הכר את השופט

הכר את העוכר

בשלושים השנים האחרונות מתרחש תהליך מסוכן, במסגרתו צוברת המערכת המשפטית סמכויות חסרות תקדים, המציבות אותה מעל לרשות המבצעת ומעל לרשות המחוקקת. עודף סמכויות אלו שוחק את האיזונים והבלמים המגנים על נשמת אפה של הדמוקרטיה ויוצרים מדרון שבסופו נמצאת רודנות שלטונית. תהליך זה הינו תוצאת התנהלותם של שופטי בית המשפט העליון הפועלים כשחקנים פוליטיים לכל דבר ועניין. הם לוקחים על עצמם סמכויות שלא ניתנו להם על פי חוק וממציאים מערכת מושגים המערערת על עקרונות היסוד של המשטר התקין במדינת ישראל.

על מנת להפוך לשליטים שאין עליהם מגבלות, נסמכים שופטי בג"ץ על ארבעה עקרונות שהם עצמם יצרו:

  • ביטול עקרון אי-השפיטות: קביעה כי לבית המשפט יש סמכות לדון בכל נושא, כולל בנושאים פוליטיים מובהקים.
  • ביטול עקרון זכות העמידה: קביעה כי כל אדם יכול להגיש עתירה לבית המשפט בכל נושא, גם אם אינו צד ישיר לסכסוך.
  • החלפת עקרון ה"חוקיות" בעקרון ה"סבירות": קביעה כי השופט חופשי לפסוק על פי שיקולים סובייקטיביים, ולמעשה באופן שרירותי.
  • הסמכות הבלתי חוקית לפסול חוקים: מתן מעמד-על לחוקי היסוד ובפרט "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק": קביעה כי חוקים אלה, שעברו בתמיכת 32 ו-23 ח"כ בהתאמה בלבד, מהווים "מהפכה חוקתית" המעמידה "זכויות חוקתיות-על-חוקיות" מעל חוקים אחרים. חוקי יסוד שאינם מתיישבים עם רוח שופטי בג"ץ, מאוימים בהרבה על ידי פטישי בג"ץ. ראה ערך הדיון בחוקתיות חוק יסוד: הלאום.

על מנת לבסס את מעמדו מעל המחוקק משתמש בג"ץ בכלי השרירותי הבא:

  • פרשנות "תכליתית" של החוק: קביעה כי פרשנות החוק אינה כפופה ללשונו, אלא ל"תכלית משתמעת" שמרחיבה באופן חסר יסוד את תחולת החוק, ולעיתים אף סותרת באופן מובהק את כוונת המחוקק.

כך ניכס לעצמו בג"ץ סמכויות מרחיקות לכת והפך בג"ץ לגוף שלטוני שכופה את עמדתו בצורה כוחנית על הרשויות הנבחרות ועצמאותן. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת:

  • פסילת חוקים שאינם מתיישרים עם תפיסת העולם הערכית של בג"ץ. תדירות הפסילות הולכת וגוברת, כאשר ב-25 השנים האחרונות נפסלו 20 חוקים, שמתוכם ב-2017 לבדה נפסלו  14,5 במשך העשור האחרון ולקראת סוף שנת 2020 אנו רואים כיצד בגץ דן בביטול תיקונים בחוקי יסוד והשיא יגיע בדיון בחוק יסוד מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

במה התנהלות בג"ץ פוגעת?

