רונן שובל

מייסד התנועה ד"ר רונן שובל

ד"ר רונן שובל הוא דוקטור לפילוסופיה פוליטית, הוגה דעות ומייסד תנועת "אם תרצו". בוגר תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ומדעי הרוח, ומוסמך תואר שני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים . סיים את דוקטורט בהצטיינות summa cum laude)) בתחום הפילוסופיה הפוליטית בסורבון, אוניבריסטת פריז X, תחת הדרכתו של פרופ' שמואל טריגנו. שובל השתתף היה עמית מחקר צעיר במכון לאסטרטגיה ציונית, ומלמד במכינות קדם צבאיות ובמסגרות אקדמיות.  בשנת 2006 ייסד את תנועת "אם תרצו". שובל הוביל את התנועה עד לשנת 2013. בשנת 2010 יצא לאור ספרו "אם תרצו: כוכב מישראל – מניפסט לציונות המתחדשת". שובל פרסם מאמרים רבים בעיתונים "הארץ", "מעריב" ו"מקור ראשון" וכן שימש כחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וחבר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.

אלישע האס

פרופ' אלישע האס

פרופ' אלישע האס, יליד 1943. פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן ויו'ר האגודה הישראלית. נולד וגדל בקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן. הוריו עלו מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה והיו ממקימי הקיבוץ. במלחמת ששת הימים היה מפקד מחלקה בחטיבה 9 והשתתף בלחימה ביהודה ושומרון. שירת בנח"ל ואף שימש כמפקד ההיאחזות מעלה גלבוע שהפכה מאוחר יותר לקיבוץ. במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד פלוגה ונלחם בקרבות ברמת הגולן. לאחר השירות הצבאי למד ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה במכון ויצמן ולאחריו שהה תקופה מסוימת באוניברסיטת הרווארד. כמו כן היה פרופ' אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ובאוניברסיטת קמברידג' בבריטניה. תחומי המחקר של האס הם ביופיסיקה וביולוגיה מבנית. מחקריו עוסקים במבנה ובתהליכים הפיזיקליים המתרחשים בחלבונים תוך שימוש בשיטות משולבות של הנדסה גנטית, כימיה של חלבונים ושיטות ספקטרוסקופיות. האס חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ועמד בראשו בשנים 2009 – 2011. אלישע האס מתגורר בירושלים.

דוד קאסוטו

פרופ' דוד קאסוטו

דוד קאסוטו נולד בשנת 1937, היה ילד מסתתר בתקופת השואה. עם גמר מלחמת העולם השנייה והגליית הוריו (נתן וחנה) למחנות השמדה (1943) עלה לא"י שאליה הגיעה גם אמו בסופו של דבר (1946). גדל בבית זקנו הרב פרופ' מ'ד קאסוטו פרשן המקרא. קאסוטו למד ארכיטקטורה בטכניון בחיפה וקיבל תואר אדריכל ובונה ערים בשנת 1963. תכנן עשרות מבני ציבור,מבני מגורים ועוד בארץ ובעולם. שימש כחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מטעם א.א.א.י (1983- 1993). פרסם עשרות מאמרים על ארכיטקטורה בכלל ועל ארכיטקטורה ואמנות יהודיות בפרט. חבר מועצת "יד ושם"; חבר מועצת והנהלת יד בן צבי; יו"ר חב' יהודי איטליה בישראל (1973 – 2008). סגן ראש העיר ירושלים (1993 – 1998) ובמסגרת תפקידו זה הכין "תכנית אסטרטגית לירושלים 2020" (שעסקה בהיבטי התכנון: פיסי, מוניציפאלי, דמוגראפי, כלכלי ותרבותי). יו"ר חברת "מוריה" העירונית ממשלתית, בין השנים 2004 – 2008 היה ראש בית הספר לארכיטקטורה במרכז האוניברסיטאי באריאל. בשנת 2000 קיבל תואר פרופסור מהמועצה להשכלה גבוהה – ישראל. חבר בחבר הנאמנים של האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל".  נשיא "קרן ילדנו – מרכזי תקוותנו" שמטרתו להעצים ולחזק נער שוליים ב7 מרכזים. בשנת 2013 הוענק לו מידי ראש העיר התואר "יקיר ירושלים"

