סוכות: מופת לאחדות עם ישראל

חג הסוכות ואחדות עם ישראל. טור מיוחד לחג מאת ד"ר אלדד קולנשר

שתפו:

חג סוכות: מופת לאחדות עם ישראל
מאת: ד"ר אלדד קולנשר

סוכות הוא מלשון סוכה וגם מלשון סכך, הן במובן הפשוט והן במובן שהקב"ה – באמצעות ענני הכבוד – סוכך ומגן על עם ישראל. סוכות הוא גם שמה של אחת התחנות הראשונות מתוך 42 התחנות שעם ישראל עבר במדבר סיני בדרכו ארצה. 

השמחה היא מאפיין מרכזי של החג, כשלא מפורט במקורות שם החג – הכוונה לסוכות. במהלך 'שמחת בית השואבה' שבסוכות – העלאת מים מבריכת השילוח בעיר דוד כדי לנסך אותם על המזבח בבית המקדש – השמחה היתה פורצת גבולות. 

 

חג סוכות סוגר שלושה מעגלים שנתיים

סיום חגי תשרי: רצף החגים החל למעשה באלול – חודש הסליחות – נמשך בראש השנה, יום הדין, ואחריו עשרת ימי תשובה המובילים ליום הכיפורים, היום שבו נחתם גזר הדין. מסוכות (ט"ו תשרי), עד הושענה רבה – המציין תפילה גדולה לישועה ביום האחרון של הדין, לפני שמחת תורה (כ"ב בתשרי) – הפתקים עם פסק הדין מועברים בשמים ליעדם. לכן אפשר עדיין לתקן ומקובל לברך 'גמר חתימה טובה' או 'פתקה טובה'. כבר במוצאי יום הכיפורים אנו עוברים באופן חד מיראת המשפט לאהבה ושמחה על מה שיש לנו ומניחים את יסודות הסוכה. 

סיום העונה החקלאית: סוכות הוא חג האסיף. דווקא כשהחקלאי סוגר את העונה בהצלחה ואוסף את התבואה שהתייבשה בשדה במהלך הקיץ – במקום לשבת ספון בביתו וליהנות מפרי עמלו – הוא יוצא לסוכת ארעי ומודה לקב"ה על השפע שהעניק לו.

האחרון בשלושת הרגלים: שלושת הרגלים מציינים את שלושת העיקרים של העם היהודי: עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל. בפסח היינו לעם, בשבועות קבלנו את התורה ובסוכות אנו חוגגים את תנובתה של ארץ ישראל.

 

חג סוכות מסמל את אחדות עם ישראל

שלושת מצוות החג הן לשבת בסוכה, ליטול את ארבעת המינים ולעלות לרגל לירושלים. שלושת המצוות מגלמות את המסר של אחדות (להבדיל מאחידות), וכל אחת מהן באה לידי ביטוי ביותר מהיבט אחד.

    מצוות סוכה: ראשית, הסוכה פשוטה וכל אחד מעם ישראל יכול לבנותה, ללא קשר למצבו הכלכלי. שנית, אירוח שבעת האושפיזין: מנהיגי עם ישראל שהתוו לנו דרך – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד – מחברים אותנו להיסטוריה ולערכים המשותפים. שלישית, הזמנת אושפיזין בשר ודם לסוכה כדי לשתפם בשמחה. 

ארבעת המינים: ראשית, אחיזת ארבעת המינים יחד בעת נטילת לולב: ארבעת המינים מסמלים את ארבעת האפשרויות של טעם – דהיינו תורה – ושל ריח – דהיינו מעשים טובים. לאתרוג – טעם וריח; ללולב – טעם; להדס – ריח; לערבה – לא טעם ולא ריח. נטילתם יחד ממחישה את הכוח הטמון בחיבור כל חלקי עם ישראל בין שיש להם טעם ו/או ריח ובין שלא. יתירה מזאת, בכל אחד מאתנו יש מידה דומיננטית (וזו הכוונה בארבעת המינים) ועלינו לנסות לשפר אותה וגם את מה שחסר. 

שנית, כל אחד מארבעת המינים מייצג אחדות, גם כשלעצמו: בלולב העלים מחוברים לשדרה וצמודים זה לזה; בהדס שלושה עלעלים יוצאים מאותה נקודה בענף; בערבה העלים צומחים בצפיפות רבה וערבוביה, מבלי להפריע זה לזה; באתרוג מדובר באחדות הזמן – זהו הפרי היחיד שנמצא על העץ ואוגר את עוצמתו לאורך כל השנה. 

  עליה לרגל: ראשית, התכנסות עולי הרגל בירושלים מפגינה אחדות סביב המכנה המשותף של עם ישראל. שנית, מצוות הקהל: אחת לשבע שנים, אחרי שנת שמיטה, המלך היה מקריא בפני העם את ספר דברים (מצוות הקְהל).

 

שמחת תורה

זהו חג בפני עצמו שחל בשמיני עצרת (כ"ב תשרי) – התכנסות ביום השמיני של סוכות – שהוא (בארץ) גם שמחת תורה. החג מציין את קבלת התורה על ידי עם ישראל (להבדיל ממתן תורה על ידי הקב"ה): סיום קריאת התורה ותחילת קריאתה מחדש. השמחה באה לידי ביטוי בהקפות סביב בימת בית הכנסת עם ספרי תורה, תוך שירה וריקודים, ולעיתים גם מחוץ לבית הכנסת. 

חג הסוכות ואחדות עם ישראל. צילום: תמר ולד
חג הסוכות ואחדות עם ישראל. צילום: תמר ולד

פרסומים אחרונים:

פרויקטים אחרונים:

מגרשים את אונר"א מירושלים עכשיו!

תגידו, ידעתם שבזמן שפעילי אונר"א השתתפו בטבח ב7 לאוקטובר – משרדי הארגון ממשיכים לפעול מתוך ירושלים? לא מאמינים? בשבועות האחרונים בדקנו וגילינו שיש שני משרדים לאונר"א בירושלים, גם בכפר עקב וגם בגבעת התחמושת!

סרטונים:

חדשות ועדכונים

אירועים קרובים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן