סיכום תשפ״ג
סיכום הפעילות של תנועת אם תרצו במהלך שנת תשפ"ג
לפניכם פירוט ההישגיים המשמעותיים והפעילויות של תנועת אם תרצו בשנת תשפ"ג, זאת משום שתנועת אם תרצו מתכננת את פעילותה על פי לוח השנה האקדמי.
חשוב לציין שהדוח להלן מפרט אירועים משמעותיים ובולטים במיוחד, ואינו כולל עשרות פעילויות קטנות יותר שנערכו בקמפוסים ומחוץ להם. פעילויות אלו מתבצעות על בסיס יומיומי ומהוות את שדרת הפעילות של התנועה ותורמות להצלחתה.
סקירה כללית:
לפני הבחירות האחרונות בנובמבר 2022, ערכה התנועה מבצע רחב היקף לעידוד השתתפות בוחרים בערי פריפריה בישראל. במהלך מבצע זה השתתפו למעלה מ-120 פעילים אשר הפיצו למעלה מ-90,000 פליירים וביקרו מעל 20,000 בתי אב. תוצאות הבחירות הראו שמתוך 60 שכונות בהן התקיים המבצע, נצפתה עלייה באחוז ההצבעה ב-58 שכונות.
יותר מ-200,000 אזרחים השתתפו ביותר מ-75 הפגנות שיזמנו ברחבי מדינת ישראל על מנת לתמוך ברפורמה במערכת המשפט (לא כולל כ-600,000 משתתפים ב"הפגנת המיליון" בירושלים, שאותה תנועת אם תרצו לא יזמה אך לקחה בה חלק ניכר).
מעל 1,000 אזרחים וסטודנטים השתתפו בסיורים של תנועת אם תרצו, בעיקר בחברון וירושלים, אך גם בדרום ת"א, בצפון הנגב והגולן.
פעילי אם תרצו תיעדו וחשפו אנרכיסטים תומכי BDS שבאו להציק ללוחמי צה"ל ברחבי יהודה ושמרון יותר מ-100 פעמים, בזכות התיעוד והחשיפה האנרכיסטים נאלצו להתרחק מהחיילים שלנו.
ביקרנו את לוחמי צה"ל במוצבים שלהם ביותר מ-90 פעילויות לאורך השנה, וחילקנו להם חטיפים ומשקאות במסגרת המאבק שלנו בקמפיינים של דה-לגיטימציה.
תנועת אם תרצו זכתה בתביעת לשון הרע נגד ועדת הבחירות המרכזית (על רקע פרסום מוטעה נגד התנועה), ובית המשפט כפה על הועדה לפרסם התנצלות.
הופסקה העסקתם של שני אנשי תקשורת ידועים מהמגזר הערבי שעובדים בערוץ כאן 11 הציבורי, בעקבות לחץ ציבורי שהפעלנו על רקע הצהרות פרו-פלסטיניות ונגד חיילי צה"ל.
בעקבות הלחץ הציבורי מצד תנועת אם תרצו, הוציאה משטרת ישראל צו הרחקה נגד השייח' נג'ה בקירט, בעקבות מקרי אלימות מרובים בהר הבית. הוא צפוי להיות מורחק למשך 6 חודשים.
הרצאה של פרופסור אנטי ישראלי שאמורה הייתה להתקיים באוניברסיטת בר אילן בוטלה והעוברה לזום, בעקבות לחץ של תנועת אם תרצו.
סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון הורשעה בהסתה לטרור בעקבות לחץ מצד התנועה.
במקרה דומה, סטודנט במכללת בצלאל הואשם בהסתה לטרור ואולץ לעזוב את הלימודים בעקבות תלונה מצד תנועת אם תרצו.
בעקבות מספר דיונים שקיימנו על היעדר אכיפה נגד ראשי ערים, אנשי חינוך ואנשי דת שמסיתים לטרור, חה"כ צבי סוכות מקדם תיקון לחוק שיאפשר העמדה לדין בגין הסתה ללא קשר לאיום ממשי שנובע ממנה. דבר זה יקל מאד על האכיפה בנושא.
התנועה הצליחה לגרום לסגירתו של יריד ספרים אחרי שנמכרו בו גרסאות ערביות של טקסטים אנטישמיים.
חטיבת המחקר של תנועת אם תרצו חשפה שימוש של הג'יהאד האיסלמי בפרופילים מזויפים ברשתות החברתיות כדי להשתלט על מידע פרטי של ישראלים.
בעקבות לחץ מצד חטיבת המחקר של התנועה, כאשר מוגשת תלונה ברשם העמותות נוצרה אפשרות להגדיר את התלונה תחת הכותרת 'ישות מדינית זרה'. זהו חלק ממהלך נרחב יותר שמקודם מול משרד המשפטים לטיפול בהפרות החוק של ארגונים במימון ממשלות זרות.
הצעת חוק שהאוסרת על הנפת דגלי אש"ף עברה בקריאה טרומית. תנועת אם תרצו סייעה בניסוח הצעה זו.
התוכן הדיגיטלי של תנועת אם תרצו זכה במהלך השנה האחרונה ליותר מ-18 מיליון צפיות ויותר מ-43 מיליון חשיפות ברשתות החברתיות.
פעילויות והישגים: פעילויות והישגים: פעילויות והישגים:
פרק זה יעסוק בפעילויות התנועה על פני חמישה מישורים:
הגנה על ישראל מפני פעולות טרור של האיסלאם הרדיקלי:
נאסר נאג'י אבו חמיד, מחבל אשר רצח 7 ישראלים בפיגוע ירי ליד עופרה לפני 23 שנים, ביקש השנה שחרור מוקדם מהכלא על רקע מצבו הרפואי. פעילי התנועה פעלו באופן מידי ויצאו למחאה נגד שחרור הרוצח במהלך השימוע בנושא שהתקיים ברמלה. לאחר הלחץ הציבורי, החליטה מועצת השחרורים לדחות את בקשתו של אבו חמיד והוא יישאר בכלא.
חה"כ עופר כסיף נחקר לאחר שפורסם כי תקף שוטר במהלך פעילות מבצעית כשניסה להגיע למיקום הפגנה. כסיף תועד כשהוא מכה את השוטר בראשו ליד רכבו. תנועת אם תרצו דרשה שתיפתח חקירה בנושא ובהתאם לראיות ייעצר ויכלא. *יוגש כתב אישום בנושא
במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו בידן במזרח ירושלים בשנת 2022, נאסרה נוכחותם של נציגי ממשלת ישראל. תנועת אם תרצו רואה בכך עלבון לריבונות הישראלית ופעולה שמחזקת את העמדה הפלסטינית המסוכנת של חלוקת ירושלים.
אגף המחקר של תנועת אם תרצו חשף השנה כי למעלה מ-2,000 פלסטינים שהואשמו ונעצרו בעבר על רקע עבירות של פשיעה לאומנית קיבלו היתרי כניסה לישראל. הנתונים הללו מעלים ספקות גדולים בעבודה של המשרדים המופקדים על בדיקה ועל מתן היתרי הכניסה לישראל. זוהי נקודת תורפה משמעותית בביטחון הלאומי.
דקה, שהורשע בחטיפתו ורציחתו של חייל צה"ל משה תמם הי"ד בשנת 1984, ביקש לקבל שחרור מוקדם על רקע מצבו הרפואי. משפחת תמם יצאה למחאה בנושא בתמיכתה של תנועת אם תרצו, בקשתו של הרוצח דקה נדחתה.
סטודנטים באוניברסיטת ת"א הניפו דגלי אש"ף, שלטים עם שמות של מחבלים וקראו לאינתיפאדה בכניסה לאוניברסיטה. פעילי תנועת אם תרצו עמדו מולם בגאווה עם דגלי ישראל וקראו להשעות אותם מהלימודים לאלתר.
