נעמה כרמל ואלעד זיגלר פעילי המשמר הציוני דמוקרטי נכחו ב09/12/15 בועדה מיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור אשר התכנסה לדון על שקיפות במועצת מינהל מקרקעי ישראל.
בדיון נכחו חברי הכנסת: יו"ר הועדה- סתיו שפיר (מחנה ציוני), איתן ברושי (מחנה ציוני), יעל גרמן (יש עתיד), חמד עמאר (שיראל ביתנו), עבדאללה אבו מערוף ודב חנין (רשימה משותפת).
בנוסף, נכחו בדיון הארגונים: המשמר החברתי, האגודה לצדק חלוקתי (גופים הממומנים ע"י הקרן החדשה לישראל). והוזמנה עינת אדרי, הממונה על יישום חופש המידע ברשות מינהל מקרקעי ישראל ונציגים נוספים של הרשות.
הועדה התכנסה על מנת להגביר את השקיפות במינהל מקרקעי ישראל, פרסום הלו"ז השבועי שבועיים או שלושה לפני תחילת השבוע ולא רק שבוע או פחות לפני, ופרסום תמלול ישיבות הרשות תוך חודשיים. וזאת כדי לשמור על חוק חופש המידע (מאי 1999).
אביגדור- נציג מטעם מינהל מקרקעי ישראל: כל המידע בוועדות עובר ייעוץ ממשלתי, על מנת לבדוק שזה תואם את החלטות הממשלה. סה"כ סדר היום של המועצה נקבע בשני נושאים מרכזיים: סוגיות של מדיניות, שעוברות בדר"כ מהממשלה למועצה, וההחלטות האחרות של המועצה לעיתים מתקבלות בלקונות, שמהממשלה לא מתייחסת אליהם, למשל, אזורי עדיפות לאומית, כמו במועצה אזורית אשכול יש מספר מקומות שיש להם עדיפות לאומית. אלה שני סוגים של החלטות ממשלה. ההחלטה היחידה שלא הייתה מוכרעת היא פרסום התמלילים.
סתיו שפיר (המחנ"צ): פרוטוקול הוועדות צריכים להיות במקום נגיש מבלי שיהיה צורך לבקש. יש לפרסם פרסום מסודר של הוועדות באינטרנט לא בשפה משפטית על מנת שהאדם הפשוט שאיננו עורך דין לא יתקשה להבין את הכתוב.
איתן ברושי (המחנ"צ): מאז כינונה של הממשלה החדשה, התחולל שינוי דרמטי בריכוז האחריות והסמכות בידי שר האוצר, שקיבל תחתיו את התחומים שנוגעים לתחום הבנייה והשיכון. אני תמכתי בשר האוצר בניגוד לחבריי באופוזיציה. אלה שהתנגדו לכך, אני חושב שהם טעו. המודל הזה נכון וצריך לעודד אותו, וכמובן שהמבחן יהיה בתוצאות. סדר היום מתפרסם בסוף השבוע ולפי דעתי, הלקוי הוא פירסום סדר היום. הוא מפורסם באופן כללי מדי וקצר מאוד. לא ברור למה צריך להתכונן. ישראל חייבת להשתחרר מחלק מהכבלים של הביצוע והעשייה. אם ישראל רוצה לטפל ביוקר המחייה, היא צריכה לטפל בחוסר ההפנמה של המערכת ועל דברים נוספים. אנחנו מצפים לבנייה יותר זולה, הבעיה העיקרית למה זה כל כך יקר, לפי דעתי לא נעשה מספיק. השאלה שלנו היא איך לזרז את הבנייה, וכמה זה יכול להיות בכל הארץ כולה.
דב חנין (הרשימה המשותפת): כשאנחנו עוסקים בנושא מינהל מקרקעי ישראל, אנחנו עוסקים בדבר שיש לו משמעות רבה. למינהל מקרקעי ישראל יש היסטוריה גרועה בנושא השקיפות. מתוך 2056 החלטות מנהלה, פורסמו רק 200 החלטות. חוקקנו חוק שמחייב פרסום מלא של כל החלטות מקרקעי ישראל- גם באינטרנט. זה צעד גדול בצעד של שקיפות. הדבר הזה יש לו לא רק משמעות חברתית, אלא גם אחריות. האם יש הקפדה על ביצוע החוק? מעבר לזה, אני שמח על פרסום הפרוטוקולים, לא רק רוצים לדעת את השורה התחתונה אלא את הכל. יש לנו לא רק אינטרס, אלא גם זכות לדעת מי מנהל את הנכסים שלנו. צריך גם לפרסם את חוות הדעת.
יעל גרמן (יש עתיד): אני רוצה לדעת אם ישנן פגישות פנימיות בהן נקבעת מדיניות, והאם בפגישות כאלה לבין שר כלשהו ובין מנהל במינהל מקרקעי ישראל.