  • טרפוד מדיניות הממשלה בנושא הטיפול במסתננים לאורך שנים: פסילת נוהל 'החזרה חמה', מניעת פיזור המסתננים ברחבי הארץ, פסילת חוקים המעניקים למדינה סמכויות ענישה נגד המסתננים (שלוש פסילות), טרפוד ההסכמים להרחקת המסתננים למדינה שלישית.
  • התערבות בעבודת הכנסת: פסילת החלטות שנמצאות בסמכות יו"ר הכנסת, כפיית נהלי עבודה בכנסת, ביטול חוק דירה שלישית בטענה שהליך החקיקה היה מהיר מדי.
  • התערבות בעבודת הממשלה: פסילת מינויים למשרות ציבוריות, כפיית פיטורי שרים, העברת סמכויות למינוי בכירים בשירות הציבורי לידי המערכת המשפטית, התערבות בהחלטות כלכליות כגון מתן פיצויים לחקלאים.
  • פגיעה במדיניות המלחמה בטרור של ישראל: הכתבת תוואי גדר הביטחון, מניעת גירוש מחבלים והריסת בתיהם, איסור על 'נוהל שכן', התערבות בנהלי לחימה ודרישת דיווחים מבצעיים במהלך קרבות, הגבלת סיכולים ממוקדים, כפיית העברת משאבים לעזה בזמן שנורים ממנה טילים על אזרחי ישראל, מתן בסיס לדו"חות השמצה נגד ישראל, הגבלת שיטות של חקירת מחבלים, חיוב המדינה לאפשר ביקורים אצל מחבלים שמשמשים "קלפי מיקוח" להחזרת שבויינו.
  • התערבות בעבודת היועץ המשפטי לממשלה: כפיית פתיחת חקירה והעמדה לדין.
  • התערבות בעבודת רשויות הדת: הכתבת מתן כשרות בניגוד להלכה.
  • התערבות בהליך הפוליטי: כפיית ראשי ערים להתפטר.
  • פגיעה משמעותית בחירויות האזרח: הוצאת צווי מעצר שרובם אינם מובילים לכתב אישום, אישור מעצר עד תום ההליכים ללא הצדקה, עינוי דין של נאשמים הנמצאים במעצר לאורך זמן, פגיעה בייצוג של נאשמים.

בלא מעט תיקים פוסקים שופטי בג"ץ באופן פוליטי המשקף עמדות פוסט-ציוניות:

  • פסיקה המכתיבה מדיניות המקובלת על בג"ץ: חיוב ישוב יהודי לקבל לא-יהודים (אך לא להפך), הכשרת מפלגות ערביות שפועלות בגלוי (עד כדי ריגול וסיוע לטרור) נגד אופייה היהודי של מדינת ישראל, מניעת שלילת תושבות של מחבלים, תמיכה ב"איחוד משפחות" שפוגע ברוב היהודי במדינה, מתן גושפנקה חוקית להשתלטות הבדואים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות, חיוב השבת גופות מחבלים, פגיעה במאבק בחרם נגד ישראל, העדפה מתקנת למיעוטים, כפיית גיוס חרדים (אך לא ערבים).
  • פסיקה שנועדה לסכל מדיניות שאינה מקובלת על בג"ץ: אישור תכנית ההינתקות, אישור לממשלת מעבר שימיה ספורים לנהל משא ומתן עם אש"ף ולהציע ויתורים מרחיקי לכת.
  • פסיקה מגמתית נגד מתיישבי יהודה ושומרון: ביטול זכות הקניין של יהודים על אדמות שנרכשו לפני 1948, הוצאת צווי הריסה לבתי יהודים גם כאשר אין בעלים התובע את הקרקע וגם כאשר חריגות הבניה מינוריות, מניעת הריסת בתי ערבים שנבנו באופן בלתי חוקי, פסילת מתווי הסדרת בניה שבמסגרתם ניתן פיצוי לתובעים, אפלייה שיטתית לרעת יהודים במשך הטיפול בעתירות. כתוצאה מהחד-צדדיות של פסיקות בג"ץ רוב העתירות שהגישו חברי כנסת מגיעות ממפלגות שאינן אוהדות את ההתיישבות.
  • התנהלות כשחקן פוליטי לכל דבר: טרפוד מינוי שופטים שמאמינים בריסון שיפוטי; שימוש בפסקי הדין ככלי תעמולה להאדרה עצמית ולהכפשת נבחרי ציבור; תקיפת מבקרי המערכת המשפטית כ"מחריבי הדמוקרטיה" והתנגדות להקמת גופים לביקורת שופטים; ניצול הלכי רוח ציבוריים כדי לצבור סמכויות במסגרת פסקי דין; הפעלת שדולה בכנסת; החרמת טקסים ממלכתיים מחד והשתתפות בכנסים של גופים פוליטיים מאידך.

סקירה השוואתית של מדינות דמוקרטיות בעולם מעלה כי אין אח ורע בעולם המערבי לעוצמה שמרכזת בידיה המערכת המשפטית, המשלבת סמכות של שופטים למנות שופטים וסמכות בלתי מוגבלת לפסול חוקים.

תומכי האקטיביזם השיפוטי, בניגוד למתנגדים לו, מציגים את בג"ץ כגוף משפטי-מקצועי נטול כל זיקה פוליטית, בדיוק כפי שבג"ץ מציג את עצמו באופן מטעה. בנוסף, המצדדים מציירים את שופטי בג"ץ כדמויות על-אנושיות שאינן מושפעות מאג'נדות אישיות או מרגשות. המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי מכירים במושכל הראשון של מדעי המדינה, קרי שאין אדם או גוף החסין מהשפעתו המשחיתה של הכח וכי האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון הם נשמת אפה של הדמוקרטיה. מבקרי המהפכה השיפוטית, שביניהם ניתן למצוא מומחי משפט בכירים, שרי משפטים ושופטי בית המשפט העליון בדימוס, מזהירים מפני המגמה המסוכנת אליה נסחף בג"ץ הפוגעת באופן אנוש באמון הציבור. הם מציינים כי הבחירה בהתנהלות פוליטית הופכת את בית המשפט ל"בית השופטים" שבו כל שופט פוסק לפי ערכיו האישיים. אותם מתנגדים קוראים להשבת האיזון בין הרשויות והחזרת בית המשפט למעמדו כגוף מקצועי נטול יומרות פוליטיות.

לקריאת הספר מדינה בשלטון בג"ץ, כתב אישום: בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית  > לחצו כאן

לאתר לחצו כאן

הכר את העוכר

הכר את העוכר

 

 

האתגרים הביטחוניים אשר מונחים על כתפי חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הם אדירים. מדי יום פועלים אותם מגני דוד, למען עם ישראל ומדינת ישראל- באוויר בים וביבשה. דוד בן גוריון הסביר זאת כך- "צה"ל חשוב בגלל ייעודו הגדול: הבטחת קיומו ושלומו של העם.  והיעוד להבטיח [את] הקיום והשלום של העם אינו נכס אלא ערך, ערך הערכים, כי בלעדיו אין נכסים ואין ערכים, ואין עם. ואין עוד אומה שקיומה ושלומה תלויים במידה כזו בצבאה ובכושרו, ובהכרת שליחותו הגורלית."

למרות כל זאת, פועלים בתוך החברה הישראלית, יחידים וקבוצות מיעוט קיצוניות, נגד חיילי צה"ל. לא בנשק אלא בתעמולה. חלקם מפיצים עלילות דם ושקרים, וחלקם מתמקדים בהטרדת כוחות הביטחון בשטח באמצעות מצלמות, קללות ומחאות אלימות.

בשנים האחרונות אירעו מאות מקרים בהם הוטרדו חיילים בשטח ובזמן פעילות מבצעית. בחברון ובבנימין. בירושלים ובבקעת הירדן, בשומרון ובגבול רצועת עזה. חלק גדול של אותם עוכרים הפועלים נגד החיילים שלנו, עושים זאת במימון של קרנות וממשלות זרות. במסווה של פעילות למען "זכויות אדם" התפתחה בישראל תופעה של תיירות סכסוך והטרדה בשטח של כוחות בטחון.

כך הוקם האתר "הכר את העוכר". אתר "הכר את העוכר" מקנה לציבור הרחב, גישה למידע אודות אלו המובילים בפועל, את אותה תופעה של דה לגיטימציה- אנטי ציונית נגד החיילים בשטח. כאן תוכלו לראות מי הם אותם אנשים וכיצד הם מתנהגים לחיילים שלנו. תחת אלו ארגונים הם פועלים ומהיכן הם ממומנים.

חשוב לציין כי האתר עצמו, גם מהווה מוקד תלונות. אם אדם ניתקל בשטח בעוכר שהגיע להטריד במצלמתו חייל, שוטר, איש כוחות הביטחון ואפילו אזרח תמים בהקשר הרלוונטי- הוא מוזמן לשלוח אלינו את תיעוד המקרה ונשתדל לבחון את המידע ולשקול דרכי פעולה, משפטיים או ציבוריים.

חשוב להדגיש כי לאותם עוכרים ישראליים, מצטרפים לא פעם גם עוכרים זרים. פעמים רבות מגיעים לשטח גם יחידים וקבוצות מן העולם להטריד את החיילים, והציבור כמובן מוזמן לשלוח אלינו גם תיעוד שלהם.

 

לאתר לחצו כאן

הכר את המרצה

הכר את המרצה

המאבק למען הציונות הוא במקרה הזה גם המאבק למען החופש האקדמי. מאבק שמטרתו להפסיק את הדיכוי והאפליה כלפי בעלי הדעות השונות מצד אלו הרומסים את החופש האקדמי תוך ניצול כוחני של מעמדם.