קרן רוזה לוקסמבורג, בשיתוף עם הממשלה הגרמנית, אירחה במשרדיה בת"א אירוע המשווה בין ה'נכבה' השקרית ובין השואה. תנועת אם תרצו דרשה לבטל את קיום האירוע, במיוחד לאור העובדה שגרמניה היא המממנת הגדולה ביותר של ארגונים לא ממשלתיים ואנטי ישראלים. האירוע בסופו של דבר בוטל.
מור ג'נשווילי הותקף באכזריות ברחובות עכו במהלך פרעות תשפ"א, כאשר היה בדרך לאימו. חייו השתנו לנצח והוא סובל מפגיעות רבות. רק לאחר כשנה החל השב"כ המעצרים נגד התוקפים. תנועת אם תרצו מלווה את מור לאורך כל הדיונים בבתי המשפט כאשר הוא נאלץ לעמוד שוב ושוב מול המחבלים שתקפו אותו ובני משפחותיהם.
במהלך ימי הלחימה בחודש מאי 2023, חשפה תנועת אם תרצו את הכלי החדש של הג'יהאד האסלאמי נגד אזרחי ישראל – פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות ופריצות לטלפונים ניידים. הדו"ח של התנועה בנושא התריע בפני הציבור על הסכנה וגרם להגברת אמצעי האבטחה על פרטים אישיים וחשבונות בנק.
השייח' עכרמה סברי, מטיף קיצוני במסגד אל-אקצא ואחד הגורמים המסיתים ביותר בהר הבית, השתתף באירוע ביחד עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ראש הלשכה המדינית של החמאס איסמעיל הנייה, ומזכיר החזית העממית טלאל נאג'י. תנועת אם תרצו יצאה בחריפות נגד העובדה שהשייח' סברי ממשיך להסתובב חופשי בישראל ולהסית נגד המדינה, וקראה למעצרו המיידי.
מאבק באנטי-ציונות באקדמיה הישראלית:
פעילי אם תרצו בטכניון הגישו תלונה מפורטת נגד מרצה, שלמה מורה, שתלה מאמרים מכפישים נגד הציונות הדתית על דלת משרדו. הפרופ' השווה את צמיחתה של הציונות הדתית לעלייתו של המשטר הנאצי בשנות ה-30 של המאה הקודמת ע"י הפנייה למאמרים אקדמיים עם כותרות כמו "ציונים דתיים רוצחים".
לאחר שנחשף כי אוניברסיטת בר אילן מזמינה את פרופ' דניאל בויארין, אנטי-ישראלי ואנטי-ציוני חריף ביותר, לקיים הרצאה בקמפוס האוניברסיטה, יצאו פעילי אם תרצו למחאה. הלחץ של הפעילים גרם להנהלת האוניברסיטה לבטל את ההרצאה בקמפוס ולהעביר אותה לזום.
לאחר שהסטודנטית וואטן מאדי הלומדת באוניברסיטת בן גוריון, ציטטה שיר פלסטיני הקורא למחבלים "שהידים", קרוא פעילי אם תרצו להעמידה לדין משמעתי. בעקבות התלונה של פעילי אם תרצו, הורשעה מאדי בהסתה והיא עומדת בפני עונש משמעתי.
פעילי אם תרצו באוניברסיטה, בהובלת הרכזת יהודית בן-שושן, ארגנו הדלקת נרות זיכרון בקמפוס לזכר קורבנות הטרור בגל הפיגועים שהיכה במדינה. אוניברסיטת בן-גוריון ניסתה למנוע את קיום האירוע בטענה שמדובר על אקט 'פוליטי' שעלול להיות פוגעני. חה"כ אלמוג כהן הצטרף למאבק של הפעילים והאירוע התקיים.
.