ד”ר שלי גולדברג

ד"ר שלי גולדברג

ד"ר שלי גולדברג הינה חוקרת ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.
גולדברג הינה בעלת תואר שלישי בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, תואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן ותואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.
עבודת הדוקטורט של גולדברג עסקה בנשמת הצדיק אחר הסתלקותו – רצף ותמורה בכתבי נשיאי חב"ד.
בין תחומי ההתמחות והעניין של ד"ר גולדברג ניתן למנות: נצחיות הנשמה במחשבה היהודית, הפילוסופית והאנתרופולוגית; הקבלה במאה העשרים והשפעתה בעולם הפוסט מודרני; פיתוח מודלים לאינטראקציה בין הפסיכולוגיה והחסידות; משיחיות, מיסטיקה ופרגמטיזם בחסידות חב"ד.

גאולה כהן

גאולה כהן

עיתונאית ושדרנית של תנועת לוחמי חירות ישראל (לח"י), סופרת, כיהנה כחברת כנסת במשך 19 שנים ברציפות, יוזמת ומובילה של מפעלי תרבות וחינוך, כלת פרס ישראל לשנת תשס"ג (2002), על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
בשל היותה נרדפת ע"י הבולשת הבריטית, עזבה בשנת 1945 את בית הוריה וירדה למחתרת. בלח"י מילאה תפקידים רבים אבל בעיקר שימשה כקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית. תחנת השידור כולה נארזה במזוודה וכך הייתה נודדת ממחבוא למחבוא בעיקר באזור ת"א.
גאולה נעצרה בעת שידור חי בפברואר 1946, נדונה לתשע שנות מאסר ונכלאה בבית כלא לנשים בבית לחם. עשתה שני ניסיונות בריחה מהכלא. בניסיון הראשון נכשלה ונפצעה ובניסיון השני הצליחה וחזרה לפעילות בלח"י.
נישאה לעמנואל הנגבי ממפקדי המבצעים החשובים בארגון ולשניים נולד בנם צחי הנגבי, לימים חבר כנסת ושר.
גאולה כהן הייתה פעילה במאבק למען עליית יהודי ברית המועצות, ובדצמבר 1969 יזמה מסע הסברה בנושא זה בארה"ב עם שני פעילי עלייה דב שפרלינג ויאשה קזאקוב ובמימונו וסיועו של יהודי אמריקאי בשם ברנרד דויטש. המסע הסתיים בשביתת רעב ליד בניין האו"ם, שעוררה הד בינלאומי רב. ב-1980יזמה את חקיקת חוק ירושלים. הקימה את וועדת העלייה והקליטה והייתה בין מייסדי תנועת התחייה. בשנת 1987 הקימה את שדולת החכי"ם למען יהונתן פולארד, כיהנה כסגנית שר המדע ובספטמבר 1990 משהגיעו ידיעות על מצוקתם וסבלם של יהודי אתיופיה במחנות באדיס אבבה, ביקרה שם, נפגשה עם שרים וקידמה את מבצע העלאת יהודי אתיופיה- מבצע שלמה.
בימים אלה עוסקת גאולה כהן ב"גאולת גיבורים"- הגברת המודעות לפועלם של מנהיגים יהודיים ביניהם דונה גרציה מנדס לבית נשיא. הקימה את עמותת אורי צבי גרינברג שמשמשת עד היום יו"ר העמותה.
"אם הייתי מתבקשת לנסח את המוטו של חיי הייתי כותבת: אין לך חירות גדולה מזו שבה אדם בוחר מרצונו את מה שהוא כורח ייעודו".

2

עו”ד דפנה נתניהו

עו"ד דפנה נתניהו

עורכת דין, אשת רוח ועורכת מגזין האינטרנט "מראה".
2

ד”ר יהודה דוד

ד"ר יהודה דוד

יליד 1953. נולד באלג'יר והיגר עם משפחתו לצרפת בגיל 8.
למד רפואה בצרפת וב-1976, בהיותו בן 23, עבר לישראל, ועשה חלקים מההתמחות שלו במרכז הרפואי שערי צדק ובבית החולים תל השומר.
בשנת 1980 עלה לישראל באופן רשמי. ב-1985, בהיותו בן 32, גויס לצה"ל ושירת כקצין רפואה בדרגת רס"ן.
במלחמת לבנון השנייה התנדב לשרת במילואים ולחם עם גדוד 932 של חטיבת הנח"ל.
על פועלו במלחמה זכה בצל"ש מטעם מפקד פיקוד המרכז‏. בשנת 2007 הדליק משואה בטקס יום העצמאות, כנציג צה"ל.
באותה שנה סיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב, שם קיבל תואר שני במדע המדינה.
משמש כרופא מומחה בכירורגיה אורטופדית כללית וכירורגית כף יד למען חברות הביטוח, קופת חולים מכבי ולאומית ומנתח בביתי חולים אסותא. חבר איגוד בחברה ישראלית של כירורגיה אורטופדית. חבר באיגוד בחברה ישראלית של כירורגית כף יד. חבר איגוד האורטופדים הארופאיים. חבר איגוד האמריקאי של כירורגית כף יד.

2

פרופסור ישראל אוֹמַן

פרופסור ישראל אוֹמַן

פרופסור ישראל אוֹמַן, נולד בי"ג סיון תר"צ, 8 ביוני 1930.
מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.
אומן נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה. משפחתו היגרה לארצות הברית ב-1938, כשלושה חודשים לפני ליל הבדולח.
למד בישיבה תיכונית במנהטן, ואחר כך למד לתואר ראשון במתמטיקה בסיטי קולג' של ניו יורק ולתואר שני ותואר דוקטור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
ב-1955 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם התוודע לתורת המשחקים, שהייתה תחום מחקר חדש באותה העת. בשנת 1956 עלה לישראל והתיישב בירושלים.
בשנת 1955 נשא את אסתר שלזינגר, בתו של ד"ר אברהם שלזינגר, מנהל בית החולים שערי צדק, ונולדו להם חמישה ילדים.
בנם הבכור, שלמה אומן, נפל במבצע שלום הגליל. אסתר אומן נפטרה ב-1998. בשנת 2005 נשא אומן לאישה את בתיה כהן, אחותה הגדולה של אסתר.
עד לפרישתו לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
חבר סגל במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, ועוסק במחקר בינתחומי בתורת המשחקים ובשימושיה.

דניאל פייפס

דניאל פייפס

היסטוריון ובכיר לשעבר במשרדי החוץ וההגנה האמריקאיים.
דניאל פייפס לימד באוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת הרווארד, קולג' הלוחמה הימית האמריקאי ואוניברסיטת פפרדין. הוא מחבר של 13 ספרים בנושאים כגון המזרח התיכון, האיסלאם ושלל נושאים אחרים. מר פייפס כותב טור שבועי במספר רב של עיתונים ואתרי אינטרנט מובילים וכתביו תורגמו ל-37 שפות. הוא פרשן קבוע של ענייני דיומא בטלוויזיה וברדיו. בנוסף, זכה בשני מינויים נשיאותיים, העיד בפני מספר רב של ועדות בקונגרס ופעל בחמישה קמפיינים נשיאותיים. למידע נוסף על כתביו והופעותיו בתקשורת, בקרו באתר www.danielpipes.org

פרופ’ ג’ורג’ אליה צרפתי

פרופ' ג'ורג' אליה צרפתי

פילוסוף ולשונאי יהודי-צרפתי.
מנהל המחקר באוניברסיטת סורבון בפריז, לשעבר פרופסור באוניברסיטת תל אביב.
מייסד "האוניברסיטה הפופולארית של ירושלים".
2

מנדי ספדי

מנדי ספדי

מנדי ספדי, יליד מג'דל שמס ברמת הגולן.
מייסד עמותת "לא יהודים למען ישראל", חוקר ופרשן בענייני אסלאם טרור וערביי ישראל, מומחה לענייני סוריה ומקשר בין האופוזיציה הסורית למדינת ישראל, יועץ אסטרטגי לבניית חלופות דמוקרטיות למשטרים במזה"ת.
מרצה במרכז לדיפלומטיה ציבורית – להכשרת שגרירי הסברה בארץ ובעולם. מייסד עמותת "מדינה אחת לישראל" שמטרתה להילחם באמצעות החוק הבינלאומי על שלמותה של ארץ ישראל, ולחייב את הקהילה הבינלאומית להיצמד לחוק הבינלאומי שמכיר במדינת ישראל עם הגבול שבין הים לירדן.
כתב ופרסם מאמרים רבים שחושפים את האמת הערבית שמאחורי המסיכה (החיג'אב), מרצה בחוגים ולארגונים ציוניים, ושותף למאבק נגד זרמים קיצוניים במגזר הערבי שמנסים להכשיל את פרויקט השירות הלאומי, וכל פרויקט שמקרב בין ערבים בישראל למדינת ישראל כיהודית וציונית, עוסק בהסברה ישראלית במעוזים האנטי-ישראלים במערב.

הרב יואל בן נון

הרב יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו)
מרבני הציונות הדתית, ממייסדי ישיבת הר עציון, ומחולל מרכזי של "מהפכת התנ"ך" בישיבות הדתיות לאומיות.
בצעירותו למד הרב בן נון בישיבת "מרכז הרב" והוא מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. היה ממשחררי העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים בחטיבת המילואים 55 של הצנחנים.
ב-1968 פנה עם חנן פורת לרב יהודה עמיטל ויחד הקימו את ישיבת הר עציון באלון שבות. כבר אז, בגיל 23, לימד בישיבה. במקביל, הדריך באותן שנים בבית ספר שדה כפר עציון ובעפרה ולימד בקורסי ההכשרה למדריכי החברה להגנת הטבע. בעקבות הרב צבי יהודה, הדגישו הוא וחנן פורת את החשיבות בלימוד בישיבות.
פגישת היסוד התקיימה ב–1974 בביתו באותם ימים, באלון שבות. שנים רבות היה חבר מזכירות 'הגוש'. ב–1976 עבר מאלון שבות לעפרה.
בשנת 1985 הקים את האולפנא בעפרה, מוסד תיכוני-תורני לבנות, ועמד בראשה כעשר שנים. בשנת 1986 ייסד יחד עם צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר-עציון (כיום: מכללת יעקב הרצוג) את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים", ופרסם בו מאמרים בעניינים הקשורים למקרא.
בשנת 1996 הקים יחד עם יעקב שפירא את מדרשת "יעוד", במסגרת רשת אמי"ת , להכשרת מורים בשירות לאומי להוראת יהדות בבתי ספר כלליים (חילוניים). בין השנים 2000 – 2006 עמד בראש ישיבת השילוב בקיבוץ הדתי עין צורים.
בשנת 2008 אושרה עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטה העברית בנושא "המקור הכפול של השראה וסמכות במשנת הראי"ה קוק".

2

ד”ר שחר גולן

ד"ר שחר גולן

שחר גולן הוא דוקטור למדעי המחשב, נשוי ואב לשלושה.
כיום משמש כמדען במעבדות המחקר של חברת טכנולוגיה בינלאומית. את התואר הראשון והשני סיים שחר בהצטיינות יתרה. התואר השלישי הוענק לו מאוניברסיטת בן גוריון בציון "מעולה". לפני תפקידו הנוכחי, עבד במעבדות המחקר של חברת HP. במסגרת לימודי הדוקטורט שימש כמרצה באוניברסיטה ובמכללות אחווה וסמי שמעון. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני כלוחם. סבו של שחר היה מפקד באצ"ל, שנשלח על ידי הבריטים לגלות באפריקה לפני קום המדינה. במסגרת תנועת 'אם תרצו' יזם שחר פרויקטים חינוכיים רבים, ביניהם סדרת מפגשי העצמה וזהות ציונית לבני נוער מהעדה האתיופית, הנגשת כתבים ציוניים לציבור דרך הקלטה של ספרים אלקטרוניים והרצאות לתלמידים.
כיום משמש שחר כחבר בוועד המנהל וכראש אגף מחקר בתנועה.

ד”ר אלדד קולנשר

ד"ר אלדד קולנשר

ד"ר אלדד קולנשר מתמחה במנהיגות ארגונית, בשיפור ביצועים ובהשבחת חברות.
הוא בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני ושלישי בניהול מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, וצבר ניסיון בהוראה ובהדרכה. ד"ר קולנשר הוא אל"מ (מיל'), פיקד על יחידת עלית טכנולוגית ממנה צמחו עשרות חברות הזנק וזכה בפרס ביטחון ישראל.

פרופ’ ראובן אורדע

פרופ' ראובן אורדע

פרופסור אמריטוס לכירורגיה מאוניברסיטת תל אביב.
חבר בקולג' הכירורגי האמריקאי.
חבר באקדמיה הכירורגית הלאומית בצרפת.
פרופסור של כבוד בבי"ח בבייג'ין, בסין.

