשגחה ובהגנת הקב"ה.
השבריריות היא נושא מתאים לבחירות הקרובות שלנו, כי התרגלנו לרעיון שאין ברירה אמיתית, הכל ממשיך כשהיה והבחירות הן רק עוד מהלך שחוזר על עצמו.
זו טעות. ישנם, מלבד ההופעה המחודשת של פרצופים מוכרים, נושאים שונים הדורשים את המיקוד שלנו, את תשומת הלב ואת הפעלת הבחירה שלנו.
לפעמים קווי השבר הגדולים של מדינתנו נסתרים מן העין, רק כדי שבהמשך יוכלו לקבל בהירות רבה במקרה בוחן אחד.
הזלזול האחרון בסוגיית שדות הגז, השנויים במחלוקת על ידי ישראל ולבנון, הוא בדיוק מקרה בוחן כזה. ישנה מחלוקת מתמשכת על הבעלות על שדות אלה, אשר חוצים גבולות ימיים ריבוניים.
הפרוצדורה של משא ומתן כזה מתעוותת על ידי המציאות שבה לא ברור עם מי ישראל באמת מנהלת משא ומתן. האם יש מדינה לבנונית ריבונית שתשתמש בכל הרווחים שלבנון תקבל למטרותיה הפנימיות, או שהממשלה בעצם היא סוכן של חיזבאללה?
למדנו שממשל ביידן רוצה להגיע להסכם וכמובן שצריך לשאול למה. חלק מהדיווחים קובעים שהנימוקים כוללים את הרעיון שעם הזרמת כספי תמלוגים, לבנון עשויה להתרחק מחיזבאללה וחיזבאללה תתרחק מאיראן.
אם זה נכון, היא מייצגת עוד הנחה שגויה לחלוטין מהסוג שסימן לעתים קרובות את מדיניות המזרח התיכון הקשה של ארה"ב מאז ממשל בוש השני.
השאלה של ישראל היא איך להתמודד עם זה. הנכונות הפתאומית שלנו להסכים לעסקה שחרגה באופן מהותי מהקווים האדומים שלנו והייתה תלויה בהנחות וערבויות שילד בן שש היה צוחק עליהן, חשפה את נחישותה של ממשלת לפיד לקבל את הנחיות מארה"ב לכל צעד שהיא עושה.
העובדה שישראל שוב נכנעת למניפולציות של אויביה, אשר רואים כל הסכמה כהזדמנות לדרוש עוד יותר, לא משנה את העובדה שפעלנו גם לפי הנחיות מארה"ב במקום לפעול למען האינטרסים המדיניים שלנו.
לפיד הוא תמונת מראה של הנשיא ג'ו ביידן במובן זה שכמו שממשל ביידן עשה צעדים, רבים מהם של הרס עצמי, כדי להרחיק את עצמו מטראמפ, כך גם לפיד התכופף לאחור כדי להראות שהוא לא ממשיך בצעדיו של בנימין נתניהו.
נתניהו עשה טעויות רבות ולא הצליח לטפל בבעיות פנים דוחקות רבות. עם זאת, על הבמה העולמית הוא היה שומר מופתי של האינטרסים של ישראל. הוא העדיף את האינטרסים הללו על פני ריכוך היחסים עם עמיתיו בארה"ב ובאירופה. בכך הוא החריף סכסוכים שכבר היו שם והפך לנער מצליף נוח לכוחות אנטי-ישראליים.
אבל מעמדה של ישראל על הבמה העולמית התעצם, בגלל נכונותו המוערכת של נתניהו לומר לא, ולהעביר את המסר שלישראל יש ערכים וסדרי עדיפויות משלה והכוונה לכבד אותם.
עם זאת, אין זה מספיק רק להתנתק מהנחיות של מדינות אחרות המונעת על ידי הדאגות הפנימיות שלהן ולא דואגות לאינטרסים שלנו. בנוסף, עלינו לדרוש מהמנהיגים הפוטנציאליים שלנו לחתור במודע ובתכלית, למצע ציוני שיעצב את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ציונית.
מצע מדינה יהודית ציונית כוללת את המדיניות, ההנחיות וסדרי העדיפויות הבאים:
1. הארץ הזו היא הארץ שלנו. בין אם מדובר בערים מעורבות, או הנגב, מזרח ירושלים או בשטחי יהודה ושומרון, ישראל חייבת להקרין את ריבונותה ושליטתה. זו הציונות.
עלינו להבין שפשרה נתפסת כחולשה, ויש לנקוט רק במדיניות ברורה המגנה על מעמד האדמות והקהילות שלנו.
2.יש לאזן את בית המשפט העליון המתפקד כמערכת של "ממשלת על" ולהחזירו לתפקידו כשופט על פי החוק הכתוב והקיים.
3.הר הבית הוא האתר הקדוש ביותר ליהדות. איננו יכולים לקבל שם מעמד של "דימי", בין אם בעיני יריבינו ובין אם בעיני עצמנו. אנחנו צריכים להקרין שליטה וריבונות. בנוסף עלינו להסביר שזכויותיהם של יהודים אינן מפרות את זכויותיהם של המוסלמים ושזכויות האדם הן נחלת שני הצדדים.
4.הוראת התנ"ך – חמשת חומשי תורה וספרי תולדותינו בארצנו הקדומה – חייבת לקבל מקום של כבוד גם בבתי הספר החילוניים שלנו. הצעירים שלנו חייבים לדעת שהם לא רק ישראלים, אלא חלק מהעם היהודי. מה שהם עושים עם הידע הזה הוא בסופו של דבר בחירה של כל אחד, אבל זו צריכה להיות בחירה מושכלת.
5.כיבוד הסמלים והגילויים של הריבונות שלנו לרבות, אהבת הארץ או כל ביטוי של תשוקה והתייחסות למדינתנו. בין אם מדובר במצעד דגלים ובין אם מדובר בשירת "התקווה" בטקסים ציבוריים ואקדמיים, עלינו להקרין את הגאווה שלנו ואת הידיעה שהעם שלנו – אנושי, צודק וכאן כדי להישאר.
האזרחים שלנו צריכים לראות שלא רק עתיד האומה בידיהם, אלא שיש אפשרויות בחירה והבחירה היא בידיהם.
שכולנו נבחר בתבונה ונחבק את מי שיחבק את ישראל כמדינה יהודית