מנהל בית ספר במזרח ירושלים בן לעדה הדרוזית הושעה מתפקידו לאחר שהתגלה כי שירת בצה"ל. תנועת אם תרצו פנתה לשר החינוך ולעיריית ירושלים בדרישה לבטל את המימון לבית הספר בעקבות התנהלות אנטי ציונית מובהקת.
תנועת אם תרצו ביחד עם חה"כ אריאל קלנר ביקשו לכנס דיון מיוחד בוועדת החינוך של הכנסת בנושא פוליטיזציה באקדמיה. הדיון נסב סביב האופן שבו מרצים באקדמיה מרשים לעצמם לנצל את מעמדם ואת משאבי האוניברסיטה על מנת לקדם אג'נדות פוליטיות מובהקות, בייחוד על רקע הרפורמה במערכת המשפט. נציגי תנועת אם תרצו קראו לאיזון בהצגת דעות ובמערכי השיעור.
פעילי אם תרצו קיימו מחאה ציונית למול מצייני 'יום הנכבה' השקרי בתל אביב. שלושה סטודנטים ערביים נעצרו בחשד לתקיפת מפגינים פרו ישראלים.
סטודנטים ערבים באוניברסיטת תל אביב ערכו מצג תמיכה במחבלי 'גוב האריות' שפעלו בעיר שכם וחוסלו ע"י כוחות צה"ל. הסטודנטים המסיתים הניפו דגלי אש"ף, הרימו שלטים עם שמות המחבלים וקראו לפתיחת אינתיפאדה. פעילי אם תרצו פנו לנשיא האוניברסיטה בדרישה לסלק את הסטודנטים מהלימודים.
מבקרים באוניברסיטת בן גוריון נדהמו לקבל עלוני מידע המכילים מפה של מדינת ישראל בגבולות 1949, ללא יהודה ושומרון, עזה והגולן. פעילי תנועת אם תרצו הגישו תלונה להנהלת האוניברסיטה ובתגובה העלונים נגרסו ונטען כי חלוקת העלונים נבעה מ'טעות'.
המאבק על הרפורמה במערכת המשפט:
פעילי תנועת אם תרצו ארגנו מחאה מול ביתו של רה"מ לשעבר אהוד ברק, לאחר שהאחרון קרא לאי ציות אזרחי כמחאה על קידום הרפורמה במערכת המשפט. דרשנו מברק להפסיק עם ההסתה ביחד עם שותפים וידידים של התנועה שמשרתים במילואים בגאווה ומתוך תחושת שליחות.
לאחר שתנועת אם תרצו העמידה שלטי חוצות ענקיים באיילון שתומכים ברפורמה במערכת המשפט, הגיעו מפגיני שמאל והשחיתו את השלטים באופן אלים. התנהגות בריונית שכזאת אינה מקובלת על תנועת אם תרצו והיא מעידה על חוסר סבלנות כלפי דעות אחרות.
תנועת אם תרצו חשפה כי מערכת הלימודים המקוונת (Moodle) של האוניברסיטה מנוצלת על ידי סגל ההוראה על מנת לעודד סטודנטים להשתתף במחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט, זאת בניגוד להנחיות הנהלת האוניברסיטה. בעקבות החשיפה חסמה האוניברסיטה העברית את האפשרות להשתמש במערכת המקוונת למטרות פוליטיות ולעידוד מחאות נגד הממשלה.
לאחר שבועות רבים של מחאות פרועות נגד הרפורמה במערכת המשפט ונגד הממשלה, השתתפה תנועת אם תרצו בעצרת ענקית בעד הרפורמה, ביחד עם ארגונים נוספים במחנה הלאומי, ובהשתתפות של למעלה מחצי מיליון בני אדם בירושלים. בעצרת זו הראה העם כי הוא תומך באופן מובהק בתיקון מערכת המשפט ושהוא נותן גב להחלטות הממשלה.
