לכבוד: פרופסור יוסי בן ארצי.
הנדון: תנועת אם תרצו.
שלום לך אדוני, פרופסור בן ארצי. שמי מתן פלג, רכז סניף אם תרצו באוניברסיטת חיפה. אודה לך מקרב, אם תשקיע רגעים אחדים בקריאת מכתב זה.
מאז יצא לאחרונה דוח "מדד הציונות" של תנועתנו, נשמעת לא פעם כמבקר חמור של התנועה- באתר חדשות מסוים צוטטת כאומר שאתה: "רואה את החומרה שבעצם המעקב והמלשנות אחר מרצים…"
לפני ימים אחדים בנאומך בטקס המצטיינים של מדעי החברה שוב גינית את תופעת "המלשנות" במעמד של כמאה סטודנטים ויום לאחר מכן במעמד 2500 סטודנטים ואורחים, בטכס סיום תואר ראשון במדעי החברה והפקולטה למשפטים, שוב גינת את תופעת ה"מלשנות" המתרחשת באקדמיה ומסכנת אותה, ואף את וועדת החינוך של הכנסת, אשר דנה בדוח שהכנו, כינית "טריבונל"… אך לפני שאתייחס לנושא הספציפי, אני מעוניין לספר לך בראשי פרקים על קורות הסניף המקומי שלנו באוניברסיטת חיפה.
(כידוע לך מטרת העל של תנועת אם תרצוהיא "לחזק את המודעות הציונית, ואת השיח הציוני בחברה כולה ובאקדמיה בפרט". מאז הקמנו את הסניף בחיפה בשנה שעברה עשינו כך:
1. השקנו עלון ציוני- מקומי בשם "הציוני" בו כותבים סטודנטים הפעילים בקמפוס.
2.הזמנו את ח"כ שלי יחמוביץ' להרצאה בשיתוף החוג למדעי המדינה.
3. יזמנו את "יום ירושלים האוניברסיטאי." בדשא הקמפוס.
4. יזמנו את "יריד כחול לבן- בסימן דגש על פריפריה" והזמנו את יו"ר יד לבנים הבדואי מר זיאד סעאד, ואת יו"ר יד לבנים הדרוזי מר אמל נסר-א-דין.
5.התנדבנו במשותף עם קרן חיפה-בוסטון בשבוע ההתנדבות בחיפה והפעילים שלנו הובילו התנדבות ערכית בשלושה בתי ספר תיכון באותו השבוע.
6.היינו הראשונים שעמדו מאחורי הסטודנט – חייל המילואים- שנזרק ממסעדת אזאד בהדר.
7. ועוד, ועוד ועוד…
2.הזמנו את ח"כ שלי יחמוביץ' להרצאה בשיתוף החוג למדעי המדינה.
3. יזמנו את "יום ירושלים האוניברסיטאי." בדשא הקמפוס.
4. יזמנו את "יריד כחול לבן- בסימן דגש על פריפריה" והזמנו את יו"ר יד לבנים הבדואי מר זיאד סעאד, ואת יו"ר יד לבנים הדרוזי מר אמל נסר-א-דין.
5.התנדבנו במשותף עם קרן חיפה-בוסטון בשבוע ההתנדבות בחיפה והפעילים שלנו הובילו התנדבות ערכית בשלושה בתי ספר תיכון באותו השבוע.
6.היינו הראשונים שעמדו מאחורי הסטודנט – חייל המילואים- שנזרק ממסעדת אזאד בהדר.
7. ועוד, ועוד ועוד…
לפני שהקמנו את הסניף חולקו במדשאות הקמפוס רק עלונים פוליטיים ערביים ואנטי ציוניים, באולם ספדייה הונפו לא פעם דגלי אש"פ ומנגד חילקה אגודת הסטודנטים את העלון "פסק זמן" המתעלם במופגן מנושאים פוליטיים ועוסק ביחסים שבינו ובינה.
הרגשנו שאנו לוקחים אחריות כי אנו אוהבים את האוניברסיטה, שבכל מקום שהלכנו (מילואים, יציאות עם חברים וכו') שמענו את אותה הביקורת- "אוניברסיטת חיפה? זאת אוניברסיטת ביר-זית. אין בה שום סממן ציוני …"
אני בהחלט חושב שלסניף הצעיר והקטן שלנו בקמפוס (מונה כ-30 פעילים אקטיביים בלבד) יש חלק נכבד ביותר בשינוי התודעתי שהתרחש בדימוי הציבורי של האוניברסיטה בחיפה. הרי לפתע מתרחשים ירידים ציוניים, מחולקים עלונים פרו-ישראלים, סטודנטים מתראיינים בחדשות מקומיות וארציות בנושאי התנדבויות והפגנות תמיכה במדינה. לפתע נראה כי פעילי אם תרצו מאוניברסיטת חיפה הפכו לשגרירי האוניברסיטה הטובים ביותר.
מדוע את רומז כי אנו "מלשנים" ועוד מגנה את התופעה? רצה ראש החוג למזרח-תיכון שיקראו למלחמת העצמאות"מלחמת 48" כדי לסמן שיש שני "נרטיבים". לפרסם זאת בציבור זו מלשנות? הרי אם יש כאן נקודה שיש לשמור בסוד מהציבור – כנראה שלא אנו הבעיה אלא מי שנתן את ההנחיה. (אגב גם לומר "ספטמבר השחור" זה גם נרטיב המאמץ טרמינולוגיה של צד אחד, אז למה לא קוראים לאירועים אירועי ה-21 לחודש?). המערכת האקדמית מעוניינת לתפוס עצמה כליברלית, אך אינה קולטת עד כמה הניגודים מביאים אותה למשבר אמון עם הסטודנטים. מדוע מרצים משתמשים במושג "מדינת ישראל או פלסטין" בשיעורי מזה"ת?
לפרסם זאת ולהביא את המתרחש לידיעת הציבור אינם בגדר מלשנות! אם הפרופסורית וורד קראוס מדביקה על דלת משרדה בצד החיצוני, מפת ישראל בערבית שרשום עליה "פלסטין לפני הנכבה",זכותנו המלאה להביא זאת לידיעת הציבור.
דע לך שלאחר ההפגנות האחרונות רצו סטודנטים "לפוצץ" לפרופסורית שיעור בשל העובדה שהיא הפגינה עם "הצד הפלסטיני". ואנו בתנועת אם תרצו לא רק שסירבנו לקחת חלק בניסיון, אלא גם התנגדנו למהלך שלבסוף בוטל בשל אי תמיכתנו שכן ראינו בו מעשה לא דמוקרטי.
אתה מכנה את שעשינו "תופעת מלשנות" ומגנה אותה, אך צר לי אדוני, כי לדעתי זכותו של הציבור לדעת היטב את המתרחש בכותלי אוניברסיטת חיפה. זכותו של הציבור וזכותם של התורמים למוסד גם כן.
אני מקווה שתראה במכתב זה קו נוסף למחשבה ומודה לך מאד על שהקדשת מזמנך לקריאתו.
בכבוד רב-
מתן פלג
אם תרצו– אוניברסיטת חיפה.