פרופ’ גוסטבו פרדניק

ד"ר גוסטבו פרדניק

ד"ר גוסטבו פרדניק (Gustavo D. Perednik)
כתב חמישה עשר ספרים על היהודים והמודרנה, בדגש על תופעת היודופוביה וגווניה השונים, חלקם תורגמו וזכו לפרסים בינלאומיים. השנה יצא לאור ספרו על אבשלום פיינברג שהינו רב מכר בספרדית.
היה ראש התכנית הארבע-שנתית והמכינה של האוניברסיטה העברית, בה הרצה במספר שפות, וראש המכון למדריכי חו"ל. הופיע כמרצה אורח בכמאה ערים בחמישים ארצות.
2

האב גבריאל נדאף

האב גבריאל נדאף

האב גבריאל נדאף, כומר הכנסייה היוונית אורתודוקסית בנצרת. משמש כאב הרוחני של "פורום גיוס העדה הנוצרית" לצה"ל וארגון להעצמת הנוצרים במזרח התיכון (Christian Empowerment Council).
בעבר כיהן בתפקידים: דובר הפטריירכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים,
דיין בית הדין הכנסייתי בנצרת ורכז לימודי דת ורוח בבית ספר תיכוני נוצרי ברמלה. בעל תואר בתאולוגיה ופסיכולוגיה.

2

זאב שביידל

זאב שביידל

בעל תואר שני לקרימינולוגיה במגמה היישומית באוניברסיטת בר אילן.
פרסומים: שביידל. ז. (2004). עוצו עיצה- ארגון "עצת נפש" וההומואים הדתיים.
דעות בטאון "נאמני תורה ועבודה"., 17, עמ' 12- 18.
שביידל. ז. (2005). המחקר והפסיכותראפיה בתחום של ההומוסקסואליות: בין פטיש הדעות הקדומות לסדן של התקינות הפוליטית. נפש (21- 22), עמ' 75- 83.
שביידל. ז. (2006). אח(ר)ים בתוכינו: מקומם של הדתיים ההומולסביים בחברה הדתית. אקדמות, י"ז, עמ' 85- 115.
שביידל. ז. ( 2011). מתלבטים על בחירה: דילמות ודרכי התמודדות של בני נוער הומוסקסואלים בציבור הציוני- דתי בישראל. המפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 33, עמ' 123- 137.
כתיבה פובליציסטית : מדור "בשפה אחרת" במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" (סקירה חודשית של מגזינים מחו"ל ( 2005- עד עכשיו).
פרסום של סקירות, ביקורות ורשימות פובליציסטיות במגוון במות מודפסות ווירטואליות
(עיתונים- "מקור ראשון" וה"ארץ", מגזינים- "דעות", "דווקא", אודיסאה", אתרים- ynet, srugim ועוד).
אתר אישי: zeeviksh.wordpress.com

עו”ד בני ברק

עו"ד בני ברק

בוגר תואר כפול במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
כיום סטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, עבד כעו"ד במשרד
המתמחה במיזוגים ורכישות, וכיום פעיל בתעשיית ההון סיכון המקשרת סטארט-אפים ישראלים לאסיה.
תל אביבי מיום היוולדו.
הקים את התא של תנועת אם תרצו במרכז הבינתחומי, במסגרתו יזם את האירוע הפוליטי הראשון במוסד זה אותו ניהלו הסטודנטים.
מאמין שבעזרת הסברה, דיפלומטיה, עקרונות המוסר ואהבת הארץ המבוססים על ההיסטוריה של עם ישראל, נוכל להקים בישראל חברה שוויונית, דמוקרטית, מוסרית, סובלנית וחינוכית.
וזאת עושים בתנועת "אם תרצו".