בתיק שהתנהל בין תנועת אם תרצו ובין ועדת הבחירות לכנסת, זכתה התנועה בתביעת לשון הרע. ועדת הבחירות המרכזית טענה כי תנועת אם תרצו מפיצה 'פייק ניוז' כאשר נחשף על ידה שמערכות ההרשמה לתפקידים בקלפיות אינן תקינות. ואולם לאחר שהוכח כי הפרסום של תנועת אם תרצו היה נכון באופן מובהק, נאלצה ועדת הבחירות להתנצל על הדברים שפרסמה בנוגע לתנועת אם תרצו.
לראשונה בהיסטוריה, החליט בג"ץ לשדר דיון על הריסת בית מחבל בשידור חי. ההחלטה התקבלה לאחר עתירה שהוגשה מטעם תנועת אם תרצו, במאמץ להיאבק בחוסר השקיפות של בית המשפט והמוקד להגנת הפרט אשר מקבל את רוב מימונו מממשלות זרות.
קרדיט צילום : אלעד גביאן | אלקנה כהן
חשיפה ומאבק במעורבות זרה בעניינה הפנימיים של ישראל:
תנועת אם תרצו השיקה את הספר 'מדינה למכירה', שנכתב ע"י מנכ"ל התנועה מתן פלג. הספר עוסק במעורבות הזרה של ממשלות זרות שמזרמות מיליארדי שקלים למימון ארגונים אנטי-ישראלים בתוך מדינת ישראל שמנסים להרוס את המדינה.
בתמיכה של תנועת אם תרצו, הגישה מירב חג'ג' אמה של סגן שיר חג'ג' הי"ד שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב בשנת 2017, תלונות נגד עמותות גרמניות שמממנות הגנה משפטית למחבלים.
אורי זכי, מייסד עמותת שמאל שמוקדשת לחשיפת מימון מאחורי ארגונים פרו ציוניים, הואשם בשחיתות. בדוח של אגף המחקר של תנועת אם תרצו התגלה כי זכי קיבל יותר מ-700,000 ₪ מהקרן החדשה לישראל, מבלי שהעמותה שלו עסקה כמעט במטרתה המוצהרת. במקום זאת, הכסף עזר לכאורה לקדם את שאיפותיו הפוליטיות. הדוח החשוב חשף את הציבור לסוגייה.
תנועת אם תרצו חשפה כי למעלה מ-5,000 עמותות שמאל הפועלות בישראל, לא דיווחו על פעילותן כחוק, ולכן הן אמורות להיקנס בכ-150 מיליון ₪. עמותות אלו פועלות על מנת לערער את יציבותה ומעמדה של ישראל ולמרות זאת משרד המשפטים לא אוכף כנגדן את החוק.
בדו"ח של אגף המחקר של תנועת אם תרצו נחשף כי ב-6 האחרונות בלבד, הוגשו 758 עתירות לבית המשפט העליון, ע"י 32 ארגונים שמקבלים את עיקר המימון שלהם מממשלות זרות, בהיקף של למעלה מ-300 מיליון ₪. עתירות אלו מעסיקות את בית המשפט באופן בלתי פוסק ומעכבות הוצאה לפועל של פעולות אכיפה וענישה.
תנועת אם תרצו חשפה במחקר חדש כי גרמניה היא התורמת הגדולה ביותר של ארגוני שמאל רדיקלי אנטי-ישראלים. מדובר לא רק על עמותות לא ממשלתיות הפועלות בישראל, אלא גם על כסף שמוזרם דרך קרנות מפלגתיות בגרמניה. הגרמנים פועלים על מנת לשנות את אופייה וזהותה של מדינת ישראל ומבקשים לערער את הביטחון שלה.
בסיוע אגף המחקר של תנועת אם תרצו, הגיש חה"כ אלמוג כהן הצעת חוק שמטרתה להגביל את יכולתן של עמותות בישראל, המעודדות אלימות נגד ישראלים, לקבל מימון שמקורו בממשלות זרות. הדוחות שפורסמו ע"י אגף המחקר של התנועה סייעו רבות באספקת התמיכה להצעת החוק.
