אם תרצו




אם תרצו


 23.10.14 01:01AM
אם תרצו
אם תרצו
דף הבית אודות מאמרים פעילויות כתבו עלינו מלגות דף הפניות לסטודנטים ומרצים צור קשר הצטרפות לתנועה EN FR
אם תרצו
אם תרצו
תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו צפה בטופס ניהול תקין תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו הצטרף לתנועה! תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו צפו בנו באתר גיידסטאר תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו קבל עדכון למייל קבל עדכון למייל תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו קבל עדכון בסמס קבל עדכון בסמס תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו
תרום לנו
צפייה בסרטונים
צפייה בסרטונים
אם תרצו - וידאו
אני אחיך - עמיר
עמיר בניון בשיר חדש בעקבות הדו
צפייה בסרטונים
אם תרצו - וידאו
מסיבת תמיכה בצה
מסיבת תמיכה בצה"ל
צפייה בסרטונים
אם תרצו - וידאו
דברי האלוף (מיל
דברי האלוף (מיל) הרצל בודינגר
לעוד סרטונים לוח היסטוריה
תרום לנו

נאום שר החינוך מר גדעון סער בועידת אם תרצו השנתית

דבריו של כבוד שר החינוך בועידת אם תרצו במשכנות שאננים ביום ראשון, ו ניסן, ה-21 למרץ 2010
24-3-2010
נאום שר החינוך מר גדעון סער בועידת אם תרצו השנתית

