בתחילת ספטמבר 2026 הודיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד על משטר סנקציות מקיף נגד ישראל, תוך שימוש בביטוי "טיהור אתני". תחקיר שלנו בתנועת אם תרצו, שפורסם בעיתון בשבע, חושף כיצד נוצר המעגל: ממשלות זרות מממנות עמותות שמאל בישראל, העמותות מספקות את הנרטיב, ואותן ממשלות מאמצות את השפה כדי להצדיק סנקציות.
איך פועל מעגל הדה־לגיטימציה
המנגנון פשוט וסגור. ממשלות זרות מעבירות כספים לעמותות ישראליות. העמותות מייצרות שפה של "טיהור אתני" ופשעי מלחמה. אותן ממשלות מצטטות את התוצר הזה כעילה למגבלות סחר ולסנקציות.
בתחילת ספטמבר 2026 פרסמו 12 שרי חוץ – בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה – הודעה משותפת על מגבלות סחר ואיסור על מוצרים שמקורם בהתנחלויות. מיליבנד הוביל את הקו הבריטי עם הביטוי "טיהור אתני". שר החוץ גדעון סער הגיב, בין השאר בסגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים.
איך השתנתה שפת בצלם
לפי התחקיר בבשבע, ב־2023 הביטוי "טיהור אתני" כמעט לא הופיע בהודעות העיתונות של בצלם; השתמשו בעיקר ב"גירוש קהילות" (כ־19% מההודעות). ב־2024 כ־9% מההודעות השתמשו ב"טיהור אתני" בהקשר עזה. ב־2025 השיעור עלה לכ־18%. ב־2026 כבר כ־66% מההודעות (8 מתוך 12) השתמשו בביטוי, עם מיקוד ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, ואף מדור באתר תחת הכותרת "טיהור אתני".
דוגמאות שצוינו בתחקיר: ב־15 ביולי הודעת יחסי ציבור על סרט בפסטיבל ונציה דיברה על "הטיהור האתני שישראל מבצעת בגדה המערבית", וטענה ל־62 קהילות שגורשו בכוח מאז אוקטובר 2023 ו־4,635 פלסטינים שעקרו. ב־23 באפריל צוטטה יולי נובק כמי שכינתה הריגות יומיומיות חלק מטיהור אתני שיטתי. במרץ 2025 דו״ח של יש דין ורופאים לזכויות אדם, במימון האיחוד האירופי, כינה את מדיניות ישראל טיהור אתני.
ב־8 בספטמבר 2026, כפי שצוטט בבשבע, אמר מיליבנד: "ממשלת בריטניה מסכימה כי מתרחש טיהור אתני של פלשתינים באזורים ביהודה ושומרון – המבוצע על ידי טרוריסטים מקרב המתנחלים".
כמה כסף זר זרם לעמותות
לפי נתוני רשם העמותות כפי שפורסמו בתחקיר, בשנים 2021-2026 עבר מימון מ־9 מתוך 12 המדינות החתומות על ההודעה המשותפת, וכן ממטרייה בינלאומית, בסך 117,305,520 ש״ח.
בריטניה הובילה עם יותר מ־27.5 מיליון ש״ח ישירים. אחריה: אירלנד כ־16.2 מיליון, נורווגיה כ־13.7 מיליון, דנמרק כ־10.4 מיליון, שוודיה כ־10 מיליון, קנדה 8.1 מיליון, ספרד 6.1 מיליון, צרפת 3.7 מיליון, פינלנד 2.7 מיליון; ועוד יותר מ־18.4 מיליון דרך המועצה הנורווגית לפליטים (NRC).
בין המקבלות הבולטות: לוחמים לשלום כ־15.1 מיליון, יש דין יותר מ־10.4 מיליון, המוקד להגנת הפרט כ־8.9 מיליון, עיר עמים כ־7.7 מיליון, יוזמת ז׳נבה כ־7.1 מיליון, רופאים לזכויות אדם כ־6.7 מיליון, במקום כ־6.4 מיליון, בצלם כ־5.4 מיליון, שוברים שתיקה 5 מיליון, גישה כ־4.5 מיליון, שלום עכשיו כ־2.9 מיליון, עדאלה כ־2.6 מיליון, וחקל כ־2 מיליון.
זה אותו דפוס שתיארנו כבר במה עושה הכסף האירופי בישראל ובארגונים בעלי מעמד ECOSOC שמקדמים דה־לגיטימציה. הספר החזית השמינית מפרט איך העולם שולט בישראל דרך ארגונים ובתי משפט.
מה אומר אלון שוורצר מהתנועה
אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות ומחקר בתנועת אם תרצו, הסביר בתחקיר את המעבר הפתאומי והמתואם למינוח "טיהור אתני" על יהודה ושומרון, אחרי שנים של שפת "גירוש קהילות". המממנים מאמצים אחר כך את המונח כעילה לסנקציות.
לדבריו, מונחים כמו טיהור אתני, פשעי מלחמה ורעב נלקחים מאמנת רומא ומהמשפט הבינלאומי כדי לבנות תיק משפטי נגד ישראל. הדפוס מוכר מאז סביב 2010: יש דין ניסתה להחדיר לשיח את המונח "פשעי מלחמה" ביחס לצה״ל; בריטניה מימנה אז, ואותה שיטה חוזרת עכשיו.
שוורצר מזהיר שהקמפיין הבא כבר משתמש במונח על מזרח ירושלים, ושממשלות אירופיות עלולות לאמץ גם אותו. בלי מימון ממשלתי זר, הוא מדגיש, העמותות האלה לא היו יכולות להיות חוד החנית של התעמולה האירופית. חופש הביטוי נשאר; קנה המידה קורס.
מה אנחנו דורשים
אנחנו בתנועת אם תרצו דורשים מנבחרי הציבור לקדם מדיניות של אפס סובלנות כלפי מימון ממשלתי זר לארגוני תעמולה הפועלים בישראל. בין הצעדים: מיסוי מימון מממשלות זרות (למשל בשיעור של 20%); אגרות עתירה ריאליות לעותרים סדרתיים במימון זר לבג״ץ; ואי מתן הטבות מס לארגונים שעיקר תקציבם מממשלות זרות (למשל מעל 2.5 מיליון ש״ח).
המעגל ברור: כסף זר יוצר נרטיב, והנרטיב הופך לסנקציה. מי שרוצה ריבונות אמיתית חייב לנתק את הזרם הזה.