בתחקיר שנערך לאחרונה ע"י תנועת אם תרצו, נחשף כי כמעט מיליארד שקלים הוזרמו מממשלות זרות לעמותות שמאל אנטי ציוניות הפועלות בישראל במהלך העשור האחרון. התומכת המובילה של הארגונים הרדיקליים הללו היא גרמניה, וזאת למרות חקיקה שעברה בשנת 2019 ומשווה את תנועת ה-BDS לאנטישמיות. גרמניה העבירה יותר מ-150 מיליון שקלים לעמותות שמאל רדיקליות שרבות מהן תומכות BDS.
"עשה טוב" – תמיכה בלוחמי צה"ל, שמירה על קרקעות, חיזוק ערכי הציונות:
מאז תחילת שנת ה'תשפ"ג הגבירה תנועת אם תרצו את מאמציה לחזק ולהרחיב את הסניפים האזרחיים שלה, הכוללים אזרחים ישראלים הנמצאים בערים שונות ברחבי ישראל ורוצים לקחת חלק פעיל בפעילויות של התנועה למען הציונות ולמען המדינה.
מאז תחילת פרויקט נטיעות העצים של תנועת אם תרצו בינואר 2023, נטעו פעילי התנועה למעלה מ-3,000 עצים ברחבי יהודה ושומרון ובקעת הירדן. עצים אלו ניטעו עוזרים לחיבור בין האדם והקרקע, תוך הקפדה על שילוב העצים בסביבה הטבעית. בנוסף מדובר על חוות חקלאיות במיקומים אסטרטגיים, ובעיירות שנמצאות בחזית המאבק נגד השתלטות פלסטינית על קרקעות. באמצעות נטיעות העצים והסיוע לחוות החקלאיות לגדול ולהתפתח, כך מובטח כי קרקעות ישראליות יישארו בידיים ישראליות.
במהלך השנה עשתה התנועה מאמץ להביא את מיטב המוחות המבריקים לדבר עם הסטודנטים והפעילים האזרחיים. התנועה אירחה בהרצאות מוקדי ידע בולטים כמו ד"ר גדי טאוב, ד"ר מוטי קידר, עו"ד דוד פורר, עו"ד דוד פטר, עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, החוקר קן אברמוביץ' ועוד. כל אלו עזרו לחדד את הסוגיות הקריטיות שאיתן מדינת ישראל צריכה להתמודד בשנים הקרובות.
תנועת אם תרצו קיימה את הכנס השנתי שלה במוזיאון העם היהודי בת"א. הכנס כלל שיחות ממגוון של אישי ציבור בכירים ובהם: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר התרבות מיקי זוהר, חה"כ אלמוג כהן, חה"כ לימור סון הר-מלך, חה"כ חנוך מיליבצקי ועוד.
תנועת אם תרצו המשיכה בקיום פרויקט 'הסלון למחשבה ציונית' שכולל ראיונות מצולמים פנים אל פנים, עם מגוון אישים ומוקדי ידע עבור הציבור הרחב. בין המרואיינים: אלוף (מיל') אמיר אביבי, סא"ל (מיל') מוריס הירש, נעמי קאהן מתנועת רגבים, ד"ר חיים שיין, ד"ר אדי כהן ועוד.
במהלך השנה האחרונה קיימה תנועת אם תרצו שורה של אירועים, סיורים ופעילויות ציוניות עבור הציבור הרחב. אלו כללו סיורים לחברון, לירושלים, לצפון הנגב, לגולן ולדרום תל אביב. זאת לצד שיחות עם מכינות קדם צבאיות והרצאות זום מקוונות.
במהלך שנת ה'תשפ"ג (2022-2023), הקדישו מתנדבים של תנועת אם תרצו מאות ימי התנדבות וחלוקה של חטיפים, משקאות ואוכל ללוחמי צה"ל היקרים, במוצבים שונים ברחבי הארץ. בגשם ובשמש, בקור מקפיא ובחום הכבד, העלו פעילי התנועה חיוכים על פניהם של לוחמי צה"ל אשר שומרים על כולנו. לאורך השנה חולקו אלפי חבילות של חטיפים ומשקאות במאות של מוצבים, מחסומים ובסיסים באזורים שונים בישראל.