המחקרים, ניירות עמדה והעדויות שהבאנו לאורך השנים מציגים תמונה לפיה אין חופש אקדמי וכי במקום להיבחר על סמך הישגים אקדמיים ישנם חוגים המקדמים רק חוקרים בעלי דעות ועמדות אנטי-ציוניות ובנוסף מנצלים את מעמדם לקידום תעמולה חד צדדית. זאת תוך מעילה חמורה בתפקידם כמרצים המתבטאת בהסתרת גישות מחקריות מהסטודנטים אותם הם מלמדים.

אנו מייחלים ליום שבו ישרור בישראל חופש אקדמי לבעלי כלל הדעות, בלא יוצא מן הכלל, במקום הרודנות המחשבתית, האינדוקטרינציה וקידום מרצים בשיטת חבר מביא חבר כפי שנהוג כיום.

בשנים האחרונות פרסמנו באם תרצו עשרות דוחות, ניירות עמדה ועדויות שעסקו בהטיה האנטי-ציונית, בהדרה ובסתימת פיות של קולות ציונים בקמפוסים בישראל. החומרים שלנו יחד עם דו"חות נוספים של ארגונים נוספים, הציגו שורה ארוכה של ממצאים ומחקרים שהוכיחו כי ישנם קורסים רבים, לעיתים חוגים שלמים באוניברסיטאות, בהם אין כלל חופש אקדמי ובהם נתקלים הסטודנטים רק בגישות חד צדדיות, תוך התעלמות והסתרה מהסטודנטים כי ישנם חוקרים ומחקרים בעלי גישות שונות.

לצערנו במקום להתמודד עם התופעה ולפעול לשינוי המצב כדי שבישראל יהיה חופש אקדמי אמיתי, מעדיפים רבים מהפרופסורים ומראשי האוניברסיטאות להרוג את השליח במקום להתמודד עם הדברים שהוא מציג. ההשמצות והכפשות כנגד "אם תרצו" ונגד כל מי שמעלה טענות אחרות (מד"ר גדי טאוב, דרך בן דרור ימני ועד פרופ' אסא כשר וד"ר אסף מלאך), לצד היעדר הדיון הענייני בנושאים הללו, מוכיחים את צדקתנו ומחזקים את הנחישות שלנו להמשיך ולהיאבק למען החופש האקדמי והציונות.

הגיוס הכללי וההתנהלות הכוחנית של פרופסורים רבים, בהם גם ראשי חוגים, רקטורים ונשיאי אוניברסיטאות, מעידה על הלחץ הרב שחשים גורמים רבים שהיו משוכנעים כי יוכלו לשמור בידם כוח בלתי מוגבל. אותם גורמים מבקשים להמשיך ולהתנהל בתנאים מופקרים ובלתי סבירים של היעדר כל ביקורת פנימית וחיצונית, וחסימת כל ניסיון לדיון על המתרחש בוועדות המינויים מאחורי דלתיים סגורות. המצב הנוכחי של היעדר שקיפות בהליכי המינויים, התקנים ובחירת הסגל, הוביל למציאות בלתי נסבלת של הטיה אנטי-ציונית, הדרה והשתקה של קולות שונים, לא רק ציונים.

השנים האחרונות חשפו לעיני כל את הדיאלקטיקה של הרודנות המחשבתית באקדמיה הישראלית: בשלב הראשון המרצים מפלים, מדירים, חוסמים ומשתיקים כל מי שלא חושב כמותם, בשלב הבא הם מנכסים לעצמם את האינטלקטואליות והתרבותיות ומתפארים על כך שהם משכילים, נאורים ומתקדמים יותר מהציבור הרחב שהוא לדידם בור, שטחי ומוסת. בשלב השלישי לאחר שהפלו, הדירו והשתיקו ולאחר שניכסו לעצמם את האינטלקט הם משמיצים ומכפישים את כל מי שיוצא כנגד הפרקטיקות המפלות שלהם, כאנטי ליברלי, כאויב החופש האקדמי וכמי שמתנגד להשכלה.

אלא שאת האמת לא ניתן להסתיר, ואת המאבק לשוויון ולחופש אקדמי לא ניתן לדכא. אחרי עשרות שנים שבהן שררה באוניברסיטאות תחושת מחנק, השינוי מתדפק על שערי האקדמיה. במקודם או במאוחר ההדרה וההשתקה של מי שעמדותיו מעט ימינה מהקונצנזוס האקדמי שבין חד"ש למרצ, תיפסק. החופש והחירות לחקור, ללמוד ולהעשיר בהשכלה וברוח, לחשוב אחרת, תיתנן לכלל הסטודנטים בישראל ולא רק למיעוט קיצוני.

