על מי מגינים עורכי הדין הללו?
בית המשפט העליון דן היום (ב') בעתירה שהגישו הארגונים "האגודה לזכויות האזרח" וארגון "עדאלה" בו הם בקשו לבטל את החלטת שר הפנים לשלול את אזרחותו של המחבל עלאא זיוד. זיוד, אזרח ישראלי תושב אום אל-פחם, הורשע בביצוע פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל בחודש אוקטובר ב-2015 ונשפט ל-25 שנות מאסר בבית המשפט המחוזי. ארגוני הדה לגיטימציה הללו, המייצגים את המחבל בדיונים החל מ-2016 כאשר שר הפנים הורה לבטל את האזרחות של המחבל, קבלו בשנים האחרונות מעל ל-31 מיליון ₪ (!) ממשלות זרות כדי להגן על אותם מחבלים.
באוגוסט 2017, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את בקשת שר הפנים והורה על ביטול אזרחותו של זיוד. מיד לאחר מכן הגישו "האגודה" ו"עדאלה" ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.
להלן תמצית דברי כב' השופט אברהם אליקים, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים: (בהתייחסות של השופט אליקים , המשיב הינו המחבל)
1. לאחר ניתוח כל טענות הצדדים אני סבור כי ביטול אזרחותו של המשיב מהווה צעד ראוי ומידתי. בקשת שר הפנים ופסק דיני אינם מופנים כלפי המשיב, הגם שהוא הנפגע הישיר כתוצאה מהם. לא מדובר בהליך ענישתי ולא מדובר במדיניות גורפת.
2. המשיב ביקש להשליט אווירת טרור במדינת ישראל וליטול חיי אדם, כל זאת בעיתוי בו עומדת מדינת ישראל בפני מתקפה בלתי פוסקת של פיגועי טרור רצחניים.
3. המשיב הפר את חובת האמונים שלו כלפי המדינה שב הוא אזרח ופגע באופן ממשי בביטחון המדינה ובשלומם של אזרחיה בפיגוע טרור שבוצע על רקע לאומני ואידיאולוגי, נגד אזרחים וכוחות הביטחון. בהתנהגותו יצר סתירה מהותית בין זכויותיו וחובותיו.
4. בנסיבות יש לקבל במלואה את בקשת שר הפנים שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ויש הצדקה במקרה הזה לבטל את אזרחותו של המשיב כדי להרתיע אזרחים שנוטלים חלק בפעילות טרור בישראל.
5. לכל אזרח לצד זכויותיו קיימות חובות, אחת מהן היא חובה משמעותית וחשובה חובת שמירת האמונים למדינה שבאה לביטוי גם בחובה שלא לקיים בה פעילות טרור כדי לפגוע בתושביה ובביטחונה. חובת שמירת אמונים למדינה טבועה בזכות להיות אזרח.
6. גם לאוראל, ניב, ליאת ועדי שנקלעו בצהרי יום 11.10.2015 לצומת גן שמואל והמשיב ניסה לרצוח אותם ממניע לאומני ודתי יש זכות חוקתית לפי סעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, זכות לחיות.
7. אין להתיר לאזרח ישראל לפגוע בחייהם ובכבודם של אזרחי ישראל אחרים ומי שמחליט לעשות זאת במעשי טרור הוא מוציא עצמו מכלל אזרחי המדינה. מקובלת עליי עמדת שר הפנים לפיה ביטול האזרחות נועד להצהיר כי מדינת ישראל "לא תבליג על מעשי טרור ותפעל במטרה להרתיע אחרים מלפעול באופן דומה".
8. במקרה זה ניצל המשיב את חופש התנועה לשם פגיעה בביטחון המדינה ובשלום תושביה. המשיב ביקש להשליט אווירת טרור במדינת ישראל ולטול חיי אדם וכל זאת בעיתוי בו עומדת מדינת ישראל בפני מתקפה בלתי פוסקת של פיגועי טרור רצחניים.
9. המשיב הפר את חובת האמונים שלו כלפי המדינה שבה הוא אזרח ופגע באופן ממשי בביטחון המדינה ובשלומם של אזרחיה בפיגוע טרור שבוצע על רקע לאומני אידיאולוגי נגד אזרחים וכוחות הביטחון.
10. בהתנהגותו יצר סתירה מהותית בין זכויותיו וחובותיו ומקובלת עליי במלואה בקשת שר הפנים שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ויש הצדקה במקרה זה לבטל אזרחותו של המשיב כדי להרתיע את אזרחים שנוטלים חלק בפעילות טרור במדינת ישראל.
11. ידע כל אזרח ישראלי כי מעורבותו בביצוע מעשה טרור נגד מדינת ישראל ותושביה עלולה להביא לביטול אזרחותו.
12. ואסיים בדברי המשנה לנשיא (כתוארו אז) השופט חשין שכך סיים את חוות דעתו בבג"ץ עדאלה:
ה"זכות לחיים" כה נעלה היא, עד שבמלאכת האיזונים ובבחינת הסיכונים זוכה היא למשקל גבוה במיוחד. כך הוא בוודאי במקום שבו עומדים בסיכון חייהם של רבים, והפגיעה בחיים יש בה כדי לערער את תחושת היציבות והביטחון במדינה".
13. בהציבנו את הסיכונים מבני דור ב' לאיחוד משפחות לחיי תושבי מדינת ישראל, תועדף זכותנו לחיים על זכותו לאזרחות של מי שיבחר להפר אמונים למדינת ישראל וייבצע מעשי טרור בשטחה.
14. לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשתו של שר הפנים לביטול אזרחותו של המשיב- עלאא בן ראיד זיוד ת.ז xxxxxxxxxx בהתאם לסמכותי לפי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות.
