סטודנטית מבצלאל פנתה אלינו באנונימיות:
"רק לפני שבוע נתלו במסדורונות האקדמיה שמות ההרוגים מהמהומות בעזה. שמות שברובם המוחץ היו של מחבלי ארגון הטרור חמאס.
בתגובה, הנהלת האקדמיה לא התערבה, ואף עודדה את הנעשה. היא השתיקה את התלמידים, אשר מחו על המיצג הפוגע, עם האמירה שהם פוגעים בחופש הביטוי של המציגים.
אז זה התחיל בזה. ועכשיו, פחות משבוע אחרי המקרה, צויר צלב קרס על קיר בבצלאל.
אקדמיה במדינת ישראל. לא באירופה, לא בארה"ב. בישראל.
צויר סמל של חלאות שכל מטרתם הייתה לרצוח אותי ואת עמי.
סמל של שנאה ורוע.
סמל הקורא לרצח.
סמל של אלימות.
ואיפה ההנהלה עכשיו? גם כאן מדובר בחופש ביטוי? בהצגת מיצג אומנותי? יצירת שיח?
ומה לגבי המרצה ניצול השואה שמלמד את אותו הסטודנט? אני מניחה שהתנגדותו למיצג תפגע בחופש הביטוי של הסטודנט, עדיף שישתוק.
איך אני וחברי ללימודים אמורים להרגיש בטוחים להעביר במקום כזה את השנים הקרובות? מקום שאמור ללמד על אומנות, רוח ועשיה אך בפועל מלמד על התקוממות ויצירת פרובוקציה.
מה צריך להעשות בכדי שיובן שנחצה הגבול?
ואם זה מוצג השבוע, מה יהיה מוצג בשבוע הבא?"
בתמונה: קומה 6 בבצלאל קמפוס הר הצופים, צלב קרס מצוייר בגאווה
נכתב על ידי תא " אם תרצו "באוניברסיטה העברית"
