אנחנו בתנועת אם תרצו מזכירים: אותה יועמ"שית הכשירה מינוי רמטכ"ל בממשלת מעבר, תשעה ימים לפני הבחירות
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, תבדוק את נחיצות המינויים שמקדם ראש השב"כ דוד זיני בצמרת הארגון. לפי הדיווח, ההחלטה התקבלה "מחשש למחטף", על רקע הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה לנקוט ריסון במינויי בכירים בתקופת בחירות.
אנחנו בתנועת אם תרצו רוצים להזכיר לציבור עובדה פשוטה: אותה יועמ"שית בדיוק אישרה ב־2022 את מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל ה־23 של צה"ל. הממשלה אישרה את המינוי ב־23 באוקטובר 2022, תשעה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה־25.
מה בודקת היועמ"שית עכשיו
זיני החליט על סבב מינויים של ראשי אגפים בשב"כ, בדרגות המקבילות לאלופים ולתתי־אלופים בצה"ל. חלק מהמינויים טעונים את אישור ראש הממשלה. ההחלטה התקבלה פחות משלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה־26, שייערכו ב־27 באוקטובר.
בייעוץ המשפטי לממשלה החליטו לבחון את "מידת נחיצותם המיידית" של המינויים. הנימוק: במהלך מערכת בחירות יש לנקוט ריסון כדי לא לכפות מציאות על הממשלה שתיבחר.
בשב"כ דחו את הביקורת. "מינוי ראשי האגפים נעשה במסגרת סבב המינויים שנקבע מראש ובהתאם לאורך הקדנציות", נמסר מהארגון. "כלל המינויים נעשו כדין בתהליך מקצועי ומסודר, ובהתאם לכישורים ולניסיון רלוונטי של כל מועמד".
כך אושר מינוי הרמטכ"ל ב־2022
ב־30 ביוני 2022 התפזרה הכנסת ה־24, ומדינת ישראל נכנסה לתקופת בחירות. בראש הממשלה עמד יאיר לפיד, ראש ממשלת מעבר, ושר הביטחון היה בני גנץ. כהונתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי עמדה להסתיים בתחילת 2023, וגנץ ביקש למנות את מחליפו עוד לפני הבחירות.
ב־14 ביולי 2022 נתנה היועמ"שית חוות דעת שהתירה את המהלך. לדבריה, הקשיים המשפטיים שבמינוי בתקופת בחירות "אינם עולים כדי מניעה משפטית". חוות הדעת הזו תוארה אז בעיתונות כשנויה במחלוקת, ועל פיה לממשלת המעבר יש סמכות לבצע את המינוי.
הדרך למינוי לא הייתה חלקה. בג"ץ פסל את מינויו של השופט בדימוס מני מזוז לראשות הוועדה המייעצת למינוי בכירים לתקופה של שמונה שנים, וקבע שמינוי כזה בידי ממשלת מעבר אינו סביר. השופטים הציעו למנות אותו באופן זמני, לצורך מינוי הרמטכ"ל בלבד, אבל מזוז והיועמ"שית דחו את ההצעה. רק אחרי שהשופט בדימוס אליקים רובינשטיין הסכים לעמוד זמנית בראש הוועדה, הובא המינוי לאישור הממשלה.
באותו בוקר נשאל גנץ אם אין בעיה לאשר רמטכ"ל תשעה ימים לפני הבחירות. "אנחנו פועלים על פי החוק, בהתייעצות עם היועמ"שית", השיב. הלוי נכנס לתפקידו בינואר 2023.
אותם כללים, שתי תוצאות
אנחנו לא טוענים שמינוי רמטכ"ל אינו עניין חיוני. אנחנו טוענים דבר אחר: הכללים של היועמ"שית נמתחים ומתכווצים לפי הממשלה שעומדת מולה.
ב־2022, מול ממשלת לפיד וגנץ, נמצאה הדרך לאשר את המינוי הבכיר ביותר במערכת הביטחון, בממשלת מעבר שכבר איבדה את הרוב בכנסת, ימים ספורים לפני ההצבעה. באותה תקופה, לפי סקירה שפורסמה בכתב העת "רשות הרבים", דחתה היועמ"שית דרישה למנות מפקד קבוע לגלי צה"ל, בנימוק שאין לבצע מינויים קבועים שאינם דחופים בתקופת בחירות. הכלל הופעל במקום אחד ונעלם במקום אחר.
ב־2026, מול הממשלה הנבחרת, אותה יועמ"שית בודקת "מחשש למחטף" סבב פנימי של ראשי אגפים בשב"כ, שלדברי הארגון נקבע מראש לפי אורך הקדנציות.
זה לא מקרה בודד. רק לפני כמה שבועות כתבנו כיצד הורתה היועמ"שית לדחות את מכרז E1 במעלה אדומים ל־1,234 דירות בטענה לתעמולת בחירות, ואחרי עתירת העירייה לבג"ץ חזרה בה והמכרז ממשיך. בנייה במעלה אדומים נחשבה "תעמולה". מינוי רמטכ"ל ערב הבחירות נחשב הכרחי.
הדפוס חוזר מול ראש השב"כ
זיני עצמו אינו זר לעימותים כאלה. כבר בעבר ניסו גורמים פוליטיים לפגוע בו, ואנחנו עמדנו לצידו בגלוי.
ראש שירות ביטחון מנהל ארגון שנלחם בטרור כל יום. מינוי ראשי אגפים בתוך הארגון הוא חלק מעבודתו השוטפת. כשהייעוץ המשפטי מכניס את הסבב הזה לבדיקת "נחיצות", הוא לא שומר על טוהר הבחירות. הוא מכניס את עצמו לניהול הפנימי של השב"כ.
מי שמבקש ריסון בתקופת בחירות צריך להפעיל אותו באותה מידה על כל ממשלה. כשהריסון חל רק על צד אחד של המפה הפוליטית, הוא מפסיק להיות כלל משפטי והופך לכלי פוליטי.
המינוי שאושר בממשלת המעבר
יש עוד סיבה לזכור את מינוי 2022. הרצי הלוי, שמינויו אושר בממשלת מעבר תשעה ימים לפני הבחירות, הוא הרמטכ"ל שעמד בראש צה"ל בטבח 7 באוקטובר. אחרי המחדל הוא הודיע על התפטרותו וסיים את תפקידו ב־2025.
הייעוץ המשפטי לממשלה לא דיבר אז על "מחטף", ולא חשש שממשלת מעבר תכבול את ידי הממשלה הבאה במינוי רמטכ"ל לשנים קדימה. החששות האלה עולים עכשיו, כשמדובר בממשלה אחרת ובראש שב"כ אחר.
השורה התחתונה
אנחנו בתנועת אם תרצו לא מבקשים מהיועמ"שית לוותר על כללים. אנחנו דורשים כלל אחד לכולם. אם מינוי רמטכ"ל בממשלת מעבר, ימים לפני הבחירות, לא היווה "מניעה משפטית", אין סיבה שסבב מינויים פנימי בשב"כ יהפוך פתאום ל"מחטף".
הציבור זוכר את 2022. נמשיך להזכיר אותו בכל פעם שהיועמ"שית תחליף את הכללים לפי זהות הממשלה.