 תודה על ההזמנה, רונן וארז המייסדים, רציתי בתמצית לומר מדוע אני מייחס משקל להתארגנות הזאת, לפעילות הזאת והתחושה הזאת שלי בליווי הנוכחים התחזקה לנוכח העוצמה של המתקפות עליכם. המאבק היום בחברה הישראלית הוא לא באמת מאבק בין זרמים בציונות. הוא היה בעבר מאבק בין זרמים בציונות, היום מדובר במאבק בין ציונים ופוסט עד אנטי ציונים, או לא ציונים. כל מי שלא מגדיר את עצמו על הסקאלה הזאת. לכאורה זה מאבק קל בהתחשב ביחסי הכוחות המספריים, אך האמת שזה מאבק מאוד לא פשוט שמצריך גם להתגבר על קווים מפרידים שהיו נחלת העבר והיום הם רלוונטיים במידה פחותה.
במערכת שאני עומד בראשה, הייתה במשך הרבה מאוד שנים שלילה של חינוך לערכים. מי שמכיר את מאמרו המפורסם של ס.יזהר שמדבר על כך שערכים זה אינדוקטרינציה, אנחנו מצפים ממערכת החינוך להעביר ידע. ערכים כל אחד שיביא איתו מהבית, שלו. זאת כמובן אמירה שהייתה נכונה ביחס למערכת החינוך הממלכתית בלבד כי במערכות החינוך האחרות היה ברור לגמרי שיש מרכיביים ערכיים. והדבר הזה יצר חלל מאוד גדול בחברה הישראלית, יצר מרכיב של בעיית זהות בהרבה מאוד פרטים ופגע ביכולת שלנו לעמוד במאבקים שעדיין יש לנו כלפי חוץ. אז כאשר יש כאלה ששוללים חינוך לערכים, אני מציע להסתכל עליהם בצורה הבאה: הם שוללים חינוך לערכים שהרוב המכריע בחברה רוצה להנחיל, דהיינו ערכים ציוניים. אפשר לצאת מנקודת הנחה שאם רוב הציבור היה בדעתם, הם לא היו שוללים חינוך לערכים, ויש סימנים לזה. זה כמו שאלה שאפשר תמיד להציב לחסידי האקטיביזם השיפוטי. אלה שתומכים באקטיביזם שיפוטי בתנאי שהוא ליברלי תשאלו אותם אם היה, לו יצויר, אתם מאמינים שתפקיד של המערכת השיפוטית, גם בשדה הערכי, אבל לו יצויר שהיה בית משפט עליון שההרכב שלו היה שמרני, בתשעים אחוז, גם הייתם תומכים באקטיביזם שיפוטי? כמובן שאנשים עם אינטגריטי שאוחזים בהשקפה הזאת היו אומרים: ברור שלא, אנחנו תומכים באקטיביזם שיפוטי כל עוד האקטיביזם השיפוטי הוא בעצם ערכאת ערעור על התוצאות הדמוקרטיות או התוצאות של ההליכים הדמוקרטיים לפיהם נבנים המוסדות הדמוקרטיים, דהיינו הכנסת והממשלה. וההתנגדות היא כמובן התנגדות לערכים ציוניים. אנחנו מדברים על אלה שעבורם האנשים שהכי חמור מבחינתם שהם ייכנסו לבתי הספר היום אלו הם קצינים בצה"ל. לטעמם, אין גורמים שיכולים לסכן היום את בני הנוער יותר מקציני צה"ל. פעם אמרתי שצה"ל הוא לא צבא של מדינה זרה, אבל במחשבה שנייה אני לא בטוח שהייתי רואה את אותו להט מצד אותם אנשים, אם קצינים של מדינות זרות היו מתארחים בבתי הספר שלנו.
העניין שאנחנו מדברים עליו הוא עניין של זהות. עניין של חינוך לערכים. יושב פה פרופ' בני איש שלום שמיניתי אותו לעמוד בראש וועדת המקצוע של מקצוע חדש: מורשת לתרבות ישראל. זה השם הפורמאלי שלו. השם האמיתי שלו זה מי אנחנו? כלומר זהות או הבסיס היהודי-ציוני.
היום גם הקושי שהיה בעבר לשלב לימודים כאלה הוא במידה רבה לא קיים, המתח מבחינת התפיסה של הרוב המכריע בחברה הישראלית ירד מאוד וזה עניין של זהות. במדינה שנמצאת במאבק קיומי עניין של זהות, או העדר חינוך שבעצם מקנה זהות, הוא סכנה קיומית, הוא עלול להתפתח לסכנה קיומית לאומה שנמצאת עדיין במאבק.
יש חשיבות לשיח שמבוסס על ערכים ועל חזרה לערכי הציונות. כמובן שאפשר שבתוך הפרמטרים של התפיסה הציונית יהיו תפיסות שונות, אבל הערכים הציוניים זה נדבך אחד והתפיסה שרואה בציונות תנועה מוסרית זה נדבך שני. מתנגדי הציונות לאורך כל ההיסטוריה וביתר שאת בימים האלה, מבקשים להציג את התנועה הציונית כתנועה בלתי מוסרית, מבקשים ליצור תפיסה כאילו יש איזה מתח שאי אפשר ליישב אותו בין מדינה יהודית לדמוקרטית. כל מדינה אחרת יכולה להיות דמוקרטית, המדינה היחידה שספק אם יכולה להיות דמוקרטית בעיני אנשים אלה, זאת המדינה היהודית. על כן יש צורך במאמץ או בהצגה נכונה לציבור בארץ, וכמובן בוויכוחים שאנחנו מנהלים במערכת הבינלאומית, לא רק של הערכים שלנו אלא גם של הבסיס המוסרי שלהם.
בכל הדברים האלה, רוב גדול מאוד של הציבור תומך, רוב ענק. מה שלפי דעתי, בוודאי בציבור היהודי מעל לתשעים אחוז. אין בשיח הציבורי כיום אקוויוולנטיות למצב הזה. בשיח הציבורי זה ביום טוב יכול להגיע ל-50 - 50, אבל אין לזה שום קשר להתפלגות של הדעות בתוך הציבור ומאחר שאנחנו הרוב, אין צורך לחשוש שאתה במיעוט ובוודאי שאין צורך להיות אפולוגטיים כי זה מה שמצפים מאיתנו. כמובן שלפעילות בקמפוסים יש חשיבות גדולה מאוד מאוד וזה מה שאתם עושים ועל כך תבורכו. יש חשיבות לביסוס הדברים בכתיבה. כתיבה, החל מדברים לא מאוד מורכבים אבל שאפשר להפיץ אותם לתשתית של ויכוח אידיאולוגי ועד מאמרים אקדמיים. יש בזה חשיבות גדולה מאוד, למילה הכתובה יש חשיבות אפילו מעבר למספר הקוראים שלה כי בסופו של דבר היא יוצרת את התשתית של השיח הציבורי.
לסיכומם של דברים אני רוצה פעם נוספת לברך אתכם, אני מעריך מאוד את הפעילות הזאת, אני חושב שיחד עם קבוצות נוספות שפועלות היום בגילאים הצעירים זה מעורר תקווה גדולה. זה מבטא הלך רוח אותנטי בציבור וזה בוודאי נדרש ביתר שאת בקמפוסים שלנו, אז באתי בעצם לומר שתי מילים: יישר כוח.
 





אם תרצו