2

ד”ר הראל ארנון

ד"ר הראל ארנון

ד"ר הראל ארנון הוא בעל משרד פרטי לעריכת דין בירושלים. הוסמך לעריכת דין בשנת 2001, לאחר שסיים בהצטיינות (magna cum laude) את לימודיו לתואר ראשון ולתואר שני במשפטים ובפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ולאחר שהתמחה אצל נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק. ד"ר ארנון השלים לימודי דוקטורט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הארווארד שם גם היה עמית קרן פולברייט.
ד"ר ארנון חיבר את הספר "A Theory of Direct Legislation", העוסק בחקיקה באמצעות משאלי עם אשר ראה אור בארה"ב בשנת 2008 וערך, יחד עם ד"ר חגי ויניצקי, את הספר "דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון" שראה אור בשנת 2013. ד"ר ארנון עבד כחמש שנים כעורך דין בפירמה בניו-יורק, וכיום מרצה למשפטים במספר מוסדות אקדמיים בישראל.

פרופ’ אליאב שוחטמן

פרופ' אליאב שוחטמן

יליד חיפה. השכלה תיכונית בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. השכלה תורנית גבוהה בישיבת "מרכז הרב" בירושלים. שירות צבאי משולב בישיבה.
השתתף כלוחם בחיל הנדסה במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים, בעיקר בחזית הדרומית.
לימודי משפטים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. התמחות בבית המשפט העליון (כב' השופט יצחק קיסטר ז"ל). במשך כל תקופת לימודיו האקדמיים לימד תלמוד בבית ספר בירושלים, והדריך קבוצות נוער שבאו לארץ מחו"ל ללימודים במסגרת המכון למדריכי חו"ל, ובמסגרת סמינריונים של תנועת "בני עקיבא" העולמית. לאחר שקיבל רישיון לעריכת דין, המשיך במסלול של לימודים גבוהים במשפטים. את עבודת הגמר לקבלת התואר מוסמך במשפטים, עשה בנושא: "דיני חינוך במשפט העברי". מייד לאחר קבלת תואר זה, המשיך במסלול תואר שלישי. עבודת הדוקטור, בהדרכתו של פרופ' מנחם אלון, שאושרה בשנת 1975, נכתבה בנושא: "מעשה הבא בעבירה במשפט העברי". עבודה זו עובדה לספר שיצא לאור בשנת 1981: "מעשה הבא בעבירה – תוצאותיה של אי-חוקיות במשפט העברי". עם מינויו של פרופ' אלון לשופט בית המשפט העליון, בשנת 1977, החל ללמד במקומו את קורס החובה: "מבוא למשפט עברי", לצד קורסי בחירה וסמינריונים בתחומים שונים של המשפט העברי. במקביל לעבודתו באוניברסיטה העברית, לימד במוסדות אקדמאיים שונים. בשנים 1988 ו-1995, הוזמן לשמש חוקר אורח במרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב.
בשנת 1989 היה שותף להקמתה של עמותת "נוער שוחר משפט עברי", המקיימת פעילות לימודית בכיתות הגבוהות של בתי ספר תיכוניים בארץ, בפריסה ארצית, במסגרת תכניות לימודים ייחודיות של משרד החינוך. מאז הקמתה, משמש כיו"ר הוועדה הלימודית שלה. העמותה ממשיכה פעילותה תוך התרחבות מתמדת, ובאמצעות פעילותה נחשפו עד כה אלפי בני נוער לעולמו העשיר של המשפט העברי. בשנת 1990 היה שותף להכנת תכנית הלימודים הייחודית הראשונה מאז ומעולם להכשרת טוענות בבתי הדין הרבניים. במסגרת זו אף לימד במשך שבע שנים, בעיקר דיני גירושין וכן תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים. מסגרת חדשה זו, הביאה למהפכה של ממש בכל הקשור בייצוג על ידי נשים בבתי הדין הרבניים בישראל. במרוצת השנים היה חבר בוועדות שונות, ביניהן: פעמיים חבר הוועדה לעידכון תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים. כמו כן הירצה בקונגרסים וכנסים ארציים ובינלאומיים שונים. מרכז פעילותו האקדמית לאחר פרישתו מן האוניברסיטה העברית היה במכללת "שערי משפט", הוד השרון, בה מילא במשך שלוש שנים את תפקיד הדיקאן. בד בבד עם פעילותו האקדמית, ממשיך בהפצת המשפט העברי, בעל-פה ובכתב.
לאחרונה ראה אור ספרו היסודי והמקיף: "סדר הדין בבית הדין הרבני", המהווה מורה דרך לעבודתם של בתי הדין הרבניים בישראל ולסדרי הדין הנהוגים בהם.
חתן פרס א.מ.ת למחקר המשפט העברי, תשע"א.

2