בנוסף לפעילות מחממת הלב הזאת, יש גם פעילות נוספת אשר מתבצעת במקביל: פעילי התנועה פעלו במרץ על מנת להתלוות ללוחמי צה"ל בכל מקום שבו מגיעים אנרכיסטים אנטי-ישראלים להטריד אותם ולהתגרות בהם. פעילי אם תרצו מגיעים על מנת לצלם ולתעד את כל מי שמטריד את הלוחמים ומפריע לפעילות צה"ל בשטח. צילום האינטראקציה של האנרכיסטים עם הלוחמים הוא קריטי על מנת להילחם בהכפשה ובדה-לגיטימציה שהאנרכיסטים מנסים לעשות.
רשתות חברתיות רשתות חברתיות רשתות חברתיות
לתנועת אם תרצו יש את עמוד הפייסבוק בעל עמוד העוקבים הגדולה ביותר מבין כל ארגוני המחנה הלאומי בישראל. עובדה זו מאפשרת לתנועה להגיע ישירות למיליוני אזרחים על בסיס חודשי עם המסרים שלנו. זוהי גם פלטפורמה רבת עוצמה לגיוס פעילים, מתנדבים, משתתפים לאירועים, תמיכה בעצומות והשתתפות בהפגנות.
יתר על כן, הנוכחות הגדולה שלנו במדיה החברתית מספקת כלי נוסף שדרכו אנו יכולים להשפיע על מקבלי ההחלטות. התבקשנו על ידי אישי ציבור, בעבר ובהווה, לפרסם או לא לפרסם פריטים שישפיעו על התדמית הציבורית שלהם. אנו משתמשים בכוח הזה בצורה שקולה ואחראית.
נתונים סטטיסטיים מ-1 באוגוסט 2022 עד 1 באוגוסט 2023 בעמוד הפייסבוק העברי שלנו:
סטטיסטיקה מ-1 באוגוסט 2022 עד 1 באוגוסט 2023 בעמוד הפייסבוק שלנו באנגלית:
סטטיסטיקה מ-1 באוגוסט 2022 עד 1 באוגוסט 2023 בדף הטוויטר שלנו באנגלית:
כאשר לוקחים בחשבון את חשבונות YouTube, Instagram ו-TikTok שלנו, המספרים גדלים באופן משמעותי.
כמה דמויות בולטות גם התנצלו וחזרו בהם על טענות מכפישות שהפיצו נגדנו ברשתות:
ג'וש דריל (דובר הסטודנט מחאה נגד הרפורמה)
עידן לנדאו (מרצה באוניברסיטת בן גוריון)
גיא נשר
סיכום :
השנה חלו מספר שינויים גדולים בחברה הישראלית, שיצרו גם מספר אתגרים גדולים. התנודות הללו השפיעו ישירות על תנועת אם תרצו, בזמן שגם אנחנו היינו מעורבים בכל ההתרחשויות הללו.
1. השינוי הגדול ביותר השנה היה ניצחון המחנה הלאומי בבחירות, שהשיג 64 מנדטים. הדבר קטע את סבבי הבחירות החוזרים ונשנים מאז 2019, שלא רק פגעו בעבודה הפרלמנטרית השוטפת של הכנסת, אלא גם בהתנהלות החיים התקינים בישראל והעמיקו מאוד את השסע החברתי עד כדי כך שגם היום הפצע החברתי הזה ממשיך לדמם.
א. לאם תרצו היה חלק משמעותי בניצחון המחנה הלאומי בבחירות. פעלנו באינטנסיביות כדי לערער את עמדתה של הממשלה הקודמת (אם תרצו מתנגד מן היסוד להקמת כל ממשלה הנשענת על גורמים איסלאמיסטיים אנטי-ציוניים).
ב. בבחירות האחרונות פעלנו להעלאת אחוזי ההצבעה. זאת במבצע מדלת לדלת ועריכת סקרים באלפי בתי אב בעיירות הפריפריה בישראל.
2. בהתחשב בניצחון הזה,המחנה הלאומי החדשה בישראל בחרה להתחיל את דרכה בתיקון מערכת המשפט. רפורמה משפטית היא אחד הנושאים המרכזיים שאם תרצו מקדמת בשנים האחרונות, יחד עם מאבק באנטי-ציונות באקדמיה ובחברה, מאבק בחתרנות פוליטית ובתופעות הגיס החמישי.
א. עם ההתנגדות האדירה שיזמו מתנגדי הרפורמה נגד הרפורמה במערכת המשפט, "אם תרצו" החליטה שהיא רוצה להסתגל למצב החדש וליצור, בנוסף לפעילותו השגרתית, פעילות המהווה מענה יעיל לתנועות המתנגדות לרפורמה.
ב. תנועת אם תרצו הצליח לייצר ולהפעיל את שני הצירים הללו בו זמנית, די בהצלחה. התנועה הפכה למוקד של תומכי הרפורמה וקיימה עשרות הפגנות ברחבי ישראל, חילקה אלפי שלטים וחולצות ומדבקות, קיימה עשרות כנסים בערים ובקמפוסים, קמפיינים מקוונים, שלטי חוצות ועוד.
ג. פעילות זו לא פגעה בפעילות השוטפת של התנועה. מספר הסיורים לחברון ולירושלים, מספר הסטודנטים בקמפוסים, פרויקט "מצלמים את הסרטים" שלנו שמרחיק את ה-BDS מחיילי צה"ל, העבודה שלנו מול משרד המשפטים לחיזוק האכיפה על ארגונים אנטי-ציוניים הפועלים במימון ממשלות זרות – נשמרו כולם ובשבועות האחרונים אף התרחבו.
ד. אפילו קמפיין נטיעת העצים שלנו, (שהושק בתקופת הממשלה הקודמת כי חששנו שאם לא נגן פיזית על קרקע בשטח C, אף אחד לא יעשה זאת) המשיך לפעול ביתר מרץ, והתנועה שמרה על הקצב של פעולת שתילה אחת בכל שבועיים (לעיתים אחת לשבוע). בחצי השנה האחרונה נטעה התנועה לא פחות מ-3,000 עצים, ועד סוף השנה תשתול קרוב ל-5,000. לא ניתן היה לעצור את הפרויקט הזה מכיוון שגויסו עבורו כמעט 700,000 ₪ מאזרחי ישראל למטרה זו.
3. כל אלה מצביעים על מספר תכונות חשובות של תנועת אם תרצו – בראש ובראשונה היא יכולת הסתגלות אדירה. אין ארגון בישראל שהקצה כל כך הרבה משאבים ללא תכנון שנתי מוקדם לטובת מסע הרפורמה המשפטית.
עדיין יש צורך לשמור על ציר הפעילות השגרתית, שמצביעות על 2 תכונות חשובות לא פחות. הראשונה היא היכולת לנהל תקציב מאוד מקצועי ומאוזן. השנייה היא תחושת אחריות ומחויבות. מכיוון שאם תרצו רואה את עצמה מחויבת ב-100% לפעילויות כאלה, היא לא הרשתה לעצמה לנטוש אותן בגלל "הדחיפות לפעול למען הרפורמה משפטית". פשוט יצרנו שני צירים ועבדנו על שניהם בו זמנית.
4. כיום הרפורמה אכן החלה לעבור בהליך החקיקה, המחאה נגדה מתחילה לאבד את תמיכת ההמונים ותנועת 'אם תרצו' ממשיכה לפעול.
5. כל מה שנאמר מעניק לי הרבה נחת ותחושת גאווה.
מתן פלג
מנכ"ל אם תרצו