לאתר לחצו כאן

הקרן החדשה לישראל ומסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל

הקרן החדשה לישראל ומסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל

הקרן החדשה לישראל

החל מ-1978 ועד היום, העניקה "הקרן החדשה לישראל" למעלה מ-250,00,000$ לכ-850 ארגונים בישראל.

הקרן פועלת בתחומים רבים ובהם: דת, חברה, משפט, חינוך, ממשלה וסביבה.

אתר זה מפרט את פעילותם של בכירים וארגונים הנתמכים על ידי הקרן,  נגד המדיניות של ישראל ושל צה"ל.

 באתר שלפניכם לוקטו עובדות מפעילתם של ארגונים ופעילים מ'הקרן החדשה לישראל' (NIF) וכן מפעילותם של ארגונים בינ"ל ופעיליהם הקוראים לחרם על ישראל ושאינם קשורים ל'קרן החדשה'.

החוברת מבוססת על מידע שהיה גלוי וזמין בעת שבוצע המחקר.

אנו מבהירים, כי על אף המאמצים הרבים שהושקעו בעבודת העריכה, יתכן כי ישנם מקורות נוספים אשר עשויים היו להשפיע על תוצאות המחקר ואשר לא הגיעו לידנו. על מנת שהמידע בחוברת זו יהיה מדוייק, נודה לכל מי שיש בידיו מידע נוסף ויוכל להביאו לידיעתנו. אם ידרשו תיקונים בעקבות מידע שיתקבל, נדאג לעדכן אותם במהירות ולנסות ליידע את מי שנחשף למידע הקודם.

בכל מקרה – המבקש להסתמך על המידע האמור באתר זה עושה זאת על אחריותו בלבד, ובהתאם ל"הערת  אזהרה" זו.

לאתר לחצו כאן
לרכישת החוברת לחצו כאן

אל תסתמו את הפה

אל תסתמו את הפה

הקרן החדשה מנסה מדי פעם לבצע ניסיונות של ספינים בדעת הקהל, ולייצר מצג שווא מעוות של השיח הציבורי בישראל.

כחלק ממהלך ההטעיה היא מנסה לטעון ש"סותמים להם את הפה"
הקרן מבקשת לייצר מניפולציה, ומזלזלת באינטלקט ובשכל הישר.
המניפולציה שמנסה הקרן לייצר היא הצגה שקרית לפיה ישנם גורמים המבקשים לסתום לה ולארגוניה את הפה, בעוד האמת בדיוק הפוכה.

בעקבות הקמפיין של הקרן החדשה לישראל "לא נסתום את הפה" שבו ניסו לעוות את השיח הציבורי וליצור מצג שווא אנטי דמוקרטי כאילו שמישהו מבקש לסתום להם את הפה – תנועת 'אם תרצו' עונה להם: לא לא! אל תסתמו את הפה – אדרבא! שפכו הכל!

האם אנו אלו שברצונם להסתיר התבטאויות אלו מעיני הציבור? או שזהו דווקא רצונה של הקרן? האם אנו מבקשים לסתום פיות? או שסותמי הפיות הם פעילים בארגונים הממומנים ונתמכים על ידי הקרן וקוראים לחרם על ישראל, מפיצים עלילות שווא, ומכפישים את אלו המביאים את האמת לידיעת הציבור?

העם בישראל סולד, ובצדק, מקבוצת מיעוט זניחה, אנטי-ציונית ועתירת משאבים המנסה לקחת מונופול על המילה דמוקרטיה בעודה שמה אותה ללעג. המנסה לקחת מונופול על זכויות האדם, בעודה משרתת, ביודעין או בעקיפין, את האינטרסים של אויבי זכויות האדם. הבשורה החשובה של הקמפיין של הקרן היא שההסתה והתעמולה נגד ישראל אינם אותנטיים. כל הכסף שבעולם לא ישכנע אותנו בעלילות שמופצות נגד ישראל. כולנו יודעים שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם. כולנו יודעים שאין בסיס לעלילות שאנו מבצעים פשעי מלחמה או שאנו מדינת אפרטהייד. הקרן משלמת, והרבה, לאנשים ולארגונים, על מנת להבאיש את ריחנו בעולם. הדמוקרטיה מעניינת אותם כקליפת השום. אנו, המחנה הציוני, נמשיך להשתמש בחופש הביטוי על מנת לחשוף את אלו הקמים כנגדנו. זו דמוקרטיה.

לאתר הייעודי לחצו כאן

נרדפי הקרן

© manta web 2015 | בונים חברה ציונית - אם תרצו
עקבו אחרינו: