עיתונאי טורקי פועל בירושלים מטעם סוכנות הידיעות הממלכתית אנאדולו, עם תעודת עיתונאי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית. בסרטון ניתן לראות את החוקרת טורקו אבג'י מפרטת את הרקע שלו: כתיבה בביטאון המזוהה עם תנועה שזרועה מוכרזת כארגון טרור בטורקיה עצמה, מפגש עם דובר הטליבאן, ודיווח מתוך ישראל על צה"ל ועל לבנון. אנחנו בתנועת אם תרצו אומרים: זו לא שאלה של אהדה לישראל, אלא של מה המדינה יודעת על מי שמקבל הכרה רשמית לפעול בשטחה. צפו בסרטון.
מה נאמר בסרטון
בסרטון מדברת טורקו אבג'י על חקירה שערכה עם המרכז הירושלמי למדיניות יישומית (JCAP), שפורסמה בגלובס. לפי הדברים בסרטון, פארוק הנדאר הוא הכתב בירושלים של סוכנות הידיעות הממלכתית הטורקית אנאדולו. לפני כן כתב בירחון "באראן", המזוהה עם תנועת İBDA. אחת מזרועות התנועה היא İBDA-C, שמוגדרת בטורקיה כארגון טרור.
בסרטון ניתן לשמוע ולקרוא בכתוביות את הדברים הבאים.
"האם ידעת שעיתונאי טורקי בישראל הוא חסיד נלהב של התנועה שעומדת מאחורי שני פיגועי התופת בבתי הכנסת באיסטנבול?"
"בחקירה שערכתי יחד עם המרכז הירושלמי למדיניות יישומית, שפורסמה כעת בגלובס, גילינו שפארוק הנדאר, הכתב בירושלים של סוכנות הידיעות הממלכתית הטורקית אנאדולו…"
על İBDA-C נאמר בסרטון שמטרתם להקים מדינה אסלאמית בטורקיה, וכי הארגון ביצע אלפי התקפות בשנות התשעים וב־2003 נטל אחריות לפיגועים בבתי הכנסת נווה שלום ובית ישראל באיסטנבול, שבהם נרצחו יותר מ־60 בני אדם.
עוד בכתוביות: מאמריו של הנדאר מראים חסידות אידיאולוגית נאמנה של IBDA; הוא מסרב לכנות אותו ארגון טרור; והמגזין שבו כתב טוען שטורקיה צריכה להפוך למדינה אסלאמית, תוך שבח למודל האסלאמי של הטליבאן.
"יתרה מכך, בשנת 2022 הוא נפגש עם דובר הטליבאן. הוא ערך עמו ראיון ידידותי ותעמולתי."
"אחר כך, במאי 2023, הוא הפסיק לכתוב למגזין שלו, והשתתף בקורס כתבי מלחמה."
"מיד לאחר ה־7 באוקטובר הוא נשלח לירושלים. מאז הוא עובד מישראל."
"מישראל הוא צילם כוחות צה"ל מקרוב בגבול עזה, דיווח ממעוז חיזבאללה בביירות על מה שהוא כינה פשעי מלחמה של ישראל, והוא עושה את כל זה עם תעודת עיתונאי ממשלתית ישראלית שפותחת לו דלת לתדרוכים רשמיים ולאירועים ממלכתיים."
מה אומת מול הפרסום בגלובס
הפרסום בגלובס מ־9 באוקטובר 2026, מאת דין שמואל אלמס, מבוסס על אותה בדיקה של טורקו אבג'י ושל JCAP. לפי הכתבה, הנדאר (בגלובס: האנדר) מחזיק בתעודת לע"מ. הוא עבד בירחון "באראן" עד 2023, פרסם בו כ־130 פריטים, ונפגש בנובמבר 2022 עם דובר הטליבאן זביחוללה מוג'אהיד. במאי 2023 נפסקו פרסומיו ב"באראן", והוא השתתף במחזור הכשרת כתבי מלחמה של אנאדולו בשיתוף האקדמיה הלאומית לשוטרים וסוכנות הסיוע TIKA. מאנאדולו ומהנדאר לא נמסרה תגובה לגלובס. מלע"מ לא נמסרה תגובה.
חשוב לדייק: חופש העיתונות אינו פרס על אהדה לישראל. גם עיתונאי ביקורתי זכאי לדווח. השאלה כאן אחרת: האם הרשויות בדקו את הרקע לפני שנתנו הכרה רשמית ותעודת לע"מ לנציג של כלי תקשורת ממשלתי זר, שבא מסביבה פרו־ג׳יהאדיסטית מתועדת.
למה זה חשוב לנו
אנחנו בתנועת אם תרצו עוקבים אחרי השפעה זרה שמנסה לעצב את השיח על ישראל מבפנים ומבחוץ. כבר התרענו מפני כניסת טורקיה וקטאר לניהול עזה, וחשפנו כיצד מימון זר לעמותות מזין נרטיבים שמשרתים סנקציות. אותו דפוס חוזר: גופים זרים פועלים בישראל, לעיתים תחת מעטפת לגיטימית, בלי שקיפות מספקת על הרקע ועל המטרות.
תעודת לע"מ אינה פרט טכני. היא פותחת דלת לתדרוכים, לאירועים ממלכתיים ולסיוע בהסדרת אשרה. כשמי שמחזיק בה הגיע מתקשורת המזוהה עם תנועה שזרועה מוכרזת כטרור במדינת מוצאו, הציבור זכאי לדעת שהבדיקה נעשתה. מ־JCAP נמסר לגלובס קריאה לרשויות לבדוק כיצד אושרה הפעילות בישראל והאם העבר היה ידוע בעת מתן האישורים.
טורקו אבג'י עצמה מוכרת לנו: פעילת הסברה פרו־ישראלית מטורקיה שביקשה מקלט בישראל אחרי איומי ארדואן. הסיפור שלה והסיפור של הנדאר עומדים זה מול זה: מי שתומך בישראל נרדף באנקרה, ומי שבא מרקע אסלאמיסטי קיצוני מקבל מעמד עיתונאי רשמי בירושלים.
השורה התחתונה
הסרטון לא מבקש לסתום פיות. הוא מבקש בדיקה. אנחנו בתנועת אם תרצו דורשים שגורמי הביטחון ולע"מ יבהירו האם הרקע של כתב אנאדולו בישראל נבדק לעומק לפני שניתנה לו תעודה שפותחת דלתות ללב המערכת. חופש העיתונות והביטחון הלאומי אינם סותרים זה את זה כשבודקים מי פועל בשטחנו ומטעם מי. צפו בסרטון.