נציג: אנחנו לא רואים אותם בישיבות האלה, שהן ישיבות עבודה שאינן מוקלטות ולא תמיד יש להן פרוטוקולים.
יעל גרמן: להערכתי אין סיבה טובה שלא יהיו פרוטוקולים. ההערה השנייה היא האם יש טיפול ולוח זמנים מחייב שניתן להמתין לפני שנותנים תשובה לפניות הציבור.
נציג: הנושא של פניות הציבור, בתקנות ובחוק חופש המידע, יש לוחות זמנים שמחייבים אותנו. ברשות מינהל מקרקעי ישראל, בכל לשכה- גם ברמה הארצית וגם ברמה המחוזית, יש מערכת של פניות הציבור, על כל פנייה יש מעקב עד שהיא נסגרת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): 22% מהאוכלוסייה לא מעורב בדברים האלה, ועכשיו הגיע הזמן שהחלטות מיוחדות שיהיו מעורבים אנשים שיש להם קשר לקרקעות האלה, במיוחד באוכלוסייה הערבית. אנחנו צריכים שיהיו שם נציגים שיהיו מעורבים בהחלטות, וזה כולל את עניין השקיפות, לכן אנחנו צריכים לתקן את זה.
עו"ד גיל גלמור (האגודה לזכויות האזרח): חובת ייצוג הולם נמצאת בחקיקה כבר הרבה זמן. תחום הנדל"ן הוא תחום חשוב לכל אזרח במדינה, והוא תחום שמתקבלות בו החלטות מרחיקות לכת ואפילו בלתי הפיכות. אותנו מעניינת הנגישות השוויונית לקרקע או לאפלייה של אוכלוסייה ערבית או אוכלוסייה אחרת. דובר הרבה על פרסום סדר היום של המועצה. שבוע ימים זה לא מספיק, אי אפשר לנצל את העובדה שאנחנו במצב חירום כדי לצמצם את טווח הפעילות של גופים שרוצים להשתתף בהליך הזה. החלטות אלה שלא מתקבלות מהיום למחר, אם זה יפורסם שלושה שבועות לפני, וגם האופן שבו הדבר הזה מפורסם. גם עורכי דין שמתעסקים בנושא הזה להבין למה מתכוון המשורר, מה הניע את התהליך. אני חושב שכמו שהמדינה מוציאה תזכיר חוק שבו היא מפרסמת לציבור למה נועדה ההחלטה ועם מה להתמודד, כך צריך להיות בהחלטות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל. כנ"ל בנוגע לחומר הנלווה.
נציגה מטעם האגודה לצדק חלוקתי: אני לא חושבת שהבעיה היא לובי, כמו קבוצות ממוקדות שפועלות למען האינטרס שלהם. ולכן כשנאמר שיושבים פה בישיבות פנימיות ומקבלים החלטות עצמאיות- זה בעייתי. טרם קבלת ההחלטה, ההצעות מפורסמות זמן קצר לפני- חמישה ימי עסקים ולרוב הם גם לא תמיד מקויימים. לא נותן זמן להגיב. לא מפורסמים נספחים, חוות דעת כלכליות ועוד. להגיד כמה כל החלטה עולה- זה יותר חשוב מסדר היום.
סתיו שפיר: החוק נחקק בשלבים הראשונים של מהפכת השקיפות. לפעמים אנו צריכים להוביל את המגמה ולא תמיד לנסות להספיק, אני מתייחסת לציפייה הציבורית. כשאנחנו מגדירים את השקיפות, אנחנו מגדירים את השקיפות הממוסדת והתנהלות לא מוסרית, ואנחנו מנסים למנוע התנהלות לא יעילה. לא לחכות לפנייה, אלא לייצר מצב שהדיפולט הוא חשיפה. אם יש דברים שנוגעים לחיסיון, זה בסדר גמור כל עוד יש קריטריונים ברורים לכך. להשאיר כמה שפחות שיקולים. הממונים על חופש המידע עובדים במצב בלתי אפשרי. זה המון עבודה בהתחלה, וזה יחסוך לכם עבודה בהמשך לכל הכיוונים, וזה גם מייצר החלטות מאוד טובות. אנחנו בתור ועדה נעמוד לרשותכם, יש פה המון מקום לשיתוף פעולה של איך מייעלים תהליכים. את כל ההמלצות שדיברנו עליהם אנחנו נעביר לכתב ונראה שאפשר לעשות שינויים כאלה.
מסקנות הועדה: שקיפות היא דבר אלמנטרי ברשות ממשלתית, על כן יש להגביר את השקיפות במינהל מקרקעי ישראל. אם יש חוסר בכוח אדם להפעיל את השקיפות- יש לטפל בזה.
המסקנות שלנו: מסכימים עם מסקנות הועדה. J
